תביעת השתקה? ארגון שמקדם "מיניות מקודשת" תבע ישראלי במיליונים

ארגון בין-לאומי ניו אייג'י, ISTA, שמעביר סדנאות וסמינרים של "מיניות מקודשת" – סדנאות להתפתחות אישית שמשלבות בין רוחניות, טנטרה שמאניזם ומיניות – תובע ב-3.6 מיליון שקלים ישראלי, מבקר מרכזי של הארגון, בעילה של לשון הרע.

זאת, בגין פרסומים שלו, שמזהירים מפני פגיעות מיניות שמתרחשות לטענתו במסגרת הסדנאות והסמינרים של הארגון. לטענת איסטה - International School of Temple Arts, שסמינרים שלהם מועברים גם בישראל, ותובעת נוספת, מדריכה בכירה בו, לורי הנדלרס, הישראלי, אייל שחם, גרם להם נזק תדמיתי ונזק כספי.

ברחבי העולם וגם בישראל פורסמו בשנים האחרונות תחקירים עיתונאיים סביב הארגון, שהביאו עדויות לפגיעות מיניות שהתרחשו במסגרתו או על ידי מדריכים שלו. בין היתר גם תוארו פרקטיקות של קיום יחסי מין בין מנחים של הסדנאות למשתתפות.

לפני כשלוש שנים פרסם המרכז הישראלי לנפגעי כתות הצהרה פומבית בנוגע לסדנאות של איסטה, בה נכתב כי "המרכז זיהה בפעילויות של איסתא ושל מורים הקשורים בו מאפיינים מדאיגים בעלי פוטנציאל של פגיעה במשתתפים".

בהצהרה תוארה הסדנה המרכזית של איסתא, לבל 1, באופן הבא: "בפעילות אופיינית בסדנה המשתתפים בוהים באיבר המין החשוף של מספר משתתפות. בפעילות אופיינית אחרת מתקיימת אוננות קבוצתית של המשתתפים כולל הסגל. ההנחיות בסדנה נבנות כך שישנו לחץ סמוי עד גלוי לפתיחות מינית הולכת וגוברת שלא בהכרח תואמת את מסוגלות המשתתפים".

"על פי עדויות, האידאולוגיה העולה מן התכנים המועברים בסדנאות מקשרת בין התפתחות רוחנית ונפשית ובין נכונות להתנסויות מיניות שונות כולל השתתפות בפעילות מינית במרחב הקבוצתי ו/או באופן קבוצתי. בשיאה של הסדנה מתקיים טקס שבו המשתתפים בקבוצה מעסים את איבר מינן של המשתתפות".

איסטה בתגובה להצהרה לא הכחישה שבסדנאות יש עירום, בהייה באיברי מין ושעשוי להתרחש מגע מיני – אך טענה כי האופן שבו פירש המרכז את המתרחש בסדנה הוא מעוות ושגוי, ושדבר לא נעשה תחת לחץ או ללא הסכמה.

שחם, שעבר את הסדנה הזו של הארגון ולאחר מכן הצטרף לקבוצת הבוגרים של הארגון בפייסבוק – טען בכתב ההגנה כי החל לפעול נגדו לאחר שנחשף לתכנים שמעידים על דפוסים פוגעניים בו וביקש לעורר מודעות לכך. בכתב התביעה טוענת איסטה כי נקטה בפעולות כדי ליצור מרחב בטוח למשתתפי הסמינרים והוקיעה מדריכים שסרחו. למרות זאת, הם כותבים, שחם המשיך לטעון כי המדריכים האלה ממשיכים לפעול במסגרתה.

את שחם מייצגים פרו בונו הקליניקות למשפט ושינוי חברתי באוניברסיטת חיפה ומשרד עו"ד LIPA&CO. לטענתם, בכתב ההגנה, מדובר בתביעת השתקה ועל בית המשפט לדחות את התביעה על הסף. לחלופין, ביקשו מבית המשפט שיחייב את איסטה והנדלרס בהפקדת ערבון כספי לצורך ניהול ההליך – גם מכיוון שהתובעות אינן ישראליות (ולפי הדין בית המשפט רשאי לחייב חברות חוץ בהפקדת ערבון), אך גם בהשראת הלכה בבג"ץ שקבעה מבחנים לסיווג תביעה כתביעת השתקה.

