"ירו בי, פצעו אותי - ועדיין אני מאוים": ראש מועצת שיבלי חשף - כך ניסו לחסל אותי
חאתם שיבלי, ראש מועצה מקומית בגליל התחתון, סיפר שאלמונים ניסו להצית את בניין העירייה בפעם הרביעית תוך כשנתיים - בגלל הרפורמות שהוא מוביל • "פעמיים ירו עליי, עשר פעמים הציתו לי רכבים - וכמעט הרגו אותי כשהמטירו לי כדורים על הרכב", סיפר על האיומים הממשיים על חייו • שיבלי מחה על מעמדם של נבחרי הציבור הנאבקים בפשיעה: "פצצה מתקתקת"

שרפת בניין המועצה המקומית בכפר שיבלי שבגליל התחתון בידי אלמונים, נעצרה רק בזכות ערנות של עוברי אורח שהבחינו באש ומנעו את האסון שעלול היה לעלות בחיי אדם. חאתם שיבלי, ראש המועצה המקומית שבלי-אום אל גנם, הדגיש אתמול (שני) בריאיון לרדיו קול רגע, כי המקרה אינו נקודתי - אלא חלק משורת ניסיונות להטיל עליו אימה מאז נכנס לתפקיד. "זו הפעם הרביעית תוך כשנתיים שמציתים את המועצה, הפעם זה נגמר בנס", הוא תיאר.
"חבר מועצה התקשר אליי ואמר: 'מציתים את הבניין'. אני לא יכול לצאת לבד, כי אני מאובטח 24 שעות ביממה. גילינו כמה בקבוקי בנזין. אחד מהם היה תלוי לכיוון הלשכה שלי", סיפר. "הם הצליחו לשרוף את אחד החדרים במבנה, אבל הנזק היה יכול להיות טוטלי".

בריאיון חשף שיבלי שהוא מוגדר כמאוים בדרגה הגבוהה ביותר, ומאובטח בידי יחידה מיוחדת של משרד הפנים. "אני מאוים בדרגה 6", אמר. "מהרגע שנכנסתי לתפקיד והתחלתי לעשות רפורמות ולנקות את המערכת - היו מי שלא ראו את זה בעין יפה".
שיבלי הוסיף לתאר כיצד ניסו לחסל אותו בהזדמנויות שונות: "פעמיים ירו עליי. פעם אחת נפצעתי ברגל. עשר פעמים הציתו לי רכבים. פעם אחת, כמעט הרגו אותי כשהמטירו כדורים על הרכב שלי". שיבלי נשמע נסער במיוחד כשהתייחס למחיר האישי שמשלמים נבחרי ציבור שנאבקים בפשיעה: "ראש רשות היום במדינת ישראל הוא פצצה מתקתקת למשפחה שלו. הוא לא יודע באיזו שעה הוא יתפוצץ, הוא וכל מי שסביבו".

מאחורי ניסיון ההצתה, כך מעריך שיבלי, עומדים גורמים עברייניים שנפגעו מהשינויים שהוביל. "אנחנו מריצים פרויקטים נקיים משוחד, ויש מי שלא אוהב את זה. יש גורמים פליליים שמנסים לחבל בזה. אלו דברים שלא נעשו במשך 25 שנה בשיבלי".
כשנשאל אם גם היום הוא חי תחת איום ממשי, השיב: "בשעות הלילה אני כמעט לא יוצא בכלל. בסופי שבוע אני יוצא רק לפי תוכנית עבודה. שום דבר לא מפחיד אותי. אני כבר מתחיל לקטוף את הפירות, אבל זה בא על חשבון הבריאות שלי, על חשבון המשפחה שלי ועל חשבון החיים שלי".
