"היד הייתה עם חור": תיק הרצח הדרמטי כמעט נסגר - ואז נחשפה ראיית זהב

הרציחות בחברה הערבית כבר מזמן הפכו למכת מדינה. יותר ממאה בני אדם נרצחו מתחילת השנה, עשרות תיקים עדיין ממתינים לפענוח, וחוליות חיסול ממשיכות להסתובב בחופשיות בין כפרים וערים בצפון. מאחורי הקלעים מסתתרת מציאות קשה של פחד, שתיקה וחוסר אמון: זירות רצח נשטפות דקות אחרי הירי, עדים חוששים לדבר - וארגוני הפשע ממשיכים לפעול ללא הפרעה.

בריאיון חשוף, מתאר מפקד ימ"ר חוף נצ"מ יוני חג'ג' את המאבק הבלתי, נגמר אחר הפשיעה בחברה הערבית, וחושף איך עובד המנוע שמגלגל את עולם הפשע ומה הוביל לפיענוח תיק הרצח של מאמון רבאח מג'דידה-מכר שכמעט נסגר - בזכות "ראיית זהב" דרמטית.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"ארגוני הפשיעה הם קודם כול משפחה"

חג'ג' מכיר טוב מאוד את עולם הפשע הישראלי. בעברו שימש כראש צוות החקירה המיוחד (צח"מ) בימ"ר תל אביב, והיה חלק מרכזי מצוות החקירה בתיק 512 – תיק הפשע המאורגן הגדול בתולדות המדינה, שהוביל להרשעתו של יצחק אברג'יל. אך כשהוא משווה בין ארגוני הפשע היהודיים של אז לארגוני הפשע הערביים של היום, חג'ג' קובע שמדובר בעולמות שונים לחלוטין.

"אנחנו מדברים על אירוע אחר לגמרי. זה 180 מעלות מארגוני הפשיעה היהודיים", הוא מסביר. "ארגון פשיעה יהודי הוא קטן יחסית: 20 חברים, ראש ארגון, קצין מבצעים, איש כספים, חיילים וסייענים. הם חברים, זו לא משפחה ואין קשר דם. לכן קל יותר לאתר שם 'חוליה חלשה', וקל יותר למצוא מישהו שיהיה עד מדינה. אצלם קודם כול זו משפחה - יש להם קשר דם. כשאני משכנע אדם לפתוח על הבוס שלו, הוא בעצם פותח על בן הדודה שלו או על אחיו. הוא מבין שאם ירצו לפגוע בו או במשפחתו זה מאוד קל".

חג'ג', שמגיע ישר לזירות הרצח במסגרת תפקידו, מספר גם כיצד הראיות נעלמות מהר: "כשאני מגיע לזירת רצח רבע שעה אחרי האירוע, היא כבר שטופה. התרמילים נעלמו, ה-DVR (חומרי הקלטה) מפורק, ואף אחד לא ראה כלום", אומר חג'ג'. "אני לא מאשים, אני מבין את הפחד. אבל בלי שיתוף פעולה אי אפשר לנצח את המלחמה הזאת. לצערי, לארגוני הפשיעה בחברה הערבית אין שום בעיה לפגוע בבלתי מעורבים".

כשהוא מדבר על הפשיעה ברחוב הערבי, חג'ג' מתאר בתסכול עמוק חברה שבה הקודים העברייניים הישנים, אלה ששמרו על מידה מסוימת של "איזון" פנימי, קרסו לחלוטין. "הקווים האדומים נמחקו לגמרי. פוגעים בנשים, בילדים ובחפים מפשע בלי שום אבחנה. אם בעבר היה גבול בל יעבור שלא פוגעים באימא של עבריין או בילדיו, היום אין לעבריינים שום בעיה לעצור את הרכב של האם, לדעת בוודאות שהיא וילדים קטנים נמצאים בפנים - ולרסס את הרכב במאות כדורים באוטומט".

