כך פעלה לפי האישום רשת הזנות בצפון: נשים גויסו בטיקטוק ואולצו לקבל עד 20 לקוחות ביום
כתב האישום מתאר מנגנון של גיוס, שליטה בכסף ואיומים – שלפי הפרקליטות פעל במשך שנים


החדשות בקצרה
- בני זוג מהצפון נאשמים בהפעלת רשת זנות במשך יותר משלוש שנים.
- לפי כתב האישום, השניים גייסו נשים במצוקה כלכלית ונפשית, בין היתר באמצעות טיקטוק, והכריחו אותן לקבל 20-10 לקוחות ביום.
- הפרקליטות מציינת כי השניים הפיקו מהפעילות לפחות 1.8 מיליון שקלים, ולכן גם מואשמים גם בעבירות מס והלבנת הון.
- לבקשת חדשות 12 הותר לפרסם את פרטי כתב האישום.
בתום חקירה סמויה שנמשכה יותר משנה ונוהלה בימ"ר חוף, הוגש הבוקר (שלישי) לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד בני הזוג רותם גרון מקריית מוצקין ושרון מרציאנו מחיפה. לפי כתב האישום, שהגישו עו”ד נג'וא סלימאן ועו"ד לואי עיאדאת מפרקליטות מחוז חיפה, השניים הפעילו במשך יותר משלוש שנים רשת זנות שפעלה בדירות בקריית מוצקין, קריית חיים וחיפה.
לפי האישום, גרון ומרציאנו איתרו נשים במצוקה כלכלית ונפשית, וגייסו את חלקן גם באמצעות טיקטוק. בכתב האישום מתואר כיצד בני הזוג רכשו את אמונן, גייסו אותן לעסוק בזנות, אילצו אותן לקבל בין 10 ל-20 לקוחות ביום ואיימו עליהן כאשר ביקשו להפסיק את פעילותן.
לפי כתב האישום, הנשים נדרשו לקבל בבתי הבושת צרכני זנות שהופנו אליהן על ידי הנאשמים. התעריפים שנגבו מהלקוחות נעו בין 350 ל-2,000 שקלים, בהתאם לסוג השירות ולמשך המפגש. בתוספת של 50 שקלים אולצו הנשים לספק שירותי מין ללקוחות – ללא אמצעי מניעה. במקרים מסוימים אף נקבעו מחירים גבוהים יותר עבור מפגשים מיוחדים או מחוץ לדירות.
מהאישום עולה עוד כי מרבית הכסף נותר בידי הנאשמים, בעוד שהנשים קיבלו תמורה של כמה מאות שקלים בלבד עבור המפגשים. לפי הנטען, הכספים שולמו באמצעות אפליקציית Bit, בהעברה בנקאית או במזומן, והנאשמים הם שניהלו את גביית הכספים ואת חלוקתם.
בפרקליטות מציינים שבני הזוג הפיקו מהפעילות לפחות 1.8 מיליון שקלים. בשל כך הם מואשמים בין היתר גם בעבירות מס והלבנת הון. במסגרת כתב האישום מבקשת הפרקליטות לחלט כספים, חשבונות בנק ורכב מרצדס שנתפס במהלך החקירה.
לבקשת חדשות 12 התיר בית המשפט, בהחלטת השופט ד"ר זאיד פלאח, לפרסם את פרטי כתב האישום, למעט פרטיהן של המתלוננות, וכן את תמונות הנאשמים. השניים מיוצגים על ידי עו"ד תומר נווה.

עו"ד המייצג את הנאשמים טען: "מרשיי כופרים במיוחס להם, עומדת להם חזקת החפות, והם זכאים כי עניינם יתברר אך ורק בין כותלי בית המשפט ועל בסיס ראיות קבילות, ולא באמצעות פרסומים תקשורתיים. לאחר שנקבל את מלוא חומרי החקירה ונבחן אותם באופן יסודי, נגיב במסגרת ההליך המשפטי ונעלה את כלל הטענות העובדתיות והמשפטיות העומדות למרשיי".
