"הכרנו בטינדר, דיברנו על חתונה, לא האמנתי שהוא מפלצת"

"איך אני אמורה ללכת לעבודה כשאנשים ראו אותי ערומה? איך אני אמורה לבקר את אבא שלי כשנחשף לתמונות שלי? זו בושה מטורפת", אומרת נעמי, שבן זוגה לשעבר טל רוזנבליט, הורשע לפני כשבועיים שהטריד אותה מינית ופגע בפרטיותה כאשר הפיץ תמונות עירום שלה וסרטונים אינטימיים שלה, בהם סרטוני סקס, בוואטסאפ ובטלגרם לקבוצות עם מאות משתמשים, וכן לסביבה הקרובה שלה. רוזנבליט הורשע שהתחזה אליה והתכתב בשמה עם גברים לצורך מפגשים מיניים – ושלח אותם לבית שבו התגוררה. הוא השיג את הגישה לחומרים האינטימיים שלה כאשר ביים פריצה לביתם המשותף, בעודם פרודים, וגנב ממנו את הטלפון הישן שלה. "עד הרגע שהוא נעצר לא רציתי להאמין שהוא עומד מאחורי הדברים האלה", היא אומרת. "דיברנו על חתונה ועתיד משותף. לא האמנתי שהוא מפלצת".

הסיפור של נעמי הוא בלתי נתפס, ומשרטט באופן מבהיל ומדויק את העידן החדש של ההטרדות המיניות – אלה שקורות במרחב הדיגיטלי, וכמה מהר וקרוב הן פוגשות את המציאות, ורודפות את הנפגעות גם הרבה אחרי שהעבירה עצמה קרתה. עד היום נעמי לא יודעת מי שמר את הסרטונים והתמונות האינטימיות שלה, והאם הן יצוצו יום אחד בעתיד שוב. זו גם אחת הסיבות שהיא מבקשת שלא נחשוף את שמה המלא. היא רוצה שבן זוגה לשעבר רוזנבליט יהיה בצד המבויש, אבל במעשיו הוא כמו גזר את דינה לאין-ספור פגיעות מיניות פוטנציאליות עתידיות, כשהנשק נמצא בידי מאות אנשים, אם לא אלפים, שמי יודע מתי יצוצו בעתיד.

"היו כמה מקרים שהייתי ברכבת הקלה וקלטתי שמישהו מסתכל עליי ומנסה לזהות אותי", היא מספרת. "המחשבה הראשונה שלי היא שכנראה הוא קיבל את התמונות שלי ומנסה להבין מאיפה אני מוכרת לו. הפגיעה הזו ממשיכה לחיות בי עד היום".

גזר הדין של רוזנבליט כולל 20 חודשי מאסר בפועל ופיצוי לנעמי על סך עשרת אלפים שקל. גזר דין שנחשב למשמעותי וראוי ביחס לענישה בתחום ההטרדות המיניות במרחב הדיגיטלי בישראל, שהולך ומתפתח ככל שהתופעה מחמירה עם השנים. אבל בפועל, כשמבינים מה בן זוגה לשעבר עשה, שהוא הפשיט את נעמי, שוב ושוב, בכיכר העיר, לעיני אלפי אנשים כשהפיץ תיעודים אינטימיים שלה במשך שלושה חודשים, לדבריה גם לאנשים הקרובים אליה ביותר. יצר לה פרופילים באפליקציות של היכרויות וכמו סרסר בה – כשהתחזה אליה והתכתב עם גברים כשהוא מבטיח שתיפגש עימם תמורת תשלום. חלקם הגיעו לבית שהיא גרה בו והבושה רודפת אותה עד היום.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"הנורמטיביות שלו מבלבלת"

רוזנבליט (32), נראה הכי רחוק מהדמות הזו, שמתוארת בגזר הדין, של אקס שלא בוחל באמצעים כדי לפגוע בפרודתו. סטודנט למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בשנה השלישית, מורה למוזיקה וברמן בלילות. "הנורמטיביות שלו יכולה לבלבל", אומרת נעמי (30). "הוא עשה רושם מאוד טוב על כולם, המשפחה שלי אהבה אותו. היום אני מבינה שהיו דגלים אדומים", היא אומרת בקול שקט, "אבל יש לנו נטייה להסתכל עליהם בצורה רכה, לחשוב שזה משהו שצריך לטפל בו, שבכל זוגיות יש קשיים. היו לנו רגעים נורמטיביים בזוגיות, נסיעות לחו"ל, חתונות, ארוחות משפחתיות, דייטים. אבל את אומרת לעצמך שיהיה בסדר. עד שהוא עשה את כל מה שהוא עשה לי".

