פרשת "מבוך הכסף": כתבי אישום נגד ראשי ארגון הפשע בכרי וראש עיריית נצרת לשעבר

פרשת "מבוך הכסף": כתבי אישום הוגשו הבוקר (חמישי) לבית המשפט המחוזי בנוף הגליל בפרשה שהוגדרה במערכת האכיפה כאחת מחקירות ארגוני הפשיעה המורכבות והרחבות שנוהלו בישראל, ומערבת ארגוני פשיעה גדולים בחברה הערבית ואת עיריית נצרת. בתחילת השבוע פרסמנו לראשונה ב-N12 כי בפרקליטות התגבשה ההחלטה להאשים את ראש העיר נצרת לשעבר עלי סלאם.

הנאשמים המרכזיים

• סמיר בכרי, המוגדר כראש ארגון הפשע בכרי, בן 35 מנצרת
• מוחמד פאחורי (עבאש), ששימש כסגנו, בן 33 מנצרת
• עלי סלאם, ראש עיריית נצרת לשעבר, בן 74
• עו"ד סאמר אבו אחמד, שלפי הנטען היה אחראי למערך הכספים והלבנת ההון, בן 48 מנוף הגליל
• זוהיר בכרי, ראיד ריאן, מוחמד ריאן, שהד אבו נאג'י, אדם מורה, מועתז עאלם, מוחמד עבד אל-קאדר, ג'פרי גדע, סביח מלחם ותאופיק מרואת.

ארגון הפשע של משפחת בכרי

על פי ממצאי החקירה, סמיר בכרי ניהל חלק מפעילות הארגון "בשלט רחוק" מסרביה, ובשלב מאוחר יותר שב לישראל יחד עם חברים נוספים בארגון כדי לחזק את אחיזתו בשטח.

לפי כתב האישום, הארגון פעל במבנה היררכי ברור שכלל צמרת פיקודית, דרגי ביניים וזרוע כלכלית שעסקה בגבייה ובהנעת כספים.

הארגון, כך נטען, מנה למעלה מ־160 "חיילים" ופעל בשורת תחומים עברייניים, בין היתר גביית דמי חסות (פרוטקשן), סחר בנשק, השתלטות על מכרזים ופעילות אלימה. הוא מצוי בסכסוך דמים מתמשך עם ארגון חרירי, סכסוך שגבה קורבנות רבים בשנים האחרונות והוביל לשורת אירועי ירי וחיסולים בצפון.

חשיפת הפרשה

לאחר חודשים של חקירה סמויה, עברה הפרשה לשלב הגלוי ב-10 בדצמבר עם פשיטה רחבת היקף של מאות שוטרי מחוז הצפון ולוחמי מג"ב על עשרות יעדים בנצרת ובסביבתה, ובהם מתחמים המזוהים עם בכירי הארגון ובניין עיריית נצרת.

בגל המעצרים הראשון נעצרו בכרי וסלאם, לצד בכירים בעירייה, אנשי כספים וחשודים נוספים. בהמשך נעצרו מעורבים נוספים, ובתוך כחודש וחצי נעצר גם מספר 2 בארגון וכן עורך הדין שנמלט והסתתר בדרום הארץ.

החקירה התפתחה בזכות גיוס עד מדינה בסיוע הרשות להגנה על עדים וכן בזכות איתור קורבנות שנסחטו על ידי ארגון הפשע במאות מיליונים לאורך שנות קיומו.

מנגנון הסחיטה: כך פעל "מבוך הכסף"

בלב הפרשה עומד מנגנון סחיטה מורכב שנחשף בחקירה של היחידה הכלכלית בלהב 433. על פי כתב האישום, הארגון יצר לקורבנות חובות דמיוניים - באחד המקרים בהיקף של 1.6 מיליון שקלים - תוך הפעלת איומים.

אך במקום גבייה ישירה הופעלה פלטפורמה כלכלית להסדרת החוב: הקורבן נדרש להנפיק חשבוניות פיקטיביות דרך חברות שונות, אלו קוזזו באמצעות חברות קש, ובתמורה הוצאו כ־40 צ’קים שהועברו לסוכנויות להמרת כספים ("צ’יינג’ים"). בדרך זו, כך לפי החשד, הולבנו הכספים והוזרמו לארגון כמזומן או כתשלומים שנראו חוקיים לכאורה.

במהלך החקירה זוהו קורבנות נוספים, והצטייר מודל פעולה שיטתי שחזר על עצמו. בנוסף, עלו אינדיקציות להפעלת לחצים כבדים על עדי תביעה בתיקים קודמים, לרבות איומים וירי לעבר יעדים המזוהים עמם.

כך ארגון הפשע שהשתלט על כספי עיריית נצרת

במקביל לציר הסחיטה, ניהלה ימ"ר צפון חקירה שעסקה בחדירה לכאורה למערך הכלכלי של עיריית נצרת. לפי כתב האישום, גורמים בעירייה לשעבר ובהווה אפשרו הזרמת כספי ציבור במסלולים מוסווים - באמצעות מכרזים, עסקאות מדומות וחשבוניות פיקטיביות.

כתוצאה מכך, כך נטען, הועמק גירעון של מאות מיליוני שקלים בקופת העירייה והעיר נכנסה למשבר ניהולי חמור.
עלי סלאם, שכיהן כראש עיריית נצרת מאז 2014, הודח מתפקידו לפני כחצי שנה על ידי שר הפנים על רקע מצבה הכלכלי של העירייה.

החיבור לפרשת "הנסיך"

במשטרה מסמנים את פרשת "מבוך הכסף" כחלק ממערכה רחבה בצפון נגד תשתיות כלכליות של ארגוני פשיעה. בחודש ינואר הוגשו כתבי אישום בפרשת עד המדינה "הנסיך" נגד בכירי ארגון אבו לטיף וחברי ארגון חרירי, בעבירות פרוטקשן וסחיטה באיומים.

שתי הפרשות מסמנות את שינוי הגישה שאליו שואפת המשטרה בצפון: לא רק טיפול באירועי ירי נקודתיים, אלא פירוק מנועי הכוח הכלכליים והארגוניים של הארגונים, באמצעות חקירות עומק פיננסיות והפעלת עדי מדינה בתוך ההנהגה.