"העבריינים נתפסים כגיבורים"

הבעיה העמוקה ביותר בפשיעה בחברה הערבית, לטענתו, היא תרבותית וחינוכית: מודל החיקוי ההרסני שמייצרים ראשי ארגוני הפשע, שהופכים לגיבורי תרבות בעיניהם של בני נוער. "יש עבריין באחד היישובים שבנה בית על שטח של שלושה דונמים, מתוכם 1,000 מטרים רבועים בנויים. בית מטורף ששווה יותר מ-30 מיליון שקלים, והבן אדם לא עבד יום אחד בחייו בצורה חוקית", מתאר חג'ג'. "למה שנער בן 16, שלא רוצה ללמוד או שאין לו מסגרת, לא ירצה להיות חייל שלו? הוא רואה מסביבו מכוניות מרצדס, בתים של מיליונרים, כוח וכבוד ברחוב. העבריינים האלה נתפסים היום כגיבורים מקומיים, וזה האתגר הכי גדול שלנו".

חג'ג', שטיפל בעבר ברגון הפשע של יצחק אברג'יל - מבהיר שהטיפול בפשיעה לוקח זמן. "זה לא קרה בחודש ולא חודשיים. חלוף הזמן יצר מצב שחלק מהחיילים הפכו לאויבים וידענו לנצל את זה לטובתנו בעבודה קשה, אינטנסיבית ויצירתית. בסוף גם הטיפול בפשיעה בחברה הערבית תוביל לתוצאות. אנחנו מחפשים תמיד את ההזדמנות לגייס סוכן ולגייס עד מדינה שיוביל לריסוק ארגון פשיעה משמעותי בחברה הערבית ויש כבר הצלחות בנושא".

כך פוענח הרצח שהפך ל"תיק הדגל" של היחידה

בפשיעה בחברה הערבית יש תיקים שהפכו לסמל. כזה הוא תיק הרצח של מאמון רבאח - פרשה שטלטלה את הצפון, "נתקעה" במשך שנים בין המשטרה לפרקליטות - ובסוף נסגרה ופוענחה לאחר מאבק עיקש של חוקרי ימ"ר חוף.

"אנשים חושבים שאם עברו ארבע שנים והם שתקו בחקירה - האירוע נגמר"

מפקד ימ"ר חוף

בשנת 2022, מאמון רבאח בן ה-56 נרצח לעיני קרוביו - כשנה לאחר שבנו וויסאם נרצח גם הוא ביריות. בני המשפחה טענו לאורך השנים כי האב והבן לא היו מעורבים בפלילים, ושנקלעו לסכסוך בין משפחות שלא נגע אליהם ישירות. לאחר הרצח של מאמון נעצר חשוד מרכזי, אבל בהמשך החליטה הפרקליטות כי אין מספיק ראיות להגשת כתב אישום, והוא שוחרר.

אחרי 4 שנים של מאבק מול הפרקליטות, התיק נפתח שוב בזכות ראיות חדשות ומעצר מחודש של החשוד המרכזי. "לא עזבנו את התיק הזה אפילו לרגע", מדגיש חג'ג'. "אנשים חושבים שאם עברו ארבע שנים והם שתקו בחקירה, האירוע נגמר. איך שהוא חזר מחו"ל, הוא נעצר במעבר הגבול בטאבה".

בתחילת החודש הואשם החשוד המרכזי, מוחמד כיאל מנהריה, במעשה הרצח. "כיאל ושותפיו הגיעו לזירה וירו ברבאח מטווח קצר מספר רב של יריות עד למותו", נכתב באישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה.

העדות הדרמטית שסייעה לחוקרים

התיק נתקע במבוי סתום מורט עצבים מול מערכת התביעה. "חשבנו שאנחנו על קרקע בטוחה", משחזר חג'ג'. "ניהלנו את התיק, ולצערי הפרקליטות טענה שיש קשיים ראייתיים. היו דיונים, היה פינג פונג, ובסוף הוחלט לא להגיש כתב אישום. עררנו על ההחלטה, אך הערר נדחה".