הם היו יחד שנתיים, הכירו בטינדר. נעמי בדיוק יצאה מקשר זוגי, וחשבה שרוזנבליט יהיה הריבאונד שלה, אבל מהר מאוד הקשר הפך אינטנסיבי. "הדייט הראשון היה ממש טוב, ראינו כמה אנחנו דומים. אוהבים את אותה מוזיקה, רואים את אותו עתיד ביחד".

בתחילת הקשר, מתארת נעמי, טל הפגין כלפיה חיבה קיצונית ומופרזת, במה שמכונה "לאב בומבינג" (הפצצת אהבה), ושמהר מאוד הם עברו לגור ביחד ואימצו חתול. הם כבר היו בשלב בקשר שבו סיפר לה שקנה לה טבעת ואמר זאת גם לאימא שלה.

מתחת לפני השטח היא מתארת תחושה לא טובה, שמשהו הציק לה לגביו. כמה פעמים לאורך הקשר הם נפרדו וחזרו. היא מתארת מעין זעם שקט שהרגישה ממנו. כך, לדבריה, באחת הפעמים שאמרה לו שקשה לה בקשר ושהיא לא מסוגלת להמשיך, הוא "פשוט קם שם נעליים ויצא מהדלת. בלי חיבוק פרידה, בלי ניסיון לדבר על זה. אין לשמוע ממנו".

אחרי שפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר, כשהם עוד ביחד, היא הרגישה שמישהו מתנכל לה, אבל לא ידעה לומר מי. כך, היא מתארת, מצאה את הדרכון שלה גזור במגירה, מישהו הפיץ בשמה הודעה שהיא מעניקה עיסויים מפנקים, וגם פרטי האשראי שלה דלפו. היו לה חשדות שאולי זה בן זוגה, אבל היא הדחיקה אותם – ועד היום היא לא יודעת אם זה היה הוא. בנוסף החלו גם בעיות בקשר על רקע יחסיה עם בן זוגה לשעבר, והיא הרגישה שהיא דועכת ורוצה להיפרד – אך חששה לעשות זאת.

"הוא חיטט לי במחברות והבין שאני רוצה להיפרד", היא אומרת, ואכן באמצע דצמבר 23' הם נפרדו. למרות הפרידה הם המשיכו לגור יחד, עד שכל אחד מהם ימצא דירה. "לא ידעתי אז שאני צריכה לפחד ממנו", היא אומרת.

"יצאתי מכל הקבוצות כדי שזה יפסיק להתפשט"

חודש וחצי לאחר הפרידה, כשהיא במילואים והם עוד גרים יחד, רוזנבליט ביים ניסיון פריצה לדירה המשותפת שלהם. "הייתי בחמ"ל בבסיס, וראיתי בבוקר שהוא התקשר אליי המון פעמים במהלך הלילה. כשדיברנו הוא אמר שהוא חושב שפרצו לנו לדירה ושיש הרבה בלגן, שאנחנו צריכים להגיש תלונה במשטרה".

השניים הלכו להגיש תלונה יחד, ונעמי מתארת כיצד נראתה הדירה: "ממש היה אפשר לראות את המסלול של הגנב כביכול, עם סוליות הנעליים, איך הלך למגירות, הלך לאיפה שנמצאים התכשיטים שלי והסלולרי שלי".

כמה שבועות לאחר הפריצה לכאורה, הסיוט החל. תיעודים אינטימיים שלה החלו לעבור בקבוצות וואטסאפ וטלגרם, עם אלפי משתמשים, כשבשלב הזה היא לא יודעת מי שולח אותם. "אחרי ההפצה הראשונה אני לא מתפקדת", היא משחזרת. "לא אוכלת, ישנה עם אור, שמה שעון מעורר כל חצי שעה כדי לבדוק את הטלפון. לא הלכתי לעבודה. אמרתי לעצמי אין שום סיכוי שאצליח לתפקד היום".

