איפה המשטרה? תחושת ההפקרות של האזרח הקטן | פרויקט מיוחד
קשיש שטוען שהזהיר לפני שהותקף, אישה שהתיק שלה נסגר בלי חקירה ובעל עסק שכבר שוקל להרים ידיים • העדויות, הנתונים והתחושה שהמשטרה כבר לא מגיעה בזמן

בשנים האחרונות גוברת תחושת חוסר הביטחון האישי ברחובות, לצד טענות חוזרות על טיפול חסר של המשטרה באירועי אלימות ופשיעה. מנתוני מבקר המדינה ועד לעדויות של אזרחים שנפגעו, עולה תמונה של תיקים שנסגרים ללא חקירה, תלונות שלא מטופלות בזמן ותחושה גוברת של הפקרות.

"התרעתי שוב ושוב - ואז הותקפתי"
משה אשכנזי, בן 78, טוען כי במשך תקופה ארוכה התריע בפני המשטרה על שכנו, שלדבריו הטריד ואיים עליו במשך כשנתיים. לפני כשבועיים, מספר שהותקף סמוך לביתו והובהל לבית החולים איכילוב עם פציעות קשות. "חזרתי בסביבות עשר וחצי נדמה לי, מטיול בוקר עם הכלב הקטן. לא הספקתי להיכנס לתוך הבניין שמישהו רץ לעברי הפיל אותי ארצה והתחיל לבעוט בלי רחם", סיפר משה.


לאחר האירוע נעצר השכן והוגש נגדו כתב אישום, אך אשכנזי טוען כי ניתן היה למנוע את התקיפה אילו תלונותיו הקודמות היו מטופלות בזמן. "אם אתעלם מעשרות טלפונים שעשיתי למוקד 100, פניתי למשטרה בין שש לשבע פעמים", אמר משה ממיטת האשפוז. לעומת זאת במשטרה טוענים שמשה הגיש תלונות סרק.
"פרטי האירוע לא עולים כדי עבירה פלילית"
גם זוהר אלידע מחדרה מספרת כי חוותה אכזבה ממערכת האכיפה. לדבריה, הותקפה באלימות סמוך לביתה על ידי אדם שלטענתה הצליחה לזהות, אך לאחר שהגישה תלונה גילתה שהתיק נסגר. רק לאחר שפנתה שוב לתחנת המשטרה, הבינה לדבריה כי החשוד כלל לא זומן לחקירה.

"הוא רץ אליי באמוק, ופשוט התחיל לתת לי מכות, הביא לי מכות. טלטל אותי, הכה אותי עם הרצועה של הכלבה, הוא כרך אותה סביבי וניסה לחנוק אותי. וכל זה בשבע בבוקר מתחת לבית שלי. ניגשתי לתחנת המשטרה, הגשתי תלונה, אמרתי שאני גם יודעת להצביע מי הוא ואיפה הוא גר. אחרי שבועיים-שלושה אני ניגשת למערכת של המשטרה, לבדוק מה קורה עם התלונה, כתוב שהתלונה נסגרה מסיבה שנקראת: 'פרטי האירוע לא עולים כדי עבירה פלילית'", שיתפה זוהר.
"אני אובד עצות. אם אין פתרון, פשוט אסגור את העסק"
תחושת חוסר האונים מגיעה גם לבעלי עסקים קטנים. דולב אביגדור, בעל קיוסק, מספר כי עסקו נפרץ שוב ושוב בידי נערים שלדבריו תועדו במצלמות האבטחה. למרות תלונות חוזרות, איסוף טביעות אצבע ותיעוד ברור של החשודים, הוא טוען כי איש מהם לא נעצר - והנזק המצטבר כבר מגיע לעשרות אלפי שקלים.
"אני חווה את זה באופן יום-יומי, אני כבר לא עומד בזה, אני מוציא יותר ממה שאני מכניס. זה כבר גרם לי להרים את הכפפה כמו שאומרים", אומר דולב בכאב, ומוסיף בתסכול: "יש תמונות שלהם אחד לאחד, פנים, גוף, אופניים, קסדות, מספר לוחית, הכול. לא מגיעים אליהם, כאילו הם ברחו לחו"ל".
הנתונים שממחישים את עומק הבעיה
בבתי החולים מזהים בתקופה האחרונה עלייה מדאיגה במקרי האלימות הקשים. ד"ר אייל חשבייה, מנהל מערך הטראומה בבית החולים איכילוב, סיפר כי רק בימים האחרונים הגיעו למרכז הרפואי פצועים מדקירות קשות, בהם נערים בני 13 ו-14 ואישה שנדקרה בלבה. לדבריו: "בהחלט עלייה מדאיגה מאוד בכל מקרי התגרות והסכינאות".
לפי דוח מבקר המדינה: בכל שנה המשטרה סוגרת כ-21 אלף תיקים, מתוך כ-80 אלף תיקים, מבלי שהחשודים יזומנו לחקירה.
תגובת המשטרה: "כל תלונה המתקבלת במשטרה נבדקת ונחקרת במקצועיות ביחס לראיות הקיימות, כך גם במקרים נשוא הכתבה. אשר לעניינו של משה אשכנזי: עצרו את החשוד והוגשה בעניינו הצהרת תובע. אשר לעניינה של זוהר אלידע: במסגרת בחינה מחודשת, התיק נפתח מחדש".
