"הם סופרים קורבנות כמו גולים בכדורגל ומחפשים להשוות"

האדי סוואעד יצא מביתו בשפרעם לעוד יום עבודה. צעיר בן 28, בעל צרכים מיוחדים, אדם שלא היה אמור להיות יעד של איש. דקות לאחר מכן הוא נמצא מוטל על הכביש, ללא דופק וללא נשימה. היורים נמלטו מהמקום, וזמן קצר לאחר מכן אותר רכב שרוף סמוך לזירה, ככל הנראה כחלק מניסיון לטשטש ראיות. אבל הרצח של האדי בשבוע שעבר הוא הרבה מעבר לעוד תיק פלילי. הוא עוד חוליה בשרשרת דמים שנראית כבר מזמן חסרת היגיון. סכסוך הדמים בין משפחות ח'אלידי וסוואעד, שהחל במאי 2023 סביב עלבון מקומי, אמירה או מבט, הפך לאחת ממלחמות הנקם הקשות והקטלניות שידעה החברה הערבית בישראל בשנים האחרונות. לפי גורמי אכיפה ואנשי סולחה, הסכסוך כבר גבה כמעט 40 קורבנות. רבים מהם לא היו עבריינים כלל.

"בגלל משפט אחד החל מסע הדמים"

אחד האנשים שמנסים לעצור את מעגל הדמים הוא שיח' מוחמד סוואעד, מהדמויות המרכזיות שפועלות מאחורי הקלעים בניסיון לפייס בין המשפחות. "כאשר אנחנו מדברים על הסכסוך בין משפחות ח'אלידי לסוואעד, אנחנו מדברים על כמעט 40 קורבנות בפחות מארבע שנים", הוא אומר. "הסכסוך הזה כבר עלה במחיר חייהם של עשרות קורבנות מכל החברה. אני לא רוצה להגיד 'משני הצדדים', אלא מכל החברה, כי כולנו חברה אחת וכולנו סובלים מהסכסוך הזה".

מבחינתו, זה כבר מזמן לא עימות בין שתי משפחות. זה פצע פתוח שמקרין על יישובים שלמים בגליל ובעמקים. בשפרעם, בביר אל-מכסור, בכפר ח'וואלד והסביבה התרגלו לשמוע על עוד ירי, עוד חיסול, עוד הלוויה ועוד בית אבלים.

הטרגדיה של משפחת סוואעד ממחישה כמה רחב המעגל הזה. אחיו של האדי, רוסלאן סוואעד, נרצח בשנת 2023 – מהקורבנות הראשונים בסכסוך. אביהם, ח'אלד סוואעד, נורה למוות לפני כשנתיים. עכשיו נרצח גם האדי. שלושה בני משפחה בתוך פחות משלוש שנים. במשטרה מעריכים שחלק גדול מהנרצחים אינם מעורבים כלל בפלילים.

"אני חותם על זה – אנשים שאין להם שום קשר לסכסוך, מלח הארץ, מצאו את מותם רק בגלל שהם נקראים משפחת ח'אלידי או משפחת שיח' מוחמד סוואעד", אומר רב-פקד שאדי סיאגה, מפקד כוח משימה ביחידה המרכזית של מחוז החוף במשטרה. לדבריו, "הצד השני לא מצליח להגיע לראשי הסכסוך, כי הם נמצאים בחו"ל או במקומות מסתור, אז הוא פוגע במי שנושא את שם המשפחה".

גם שיח' מוחמד סוואעד חוזר שוב ושוב לאותה נקודה. "רבים מהם, שלא נאמר רובם, הם אזרחים נורמטיביים שאין להם קשר לאלימות ולפשיעה בכלל", הוא אומר. "הם הילדים שלנו, השכנים שלנו, בעלי העסקים, החברים ובני המשפחה שלנו".