כך במשך שלושה חודשים סרטונים ותמונות עירום שלה, שבהם ניתן לזהותה, עוברים בקבוצות של העיר שלה, והגיעו אפילו לאנשים הקרובים אליה ביותר, אלה שהיא הכי מתביישת שיראו אותה במצבים אינטימיים כאלה. "זה הגיע לחניכים שלי מהצופים, לסטודנטים שלימדתי", היא לוקחת אוויר. "בני משפחה, אבא שלי אימא שלי, דודה שלי".

"אני עושה מילואים בענף נפגעים בירושלים", היא ממשיכה לתאר את מה שעבר עליה, "בזמן המלחמה היינו אחראים על החללים והמשפחות של ירושלים, התיעודים האלה נשלחו בקבוצת הוואטסאפ של הענף, יש בה יותר מ-150 חברים. וזאת לא הקבוצה היחידה".

"מנהלי קבוצות שהייתי חברה בהן נזפו בי. ביקשו ממני שאמחק את התמונות, העיפו אותי מקבוצות", היא ממשיכה. "התחילו להתקשר אליי קולגות, חניכה מהעבר בצופים, אנשים שאני לא בקשר איתם. פשוט מצאתי את עצמי יוצאת מכל הקבוצות שהייתי חברה בהן כדי שזה יפסיק להתפשט", היא מתארת.

"כתב לי שהוא רוצה לשבור אותי שעות"

במרץ של אותה שנה רוזנבליט והיא עברו דירה, כל אחד למקום אחר. לדבריה לאורך כל הדרך הוא ניסה לנחם אותה. היו לה חשדות שאולי יש לו חלק בכך, אך היא הדחיקה אותם. בשלב זה החל המצב להידרדר. "התחלתי לקבל הודעות מכוערות מאנשים שאני לא מכירה. מישהו שלח לי שהוא רוצה לשבור אותי שעות. שהתמונות שלי מחרמנות. אנשים שאמרו לי שהתכתבו איתי", היא מתארת כמו בסרט נע את מה שעבר עליה בחודשים האלה. "אני מבקשת מהם שיצלמו לי מסך". במקביל היא ממשיכה להגיש תלונות במשטרה על הפצת התיעודים האינטימיים שלה, כשהוא מלווה אותה ותומך בה. היא גם פנתה לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית והתייעצה עם נשות הארגון.

באיזשהו שלב כבר החשדות שלה נגדו גברו. "שיתפתי את אימא שלי. עשיתי עם עצמי רשימה, למה זה כן עשוי להיות הוא ולמה לא. מצאתי 30 סיבות למה כן ובקושי 5 למה לא. התחלתי לפחד שהוא מאזין לי. הרחקתי את התיק עם הסלולרי שלי ממני. דיברתי עם אנשים בשקט מחשש שהוא מאזין לי. שיש לי מצלמות בדירה".

בין לבין היא הספיקה לעבור עוד דירה, מבלי שהוא יודע על כך. אבל שום דבר לא הכין אותה לזה שהמחליפה שלה בדירה הקודמת פנתה אליה ואמרה לה שאנשים דופקים אצלה בדלת וטוענים שהיא התכתבה איתם וקבעה איתם מפגש מיני. "אנחנו דומות פיזית", אומרת נעמי, "הם חשבו שהיא זו אני, והם אמרו לה שהיא התכתבה איתם וקבעה איתם. אף אחד מהם לא השתכנע שזו לא אף אחת מאיתנו". כך גם נעמי החלה לקבל העברות תשלומים מאנשים שלא הכירה, והיא החזירה להם את הכסף כשהסבירה להם שמדובר בהונאה.

"בחצות שמעתי דפיקה בדלת"

לינוי (שם בדוי), שהחליפה את נעמי בדירה סיפרה ל-N12: "בשבוע הראשון שעברתי לדירה הייתי לבד בבית. בחצות שמעתי דפיקה בדלת, אני פותחת ורואה גבר ששואל אותי אם נעמי פה. אני אומרת לו 'לא היא לא גרה כאן'. זה היה לי מוזר אבל התעלמתי מזה. למוחרת, בשש בערב, שוב דפיקה בדלת. מופיע לי בדלת בחור ערבי ששואל אותי אם נעמי פה, אני אומרת לו שלא ומי שלח אותו לכאן? ואז הוא מראה לי בטלגרם תמונה של נעמי בתנוחה מינית ואומר לי אני מתכתב איתה. אמרתי לו ללכת. אחר כך הגיע עוד מישהו, בשעה מאוחרת יותר. לו כבר לא פתחתי. הבנתי שמישהו מתחזה אליה".

