פרסום ראשון: תלונה נוספת נגד החשוד באונס של שי לי עטרי

אישה נוספת הגישה תלונה חדשה במשטרה נגד החשוד באונס של שי לי עטרי, שורדת הטבח מכפר עזה שבעלה יהב וינר ז"ל נפל בקרב עם מחבלים בשבת השחורה. כך נודע הבוקר (שני) לראשונה ל-N12. התלונה הוגשה על ידי צעירה תושבת תל אביב ולפי התלונה הוא תקף אותה מינית בשנת 2022.

שמו של החשוד נותר בשלב זה תחת צו איסור פרסום. לאחר מאבק משפטי שניהלה עטרי, החליט בית המשפט המחוזי להתיר את פרסום זהותו - אולם החשוד ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. הצדדים ממתינים כעת להכרעת שופטי העליון בנושא.

השופט המחוזי עודד מאור נימק את החלטתו להתיר את הפרסום בכך שרמת החשד נגד החשוד עלתה בעקבות השלמות חקירה. "משקלן המצטבר של הראיות בתיק, לצד חומרת העבירות, מטות הכף לעבר הפומביות", כתב השופט בהחלטתו. הוא הוסיף כי פרסום השם נועד להגן על הציבור ולעודד נפגעות נוספות, ככל שקיימות, להגיש תלונה.

"שותף שלי לדירה מצא אותי לפנות בוקר מחוסרת הכרה מחוץ לדלת הבית שלנו עם טייץ קרוע, בתוך שלולית השתן של עצמי"

שי לי עטרי בעדותה על האונס שעברה

המאבק של שי לי עטרי לחשיפת שם האנס: "תסירו את הצו"

לפני כמעט 4 שנים הגישה עטרי תלונה ומאז תיק החקירה נפתח מחדש, אך הפוגע עדיין מסתתר מאחורי צו איסור פרסום. היא החליטה לחשוף את סיפורה ב"חשיפה" עם חיים אתגר. במסגרת מאבקה, הגיעה עטרי לכנסת ושם העידה באומץ ובגילוי לב: "בתור שורדת הטבח מקיבוץ כפר עזה תמיד נמנעתי מלהגיע לכנסת. התעסקתי בלשקם את היום-יום ולבנות את החיים מחדש מאז אותה השבת השחורה. אבל המטרה של הדיון החשוב הזה, שבשבילו התכנסנו היום, עומדת לפני כל פחד שלי".

"קוראים לי שי-לי עטרי, אני אלמנתו של יהב וינר ז"ל שנרצח באכזריות ב-7 באוקטובר כאשר נלחם במחבלים שחדרו לנו אל חדר השינה מהחלון, ובכך אפשר לי ולבת שלנו שייה שהייתה אז בת חודש, לברוח ולהינצל", הוסיפה. "ולצד זה אני גם נפגעת עבירה שבשנת 2022 הגישה תלונה על אונס וקבלת דבר במרמה בתחנת משטרת לב תל אביב".

עטרי תיארה בכאב: "באפריל של שנת 2011 עברתי אונס אלים על אספלט כביש של חניון הדיירים מתחת לדירת השותפים שאז גרתי בה בתל אביב. שותף שלי לדירה מצא אותי לפנות בוקר מחוסרת הכרה מחוץ לדלת הבית שלנו עם טייץ קרוע, בתוך שלולית השתן של עצמי. לפני התקיפה באותו הערב הייתה לי משמרת בפאב השכונתי שעבדתי בו. על הבר התיישבו מכרים מבית הספר רימון ובהם גם מי שאנס אותי. לא היה מותר לשתות הרבה בעבודה והייתה לנו הברמנים מעין כוס קטנה, לואו בול. הדבר האחרון שאני זוכרת לפני הרגעים האלימים שאליהם התעוררתי להכרה בתוך כדי האונס זה שאני מרימה עם אותם המכרים לחיים ולאחר מכן שאני משאירה את הכוס שלי לידם".