פרסום ראשון: ראש המוסד רומן גופמן לא יעסוק בפרשת קטארגייט - בגלל ניגוד עניינים
הפרקליטות מחכה לחוות דעת של המוסד שתקבע האם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה בפרשת קטארגייט • בעקבות היכרותו האישית עם מעורבים בפרשה, גופמן לא יעסוק בה • במוסד הקצו איש מקצוע שיחתום על חוות הדעת


החדשות בקצרה:
- ראש המוסד רומן גופמן לא יעסוק בפרשת קטארגייט בשל ניגוד עניינים.
- החלטתו התקבלה בעקבות היכרותו האישית עם מעורבים בפרשה.
- בפרקליטות המתינו לחוות דעת של המוסד לגבי פגיעה בביטחון המדינה.
- איש מקצוע מטעם המוסד יוקצה לטיפול בפרשה ויחתום על חוות הדעת.
ראש המוסד רומן גופמן לא יעסוק בפרשת קטארגייט בשל ניגוד עניינים, כך אנחנו מפרסמים הערב (חמישי) ב-N12. זאת בעקבות היכרותו האישית עם מעורבים בפרשה - ראש הממשלה בנימין נתניהו ויונתן אוריך.
בפרקליטות חיכו לחוות דעת ביטחונית מטעם המוסד שתקבע האם בפרשת קטארגייט יש פגיעה בביטחון המדינה. חוות הדעת התעכבה בשל כניסתו של גופמן לתפקיד. בסופו של דבר במוסד הקצו איש מקצוע מטעם הארגון שיחתום על חוות הדעת ויעסוק בפרשה. ההחלטה הזו היא חלק מניגוד העניינים המלא של גופמן, שהוא לא חייב בפרסום.
לפני כחודש חשפנו את עדותו הפתוחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת קטארגייט, בעקבות מעצרם של יועצו הקרוב יונתן אוריך ודובר בלשכתו לשעבר אלי פלדשטיין ב-31 במרץ 2025. נתניהו ניסה להקטין את קשרי העבודה הישירים עם המעורבים ולטעון כי לא ידע על עסקיהם הפרטיים.
בעדותו נשאל נתניהו על היכרותו עם פלדשטיין. ראש הממשלה טען כי בתחילה כלל לא זכר שראיין אותו בעבר לתפקיד דובר הליכוד. נתניהו אמר: "אני לא הכרתי אותו, אבל אחרי שהפרשה התפוצצה התברר לי שראיינתי אותו להיות דובר הליכוד לפני הרבה שנים, כשהייתי באופוזיציה".

מנגד, בעדותו תיאר פלדשטיין קשר ישיר עם ראש הממשלה ואף משימה שלדבריו קיבל ממנו, שעסקה בשיח הציבורי על אחריות לאירועי 7 באוקטובר: "הוא קורא לי ושואל אותי על מה מדברים בחדשות - האם עדיין מדברים על אחריות. לאחריות על 7 באוקטובר. אני אומר לו: 'כן, מדברים על האחריות', ואז מקבל ממנו משימה".
"'תחשוב מה עושים עם זה'. שאלתי: 'מה אני עושה עם האחריות?', והוא השיב: 'תחשוב על משהו שיוריד את הסערה התקשורתית סביב נושא השאלה אם ראש הממשלה לוקח אחריות או לא לוקח אחריות על 7 באוקטובר".
פרשת קטארגייט עוסקת בחשד לקשר אסור והעברת כספים מממשלת קטאר ליועצים בלשכת ראש הממשלה בזמן המלחמה. תחילת הפרשה בחשיפה שלפיה אלי פלדשטיין, ששימש כדובר לענייני ביטחון בלשכת ראש הממשלה, פעל במקביל לשיפור תדמיתה של קטאר במשא ומתן להשבת החטופים.
בעקבות זאת פתחו השב"כ והמשטרה בחקירה פלילית, שהעלתה חשד לנתיב כספים עקיף: כספים שהועברו מקטאר דרך הלוביסט האמריקני ג'יי פוטליק וחברת ההחזקות של איש העסקים הישראלי גיל בירגר, ששימשו לכאורה למימון שכרו של פלדשטיין, לצד חשדות להעברת מאות אלפי דולרים דרך חברות הקשורות ליועץ התקשורת של נתניהו יונתן אוריך.