נעמי ולינוי לא ממש הכירו זו את זו, היא רק החליפה אותה בדירה, אבל משהו בסיפור של נעמי נגע בה והיא לא שפטה אותה. "אמרתי לה שמזל שהיא נפלה עליי. הבנתי את המקום שהיא נמצאת בו, ונתתי גם עדות במשטרה על מה שקרה. הבנתי שזה חשוב. אני מודעת לגברים שלפעמים מאבדים את זה ולוקחים את הכעס והקנאה למקומות מכוערים". בשלב הזה בשיחה לינוי פורצת לפתע בבכי. "זה היה עבורי טריגר. לפני כמה שנים היה לי סטוקר, מישהו שיצאתי איתו פעם. לא התלוננתי עליו במשטרה. זה משהו שרודף אותי, והרגשתי שאני מבינה את מה שהיא עוברת ושזה התיקון שלי".

השופטת ג'ויה סקפה-שפירא מבית משפט השלום בירושלים, התייחסה לכך שרוזנבליט בפועל סיכן את נעמי, בכך ששלח אליה גברים הביתה. היא תיארה זו כפוטנציאל לפגיעה של ממש בביטחונה האישי, "בדרך של הצגתה כמי שמבקשת לקיים מפגשים מיניים, לרבות עם אנשים קונקרטיים, שעלולים היו לתבוע בכוח את שהובטח להם במהלך השיחות, שבהן התחזה הנאשם למתלוננת".

"3 חודשים הייתי באימה גדולה"

באופן מקרי לחלוטין, נעמי קיבלה הוכחה שמי שמפיץ את התכנים שלה זה רוזנבליט. זה היה לאחר ששיתפה את חוקרי המשטרה שהיא חושדת כי מי שעומד מאחורי זה הוא האקס שלה, והם ביקשו להמתין כדי לראות אם יש מספיק ראיות נגדו לפני שיפעלו.

כאשר רעול פנים הגיע מחוץ לביתה של נעמי וריסס את הדלת שלה באיקס - החוקרים הבינו שהגיע הזמן לפעול ולעצור את רוזנבליט. כאשר עשו זאת, ביקש השותף שלו לעדכן את הוריו של רוזנבליט במתרחש. הוא מצא טלפון בבית והתקשר באמצעותו למי שהיו רשומים באנשי הקשר כאימא ואבא. כך הגיע בטעות לחלוטין להוריה של נעמי, שכן הטלפון שחשב שהוא של רוזנבליט - היה הטלפון הגנוב של נעמי. באופן זה הבינו החוקרים שמי שגנב את הטלפון שלה הוא הפרוד שלה, שהגיש את התלונה בכלל על הפריצה.

"הייתי המומה. היה בי עדיין פחד שאולי זה לא הוא, אבל מצד שני – הכול הפסיק ביום שהוא נעצר". האסימונים החלו ליפול לאט לאט: "כשמצאנו את הטלפון הכול היה מובן. הייתה לו שם גישה למחשבות שלי, לקול שלי. כל החיצים הצביעו עליו כל הזמן הזה והייתי צריכה רגע לעכל. היה אישור פתאום, לזה שהייתה סיבה שכל כך פחדתי להיפרד ממנו. כל התקופה הזו, של שלושת החודשים האלה", היא אומרת על התקופה שבה הופצו הפרטים, התמונות והסרטונים שלה בקבוצות, "הייתה של אימה אחת גדולה".

"מדובר בתיק חקירה של אלימות במשפחה שנגע בי באופן אישי, מהמורכבים בהם טיפלתי", מספר רב פקד, חנוך גסנר, קצין חקירות תחנת מוריה בירושלים. "בתיק נחשפה התנהלות עבריינית, אובססיבית ומניפולטיבית של הנאשם כלפי בת זוגו לשעבר. הנאשם לא בחל באמצעים כדי למרר את חייה של הקורבן, החל מביום זירת עבירה ודיווח כוזב במשטרה כדי להתנער מחשד, ועד לפגיעה קשה ומשפילה בפרטיותה באמצעות הפצת תוכן אינטימי והתחזות ברשת. לאורך כל החקירה, פעלנו בשיתוף פעולה מלא וברגישות הנדרשת מול נפגעת העבירה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לגבש תשתית ראייתית".