הם דרשו שהערבון יהיה בגובה של התביעה – כ-3.6 מיליון שקלים. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו עידית קצבוי קיבלה באחרונה באופן חלקי את הבקשה של עורכות הדין של שחם. היא לא דחתה את התביעה על הסף ולא קבעה שמדובר בתביעת השתקה – אך כן החילה באופן תקדימי את המבחנים של ההלכה הזו בבואה לבחון את גובה הערבון שהתובעות יידרשו להפקיד.

זאת, על אף שמבחנים אלה במקור נועדו לקבוע את סכום הוצאות המשפט שייפסקו לתובע בסוף ההליך, על הגשת תביעה שתסווג על ידי בית המשפט כתביעת השתקה. השופטת קבעה כי על איסטה ועל הנדלרס להפקיד יחד ערבון כספי בסך כחצי מיליון שקלים לצורך ניהול התביעה – סכום שנחשב לחריג יחסית בקביעת ערבון.

עורכות הדין המייצגות את שחם, רעות כהן ואפרת לופו מוסקוביץ' מהקליניקות למשפט ושינוי חברתי באוניברסיטת חיפה, ואלה בן-דור ונוי מצליח ממשרד LIPA&CO מסרו: "מדובר בהישג משפטי תקדימי וצודק מאין כמותו וכן בניצחון אדיר לחופש הביטוי המבהיר שבית המשפט לא יהיה כלי שרת להשתקת ביקורת ציבורית".

אייל שחם מסר בתגובה: "לא חיפשתי להיות פעיל חברתי, אבל כשנחשפתי לדפוסים פוגעניים ושיטתיים – בעיקר כלפי נשים צעירות ופגיעות – לא יכולתי לעצום עיניים. אחרי שניסיתי לשנות את המערכת מבפנים ונתקלתי בחומה של התנגדות, הבנתי שיש לי חובה מוסרית וערכית לעורר מודעות בציבור ובכך לסייע כמה שאני יכול למניעת פגיעות נוספות. במשך השנים נחשפתי לעדויות, תחקירים וחומרים קשים שמצביעים על ריקבון עמוק ופגיעה שיטתית. האמת והעדויות חזקות יותר מכל איום משפטי, ואני אמשיך לעמוד לצד הנפגעים והנפגעות".

מאיסטה נמסר בתגובה: "בית המשפט דחה את בקשתו של הנתבע, אייל שחם, כי כבר בשלב זה יש לראות בתביעה 'תביעת השתקה', וקבע במפורש בסעיפים 16 ו‑19 להחלטה כי 'אין מקום להתייחס לתביעה כבר בשלב מוקדם זה כאל תביעת השתקה'. בית המשפט אף דחה את בקשתו החריגה של הנתבע לחייב את התובעות בהפקדת ערובה בגובה מלוא סכום התביעה - כ‑3.6 מיליון ש"ח - או בסכום הקרוב לכך, והעמיד את הערובה על סכום נמוך משמעותית, תוך פיצול הסכום בין שתי התובעות.

"לאחר מתן ההחלטה, בית המשפט דחה בקשה נוספת שהגיש הנתבע, שבה ביקש לקבוע כי מדובר בתביעת השתקה.הניסיון של הנתבע להשתמש שוב בתקשורת כמנוף לחץ על איסטה, כפי שעשה במשך שנים, לא יצלח הפעם, ואנו משוכנעים כי בית המשפט ייתן דעתו לכך. לאחר שנים של הכפשות קשות וחסרות בסיס, איסטה נחושה לנהל את ההליך עד תומו, ולוודא שאייל שחם ייתן את הדין על מעשיו ופעילותו לאורך השנים".