"לא בחלה באמצעים כדי לבודד אותה": הבת השתלטה על רכוש אמה - והציתה קרב על הדירה
בפסק הדין הוכח כי הבת יצרה ניכור לעת זקנה אצל אמה ניצולת השואה, והובילה לנתק בקשר בין האם לבין הבת השנייה • לפי פסק הדין, הבת גרמה לאם להעביר לה את זכויותיה בדירה שבבעלותה, ובמקביל משכה כספים מחשבונה של האם • הבת נדרשה להשיב את כספי השכירות שקיבלה מהדירה לעיזבון של האם, ואף לשלם הוצאות משפט


בפסק דין יוצא דופן שפורסם השבוע נקבע כי בת של ניצולת שואה ניצלה את חולשתה הקוגניטיבית של אמה כדי להשתלט על רכושה, וגרמה לניכור בינה לבין בת נוספת שלה. בפסק הדין הוכח כי הבת יצרה ניכור לעת זקנה אצל אמה, והובילה לנתק בקשר בין האם לבין הבת השנייה – על אף שזו טיפלה באם מסירות לאורך ימי חייה.
"רק לעיתים רחוקות בית המשפט נחשף, בזמן אמת, להפעלת השפעה בלתי הוגנת ופסולה על זקן מוחלש ולהשתלטות על רכושו, המתרחשת לנגד עיניו", קבעה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב גלי רון. "במצב דברים זה, אל לבית המשפט לעמוד מנגד ולהמתין עד לאחר פטירת הזקן המוחלש, לשם בירור המחלוקת כ'סכסוך ירושה' בתיק עזבון". השופטת הבהירה כי "על בית המשפט להתערב, בזמן אמת, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים לשמירת ענייניו של הזקן המוחלש, עוד בימי חייו".
ואולם, לדאבון הלב, פסק הדין ניתן רק לאחר שהאם כבר נפטרה. התוצאה היא שלקראת סוף חייה האם היתה מנותקת מבתה ומנוכרת אליה. לניצולת השואה היו רק שתי בנות – אחיות - אחת מהן התגוררה בארץ, מירי (שם בדוי) והשנייה עברה לארה"ב לפני 40 שנה – שי (שם בדוי). במהלך השנים שררו בין בני המשפחה יחסים טובים - עד לסכסוך שבו עלו טענות קשות בקרב האחיות על גניבת כספים מחשבון הבנק של האם, טענות לחטיפה של האם על ידי אחת הבנות ושקרים.
האם עברה בפתאומיות לארה"ב - ונפטרה
הסכסוך החל ב-2016 כשהבת שי הגיעה לישראל, בודדה את האם וגרמה לה להאמין בטענות שווא כי הבת השנייה גנבה מכספה. זאת, למרות שלאורך כל השנים מירי טיפלה באם במסירות וסייעה לה בענייניה הכספיים ואפילו נטלה משכנתה לשם כך. במהלך ההליכים המשפטיים, גם הוכח שאין לטענות אלה כל יסוד.
שי, לפי פסק הדין, גרמה לאם להעביר לה את זכויותיה בדירה במרכז הארץ שבבעלותה, ובמקביל משכה כספים מחשבונה של האם. למרות שמונה לאם אפוטרופוס לאחר שהבת מירי חשדה שאחותה מנסה להשתלט על רכושה של אמה, ושהיא החלה לסבול מדימנציה התחלתית - האם עברה בפתאומיות לארה"ב. זאת ללא כל הודעה מוקדמת – גם לא לבית האבות או לאפוטרופוס שמונה לה, ובעיצומם של ההליכים המשפטיים. שם היא בסופו של דבר נפטרה בגיל 88.

השופטת כתבה כי שי "הרחיקה מהאם את כל מי שיכלה", יצרה אצלה תחושת בדידות, ופעלה מתוך מטרה להשתלט עליה. היא קבעה כי באופן חד משמעי הוכח ניכור לעת זקנה והשפעה בלתי הוגנת "חמורה ומתמשכת" מצד שי בכל הנוגע לעסקת המתנה. לכן החליטה השופטת לבטל אותה – גם לאור תמיכת האפוטרופוס שמונה לאם, רוני עזרא.
השופטת אף הורתה לשי להשיב את כספי השכירות שקיבלה מהדירה לעיזבון של האם – 400 אלף שקלים והטילה עליה הוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים. מכיוון שהאם נפטרה במהלך ההליכים – הדירה תחשב לחלק מהעיזבון שלה, שעל פי דין, אמור להתחלק בין שתי בנותיה. בעקבות ההתנהלות של האחות, סביר כי הסכסוך ביניהן לא יסתיים בזה – ושיחל מאבק ירושה.

עוה"ד יהודית מייזלס ומיכל לוי שייצגו את האחות שתבעה וזכתה, מסרו: "חשיבותו של פסק הדין היא בתקדימיות של הכרה במצבים הרבים לצערנו של ניצול הזקן המוחלש, 'ניכור לעת זקנה' - מצבים שבהם ילד משתלט למשל על ההורה המבוגר שלו ומסית אותו כנגד ילד אחר. השופטת גלי רון הפעילה ביקורת שיפוטית כנגד ניצול זה שעלה לכדי השפעה בלתי הוגנת, ביטלה עסקה במקרקעין שנחתמה בעת הניכור, והחזירה דירה שהועברה במתנה לאחד הילדים, אל ההורה. בכך מועבר מסר שהוא גם דין צדק משפטי וגם ערך מוסרי-חברתי, ועל כך אנו מברכות".