רוזנבליט הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שעל בסיסו ניתן גזר הדין – אך הוא מתכוון להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. "הייתי איתו בזוגיות שנתיים אבל כל מה שקרה לי מאז, כבר עברו למעלה משנתיים, ועדיין זה משפיע עליי. אני עוד בטיפול ולוקחת כדורים נוגדי דיכאון, עוד לא עובדת במקצוע שלי. האמון שלי באנשים נפגע, מפחדת לשתף דברים מחשש שישתמשו בזה נגדי. אני מקווה לקום על הרגליים בקרוב. יש עוד הרבה נשים שעוברות דברים כאלה, ואולי לא מאמינות לתחושות שלהן ונשארות שם".

"רואים יותר ויותר עונשי מאסר בפועל"

"מה שהכי בלט בתיק הזה זה שמדובר בפגיעה מכוונת ומתמשכת, תוך שימוש בדברים הכי אישיים ואינטימיים של המתלוננת, וניצול המידע שהנאשם הכיר מתוך המערכת הזוגית ביניהם", אומרת עו"ד רותם ברא"ס, התובעת בתיק מפרקליטות מחוז ירושלים. "בגלל זה חשבנו שמדובר במקרה שמחייב ענישה ממשית, שתשקף את עוצמת הפגיעה ואת ההשלכות שלה".

לדבריה, הדין הישראלי רואה בחומרה הטרדות מיניות במרחב הדיגטלי. "המרחב הדיגיטלי לא מקל על חומרת המעשים, אלא להפך. מי שעובר עבירות במרחב הווירטואלי לפעמים 'נהנה' מתחושת ריחוק מדומה ומהתפיסה שזה פחות חמור אבל בפועל זה ממש לא כך, והפגיעה חמורה אפילו יותר. המרחב הזה מאפשר הפצה רחבה מאוד וחוסר שליטה כמעט מוחלט, גם מצד המפיץ וגם מבחינת הקורבן מרגע ההפצה, ולכן גם התגובה העונשית צריכה להיות ברורה. בית המשפט נתן לזה ביטוי בגזר הדין וקבע עונש שמשקף את החומרה הזו. המחוקק הכיר בחומרה של המעשים האלה, ולכן הוסיף עבירה ייעודית של הפצת תכנים מיניים בתוך החוק למניעת הטרדה מינית. זאת אומרת, לא מדובר במשהו 'אפור' או שולי, אלא בהטרדה מינית לכל דבר ועניין".

עו"ד ברא"ס מסבירה שעל אף פסקי הדין המועטים שהגיעו בנושא עד כה לבית המשפט העליון – המגמה היא ברורה, של החמרה. "בתי המשפט מבינים את עומק הפגיעה, ולכן גם בעבירות כאלה, כולל אצל אנשים בלי עבר פלילי, רואים יותר ויותר עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות".

עו"ד גבי ליברמן, שמלווה את נעמי לכל אורך ההליך כנפגעת עבירה, סבורה שגם אם יוגש ערעור למחוזי, בית המשפט לא ישנה את העונש. "לדעתי זה לא יקרה ואנחנו מאוד מקווים שהעונש לא ישתנה. העונש שהוא קיבל הוא הולם, ומעביר מסר של הוקעה מאוד גדולה. תמיד הוא ייחשב לאסיר משוחרר וכמי שיש לו רישום פלילי". היא מוסיפה כי חשוב להבין שבפגיעות מיניות, הנפגעות נושאות איתן נזקים כבדים ומתמשכים, ש"יש להם ממש ביטוי כלכלי, אפילו לא רק בתחום הנפשי. נעמי עוד לא חזרה לעצמה מבחינה מקצועית".

נעמי מרוצה מגזר הדין ובסוף השיחה שלנו היא מבקשת להעביר מסר: "הרבה נשים עוברות פורנו נקמה. גזר הדין הזה הוא למען הרתעה, וממש חשוב שאנשים יידעו שיש השלכות, ושנשים וגברים שנפגעים מהפצות של חומרים אינטימיים שלהם ברשת לא יוותרו, גם אם הדרך לא קלה".

טל רוזנבליט סרב להעביר תגובה לכתבה.

לפניות לכתבת yaely@n12.tv

סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית - תמיכה בטלפון, בצ'אט ובווטסאפ, ליווי במשטרה ובהליכים משפטיים, קבוצות תמיכה ועוד:

1202 - סיוע לנשים | 1203 - סיוע לגברים - "קולמילה" בגוגל - סיוע בצ'אט ובווטסאפ