לפי גורמי האכיפה, הכול התחיל מאירוע שנראה כמעט חסר משמעות. "בגלל אמירה, בגלל משפט, בגלל מבט כזה או אחר שלא מצאו חן בעיני מישהו אחר", מתאר רפ"ק סיאגה. אלא שבתוך זמן קצר הפך אותו עימות מקומי לקציר דמים שיצא מכלל שליטה. "אחרי ימים התחיל מסע ירי לעבר בתים ולעבר מכוניות", הוא אומר. "ואז הסכסוך התגבר והתגבר, עד עכשיו".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

מלחמת הסיכול הסמויה של ימ"ר חוף

מאחורי שרשרת הרציחות, ההלוויות והבתים השרופים מתנהלת גם מלחמה אחרת, סמויה. מלחמת סיכול יום-יומית שמנהלות יחידות העילית של המשטרה בניסיון לעצור את הרצח הבא. רפ"ק סיאגה, שמלווה את הסכסוך בשנים האחרונות, מתאר מציאות שנשמעת לעיתים כמו זירת מלחמה. "תפסנו רכבים עם אמל"ח לפני שיצאו לפעולה, תפסנו אנשים בדרכם לפעולה, עשינו הרבה פעילויות מודיעין וסיכול", הוא אומר.

לדבריו, מאחורי הקלעים מתנהלת רדיפה בלתי פוסקת אחרי חוליות החיסול של שני הצדדים. "ישבנו עליהם, עבדנו עליהם ומצאנו חוליה של 16 איש עם מספר רב של רכבים שתכננו להוציא לפועל רצח", הוא מספר על אחת הפרשיות המרכזיות שנחקרו בימ"ר חוף.

לפי המשטרה, חברי החוליה, המזוהים עם משפחת ח'אלידי, היו רגע לפני חיסול של יעד ממשפחת שיח' מוחמד סוואעד. בלשי הימ"ר עצרו אותם לפני שלחצו על ההדק. נגד המעורבים הוגשו כתבי אישום חמורים, חלקם נידונו לחמש עד שמונה שנות מאסר. בפרשה אחרת, שנחשבת לאחת החריגות שנחשפו במסגרת הסכסוך, הצליחו חוקרי היחידה לחשוף חוליית חיסול נוספת שיצאה לביצוע ברכב שהוסווה כניידת משטרה. על פי החשד, ברכב הותקנו פרוז'קטורים ואביזרים שנועדו להקנות לו מראה משטרתי מלא, כדי לאפשר לחוליה לנוע בחופשיות ולעצור יעד לחיסול בלי שיתעורר חשד.

לפי המשטרה, הכוח ארב לחשודים וניסה לבצע מעצר, אלא שאז החל הנהג להימלט, דרס שוטר במהלך הבריחה – ונורה למוות. חמישה חשודים נוספים נעצרו. "שניים מהם היו אנשים מבצעיים של משפחת ח'אלידי", מספר סיאגה.

במשטרה אומרים כי מאחורי כל אחת מהפרשות הללו מסתתרת אותה מציאות מדממת: מרוץ תמידי נגד השעון. לא פעם, הם מודים, מדובר בהבדל של דקות בין סיכול מוצלח ובין עוד הלוויה.

"זאת מלחמת ירי ומלחמת טיקטוק"

אלא שמעבר לנשק ולכסף, במשטרה מתארים גם מלחמה פסיכולוגית עמוקה. בחדרי החקירות, כך לפי החוקרים, נשמעים משפטים שממחישים כמה הסכסוך הפך למלחמת כבוד אכזרית. אחד החשודים שנעצר בדרך לחיסול עקץ את חוקריו ואמר: "לא משנה, אנחנו עדיין 2:1". חשוד אחר אמר לחוקרים: "הרגו את אח שלי, אני אמות בשבילו. מה אתה מצפה, שאשב בחיבוק ידיים?"

"הם סופרים קורבנות כמו גולים במשחק כדורגל", אומר אחד החוקרים המעורים בפרשה. "כל רצח יוצר אצלם צורך מיידי להשוות את התוצאה". במשטרה מתארים דור צעיר שגדל לתוך מציאות שבה המוות הפך לחלק מהשגרה.