אלא שבימ"ר חוף סירבו להרים ידיים ולתת לתיק רבאח להפוך לעוד מספר בסטטיסטיקת התיקים הלא מפוענחים. הרוח הגבית להמשך המרדף הגיעו לדבריו ישירות ממפקד מחוז החוף, ניצב יחיאל בוהדנה. "מפקד המחוז מקיים סטטוסים קבועים על תיקי רצח ישנים. הוא נחשף לתיק ואמר: 'מה זה? איך לא הגישו כתב אישום?' הוא ביקש שנערער שוב. פנינו למטה הארצי, ישבנו עם ראש אגף חקירות ומודיעין, שלומית לנדס, הצפנו את התיק למעלה, וזה הגיע שוב לפרקליטות המדינה".

"עימות מהמטורפים ביותר שנחשפתי אליהם"

מפקד ימ"ר חוף

חג'ג' חושף כי בתיק הזה יש עדות ייחודית מאוד, שהיא זו שסייעה להתפתחות החקירה מחדש. "אשתו של מאמון הייתה בזירת האירוע - והיא זיהתה את אחד החשודים. המסכה ירדה לו מהפנים, ואז היא גילתה שזה האדם שגידלה מגיל שלוש. האכילה אותו ונתנה לו בית".

העדות הזו הייתה העוגן המרכזי שסביבו נבנה התיק בתחילתו, והובילה לאחד הרגעים המתוחים ביותר בחדרי החקירות של ימ"ר חוף. "קיימנו עימות ביניהם, הוא היה מהמטורפים ביותר שנחשפתי אליהם. אשתו של מאמון צעקה עליו שיפסיק, התחננה. היא שאלה אותו למה הוא רצח גם את הבן שלה. ואתה רואה את החשוד יושב, וכלום. לא מניד עפעף, יושב שם זחוח".

"הורדנו לחשוד את התחבושת וראינו חור ביד"

לצד העדות, החוקרים אספו חומרים ממצלמות אבטחה שתיעדו את רגעי המארב הקטלני. "במצלמות אנחנו רואים משהו שלא רואים בדרך כלל", מתאר חג'ג'. "הרכב של החשודים מגיע למתחם, כששני חשודים יושבים מאחור. אחד יורד מהרכב, ובאותו זמן החשוד השני, שנותר בפנים, יורה מתוך הרכב. אנחנו רואים שהיד של החשוד פשוט עפה והחלון מתנפץ. הבנו שיש סבירות גבוהה שהשותף שלו פגע לו ביד".

הפרט הטכני הזה הפך בהמשך לחוד החנית הראייתי של החוקרים. "כמה שעות לפני האירוע ראינו את החשוד מצולם ללא תחבושת ביד. יום-יומיים אחרי המעצר, היד שלו כבר הייתה חבושה. לקחנו אותו לרופא, וכשהחובש שאל אותו ממה הפציעה, החשוד ענה לו: 'זה מירי'. הורדנו את התחבושת וראינו חור".

בעקבות הלחץ וההתעקשות של צמרת המחוז ובהם מפקד המחוז בוהדנה, ניתנה למשטרה רשימה מדויקת של השלמות חקירה ספציפיות. "אם היינו לפני כן על 95%, ניסינו להשיג את הגרוש ללירה", אומר חג'ג'. "הצלחנו להביא ראיה חדשה דרמטית: איתרנו את הטלפון המקורי שצילם את החשוד לפני הרצח, כשהיד שלו 'נקייה' לגמרי. הצלחנו להוכיח טכנולוגית ופורנזית איפה התמונה צולמה ומתי בדיוק היא צולמה. זה הפך את הראיות לסופיות".

ההמתנה בגבול, והרגע שבו החשוד נלכד

החשוד, שהיה בטוח שהצליח לחמוק מציפורני החוק ואף עמד להתחתן בקרוב, יצא לנפוש בטאבה. בלשי הימ"ר לא מיהרו. הם המתינו לו במעבר הגבול, כשהם מחזיקים בצו המעצר החתום. "ישר כשהוא חזר מחו"ל, הוא נעצר. הוא נחקר, שמר על זכות השתיקה, ושוב היה זחוח כהרגלו, בטוח שזה עוד אחד מהתיקים שמהם הוא ישתחרר הביתה. אלא שאחרי כמה ימי חקירה הוא קיבל כתב אישום על רצח בנסיבות מחמירות, עם תכנון מוקדם – בדיוק כפי שצריך היה להיות מהרגע הראשון", מספר חג'ג'.

עבור מפקד ימ"ר חוף התיק הזה הוא הרבה יותר מעוד וי בטבלת הפענוחים – הוא מסר אסטרטגי חד וברור שנשלח ישירות לעולם הפשע. "אני מקבל פידבק מהדהד מהרחוב הערבי דווקא בגלל התיק הזה, מכיוון שמדובר בעבריין משמעותי ובגלל חלוף הזמן. המסר הוא שהיחידה המרכזית לא עוזבת תיקים. אנשים מבצעים פשע, שומרים על זכות השתיקה, הולכים הביתה וחושבים שהאירוע נגמר. פתאום, אחרי 5-4 שנים, באים ולוקחים אדם שעמד להתחתן - ישר לכלא".

לפי נתוני ארגון "יוזמות אברהם", עד תחילת מאי 2026 נרצחו 101 ערבים בישראל בנסיבות הקשורות לאלימות ופשיעה, מתוכם 92 כתוצאה מירי. עוד לפני כן, שנת 2025 תוארה כשנה הקטלנית ביותר בחברה הערבית, עם 252 נרצחים לפי נתוני הארגון. הממשלה עצמה הכירה בעומק המשבר בהחלטה 549 – תוכנית לאומית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לשנים 2022–2026.

ועדיין, למרות תמונת המצב הקודרת, חג'ג' מסרב בתוקף להרים ידיים או להיכנע לייאוש. הוא מאמין שהפתרון חייב לשלב יד קשה עם בניית גשרים מחודשת לעבר הרוב הדומם והנורמטיבי בחברה הערבית, שסובל מהטרור הזה באופן יום-יומי. "המשטרה צריכה להנגיש את עצמה הרבה יותר לחברה הערבית", הוא מודה בגילוי לב. "צריך לייצר אמון מחדש מהיסוד. יש המון כוונות טובות והמון אנשים טובים במערכת, אבל המסר והביטחון לא תמיד מגיעים לחברה הערבית בסוף השרשרת. כדי שזה יצליח, גם המנהיגות המקומית – השיחים, המבוגרים ונבחרי הציבור ברשויות – חייבים לקום, לגלות מנהיגות ולתת לנו גב ציבורי מלא ורשמי במלחמה הזו".

"להגדיר את הפשע המאורגן כארגון טרור"

לצד ההצלחה בסגירת תיק רבאח, חג'ג' לא איש של אשליות. הוא יודע שעם הכלים המשפטיים והטכנולוגיים הנוכחיים שברשות המשטרה, השוטרים "רצים מרתון עם משקולות על הרגליים". הוא תומך נלהב בהשבת כלים מתקדמים למשטרה במאבק עם ארגוני הפשיעה, בדגש על החברה הערבית. בדיון סוער שנערך בוועדות הכנסת באפריל 2026, שעסק בהצעת חוק חדשנית להכרזה על ארגוני פשיעה חמורה כארגוני טרור, אמר חג'ג' כי "כל כלי שנוכל לקבל במלחמה נגד הפשיעה המאורגנת יסייע לנו".

"יש אמצעים טכנולוגיים שלצערי נלקחו ממני. אמצעי שאפשרו לי לעקוב ולראות מתי דברים קורים אונליין", הוא אומר בטון מתוסכל. "אם הם יחזרו למשטרה, הם ישמשו אותנו במלחמה בפשיעה החמורה ובארגוני הפשיעה". הוא מדגיש שהמשטרה לא מחפשת אזרחים נורמטיביים: "אנחנו מחפשים את הרוצחים שמסתובבים עם כדור בקנה".