"הדור הצעיר מושפע מטיקטוק ומפייסבוק", אומר סיאגה. "משנה לשנה אני רואה את האכזריות ברצח. את וידוא ההריגה. אני רואה ילדים צעירים שמוציאים לפועל רצח". לדבריו, פעמים רבות המבוגרים כבר רוצים לעצור את שפיכות הדמים, אבל הצעירים ממשיכים. "יש אנשים בכירים שרוצים סולחה ולהפסיק את זה", הוא אומר. "אבל כשהצעירים לא חושבים על העתיד, קשה לעצור את זה".

ברשתות החברתיות, מסבירים במשטרה, הסכסוך מקבל חיים חדשים. "זאת מלחמת ירי ומלחמת טיקטוק", מגדיר זאת סיאגה. אחרי כמעט כל רצח מופצות תמונות של הקורבן, עוד לפני שהמשטרה מגיעה לזירה. לעיתים מצורפים איומים ולעיתים סרטוני התרברבות. "אני כבר מכיר את הדמות שנרצחה דרך טיקטוק, עוד לפני שהגעתי לזירה", הוא אומר. "הם כבר מפיצים תמונות וכותבים 'זה המחיר שלך'".

"אבא שלך נרצח, אתה חייב לקחת נקמה"

במקביל לפעילות המבצעית מפעילה המשטרה גם שיטות מניעה חריגות בניסיון לעצור את מסע החיסולים. אחת מהן היא הרחקת חשודים מהצפון גם ללא תשתית ראייתית מלאה להגשת כתב אישום מיידי. "אני תופס אותו ומכריח אותו לנוע דרומה – תל אביב, נתניה, אזור המרכז – כדי שלא יוציא לפועל וגם שלא יוציאו אותו לפועל", מסביר סיאגה.

מצד אחד נמתחת ביקורת קשה על המדינה והמשטרה בעקבות חוסר היכולת לעצור את גל הדמים. מצד שני, גם בקרב אנשי הסולחה מבינים שהמערכת לבדה לא תצליח לפתור את המשבר. "אנחנו עובדים יחד עם הרשויות, משטרת ישראל ומערכת אכיפת החוק", אומר שיח' מוחמד סוואעד. "רק יחד נוכל למגר את התופעה".

ואולם במשטרה טוענים ששיתוף הפעולה מהשטח עדיין מוגבל. רפ"ק סיאגה מספר כי הוא מגיע באופן אישי לבתי משפחות של קורבנות, גם כשהן מזוהות עם ארגוני הפשיעה. "אני אף פעם לא מוותר על האופציה הזאת", הוא אומר. "אני מגיע לאבא של קורבן או לאח של קורבן ומנסה למשוך אותו אליי, שיהיה בצד שלי". אבל הפחד עצום: "בסופו של דבר הם רוצים שנעזור להם, אבל בלי שיתוף הפעולה שלהם", הוא מודה.

לקראת סיום השיחה נשאל רפ"ק סיאגה אם קיים חשש שהמעגל המדמם יגרור גם קרובי משפחה נורמטיביים כדי שיפעלו בדרך הנקמה. "זה קיים", הוא משיב. "באים אליו, מגייסים אותו, אומרים לו, 'אבא שלך נרצח, אח שלך נרצח, אתה חייב לקחת נקמה'". כך הופך הסכסוך למפלצת שמזינה את עצמה. כל רצח גורר את הרצח הבא. כל הלוויה מולידה עוד נקמה.

ובתוך הכאוס הזה, שיח' מוחמד סוואעד מנסה להזכיר שיש גם מציאות אחרת שהחברה הערבית מבקשת לעצמה. "אסור לתת לאלימות להגדיר את החברה הערבית כולה", הוא אומר. "הדת שלנו, החברה שלנו, המנטליות שלנו היא לא מנטליות של פשע ואלימות אלא של סובלנות וקבלת האחר". לקראת סוף השיחה הוא מסכם במשפט פשוט, כמעט שברירי: "אנחנו רוצים לחיות בשלום. אנחנו מחפשים לא רק חיים אלא גם איכות חיים".