"אני עובד המון עם השב"כ, יש להם יכולות וכלים מעולים, אבל אני לא צריך אף אחד אחר שיעשה את העבודה במקומנו", מדגיש חג'ג'. "אני יכול להתמודד עם כל דבר. אם הכלים של השב"כ יופנו למשטרת ישראל, ליחידות המיוחדות, בעבירות מסוימות סביב ארגוני פשיעה, אתה תראה שינוי דרמטי. אני מאמין שאפשר להוריד את הפשיעה החמורה ב-50 אחוזים בתוך תקופה קצרה, רק תנו לנו את הכלים המתאימים".

חג'ג' לא חוסך ביקורת על בתי המשפט. "הייתי שמח שהם יהיו פחות רחמנים. עד שלא ייתפס פה אדם עם נשק ויחטוף עשר שנים בכלא, כולם ימשיכו להבין שהאירוע הזה משתלם. אתה תופס אדם רעול פנים ברכב גנוב עם M16 וכדור בקנה - דקה לפני שהוא הולך לירות באדם ולפרק משפחה. הוא יודע ואני יודע שבעוד שנה-שנתיים הוא שוב בבית, חוזר לאותו מעגל מושחת".

"מעולם לא הייתה דרישה סמויה מגורם פוליטי"

מפקד ימ"ר חוף מתייחס גם לביקורת הציבורית על המשטרה וטוען שהיא רק פוגעת בשוטרים. "אני יכול להעיד על מה שאני רואה בעיניים שלי. לא מעניין אותי ואת השוטרים שלי מה הצד הפוליטי שלך, לא המוצא ולא באיזה צבע אתה".

"אני אומר בפה מלא, מעולם לא פנו אליי כדי שאעצור או אתעדף לפי שיקול פוליטי ומעולם לא הרגשתי דרישה סמויה מגורם פוליטי שמצפה ממני לפעול בדרך הזאת. אני מבין שזה לא מה מוצג לציבור, אבל ככה אני מרגיש", מדגיש חג'ג'.

לצד הביקורת החריפה על מערכת המשפט והדרישה לכלים טכנולוגיים חריגים במאבק בפשיעה המאורגנת, חג'ג' מבקש להציג גם את הצד האחר של ימ"ר חוף: יחידה שפועלת מסביב לשעון, מסתערת על חוליות חמושות רגע לפני חיסולים, ותחת פיקודו נבחרה ליחידה מצטיינת ביום העצמאות 2026. "השוטרים פה מסתערים על עבריינים עם נשקים אוטומטיים כשאנחנו מצוידים באקדחים בלבד", הוא אומר. "הם באים בלילות, בשישי ובשבת, מסכנים את החיים שלהם – ולא מוותרים".

"אנחנו לא עוזבים תיקי רצח", חג'ג' מבהיר. "גם אם עברו ארבע שנים, גם אם עברו חמש שנים, וגם אם מישהו בטוח שהוא חמק והלך הביתה לישון בשקט. אנחנו נמשיך לרדוף, נמשיך לחפור באדמה, ונמשיך לחפש את הגרוש ללירה עד שנביא את הצדק".

עם זאת, חג'ג' מודה, על רקע תיקי הרצח הרבים שעוד לא פוענחו: "את חלקם לא נצליח לפענח, לפחות לא ברף הראייתי שנדרש".

"בפרקליטות שוקדים על כלים שונים למאבק בפשיעה"

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "הענישה בעבירות נשק הוחמרה הודות לנחישות הפרקליטות לדרוש עונשים חמורים ולערער על עונשים קלים במקרים המתאימים. אך יש לזכור כי בסופו של דבר את מדיניות הענישה קובעים בתי המשפט. בפרקליטות שוקדים על כלים שונים למאבק בפשיעה, אך הדבר דורש משאבים ושילוב ידיים בין הרשויות".