בני הקיבוץ נדהמו: קופת חיסכון נפתחה על שמם, והכסף נמשך ללא ידיעתם
קיבוצניקים לשעבר יצאו במאבק מול הבנק שבו נפתחו קופות החיסכון ומול המפקח על הבנקים, במטרה להשיב להם את כספם • הסכום המצטבר שנמשך עומד על לפחות 100 אלף שקלים • "השאירו את החשבון פתוח והקיבוץ בא ומשך את הכסף. באיזו זכות?", אמרה אחת מבנות הקיבוץ


בני קיבוץ לשעבר בצפון הארץ גילו לתדהמתם כי כשהיו ילדים בשנות ה-90, הקיבוץ פתח על שמם קופות חיסכון בבנק – וכעבור כמה שנים נמשך הכסף בחשבון ללא ידיעתם או ידיעת הוריהם. בחודשים האחרונים נאבקים בני הקיבוץ עם הבנק שבו נפתחו קופות החיסכון ועם המפקח על הבנקים, במטרה להשיב להם את כספם.
בעת המשיכה עמדה הקופה על כמה אלפי שקלים בודדים לכל חשבון, וכיום - בחישוב הריביות והצמדות - כל ילד היה מקבל בערך בין 10,000 שקלים ל-13,000 שקלים מקופת החיסכון. בסך הכול ידוע על לפחות 12 מקרים של ילדים שנמשכו כספים מקופת החיסכון שנפתחה על שמם, ללא ידיעתם. כך שהסכום המצטבר עומד על לפחות 100 אלף שקלים.
המקרה התגלה באופן מקרי לחלוטין על ידי אחד מבני הקיבוץ לשעבר, כיום עורך דין במקצועו בתחום הבנקאות, אורון בולגנים שלום. "לפני שנתיים וחצי קיבלתי טלפון מהבנק, על כך שיש לי חשבון בנק בסניף בצפון, ושאם אני רוצה לקבל עליו מידע אני צריך להגיע לסניף", סיפר עו"ד בולגנים שלום.
הוא הופתע לגלות על כך שיש חשבון על שמו בבנק שלא היה לו מושג על קיומו: "פתאום נחשף שהיה כזה חשבון, ושיש שם כמה עשרות שקלים בודדים. התחלתי להסתכל אחורה בהיסטוריה של החשבון והתברר שמשכו שם כספים שלי בשנת 2000. משם הכול התחיל - אמרתי לאחים שלי שצריך לבדוק אם גם להם יש חשבונות האלה, בדקתי עם ההורים שלי - גם הם לא ידעו על קיומם".
כך גילה בולגנים שלום כי כשהיה בן שנתיים פתח הקיבוץ על שמו קופת חיסכון בבנק הפועלים, וכי כשהיה בן 12 נמשכו הכספים שהצטברו בקופה לטובת הקיבוץ. הוא ביקש מהבנק את הפרטים של המשיכה, וגילה כי טופס משיכת הכסף היה ריק, כך שלא נכתבו הפרטים של מי שמשך את הכסף, שם ותעודת זהות.
בולגנים שלום פנה לבנק - שסירב להחזיר לו תחילה את הכסף. רק לאחר שפנה למפקח על הבנקים – בטענה שהכספים נמשכו באופן לא חוקי, ללא ידיעתו או ידיעת הוריו או קבלת אישור מהם או ייפוי כוח, הבנק ניאות להשיב לו את הסכום, ובסך הכול – 13 אלף שקלים.
באופן הזה גילה בולגנים שלום כי גם על שם אחותו מיטל נפתחה קופת חיסכון ושנמשכו ממנה כספים לטובת הקיבוץ. על בסיס ההחלטה של המפקח על הבנקים בעניינו – השיב בנק הפועלים לאחותו גם כן את הכספים שנמשכו מקופת החיסכון שלה, בצירוף הריביות וההצמדות, סכום שגם הוא עומד על סך של כ-13 אלף שקלים בסך הכול.
"זה מוזר לגלות אחרי 30 שנה שיש לך חשבון בנק נוסף שלא ידעת על קיומו ולא קיבלת שום מכתב על זה", סיפרה מיטל. "הפאדיחה היא של הבנק, ששחרר את הכסף לא למי שהוא בעל החשבון. לא ידעו אותי על זה כל השנים, השאירו את החשבון פתוח והקיבוץ בא ומשך את הכסף. באיזו זכות? התחלנו להבין שכנראה זו תופעה רחבה יותר. ואם זה קרה לנו כנראה קרה לעוד אנשים".
בולגנים שלום, שעזב את הקיבוץ עם משפחתו עוד בילדותו, לפני שנמשכו הכספים מהחשבון – פנה לילדים שגדלו עמו בקיבוץ, ויידע אותם על המקרה. באופן הזה גילה על עוד 10 מקרים של ילדים בקיבוץ שנפתחו על שמם קופות חיסכון בשנות ה-90 וכמוהו, גם להם הכסף נמשך ללא ידיעתם.
הוא פנה למפקח על הבנקים עם מקרים שגילה, שבהם נמשכו הכספים עם פרטים חסרים בטופס המשיכה, במטרה שיורה להם שהבנק ישיב להם את כספם, אך הופתע לגלות שהפיקוח על הבנקים שינה את דעתו והודיע לו כי הוחלט שלא להתערב במקרים הנוספים שפנה בעניינם, בשל "הזמן שחלף".
"אין בידינו את היכולת לקבוע מה היה קיים בתקופה נשוא התלונה (לפני למעלה מ-20 שנה)", נכתב לו בחודש שעבר על ידי מנהלת מדור התלונות היחידה לפניות הציבור ולבקרה צרכנית מהפיקוח על הבנקים. "אנו סבורים כי הכרעה בתלונות אלה מחייבת בירור מעמיק לרבות באמצעות חקירת עדים מהקיבוץ ומהבנק". אף נמסר לו מטעם הפיקוח שלשיטתם, מכיוון שמדובר בצבר של מקרים, "יש בכך כדי לתמוך בטענת הבנק לפיה התנהלותו תאמה את הנהלים שהיו קיימים בבנק לפני 20 שנה ואת ההסכמות בינו לבין הקיבוץ".
על החלטה זו של המפקח על הבנקים הגיש עו"ד בולגנים שלום תלונה לנציב תלונות הציבור ומבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בטענה שהמפקח על הבנקים סטה מהחלטתו הקודמת, למרות שמדובר במקרים זהים מבחינה משפטית. את האשמה העיקרית בסיפור תולה בולגנים שלום בבנק שהעביר את הכסף, ולא בקיבוץ. "מדובר בכספים של קטינים, שהכספים נמשכו כשטופסי המשיכה ריקים או חסרים. איך הבנק העביר את הכסף?" הוא שאל.
תום בנדה הוא אחד מאותם ילדי קיבוץ שגילה כי נפתחה על שמו קופת חיסכון ושהכספים נמשכו מהחשבון. "אני גרתי בקיבוץ הזה לפני 30 ומשהו שנה כשהייתי ילד. אני לא הכרתי שיש לי קופת חיסכון, גילינו שבטופס המשיכה יש חתימה לא ברורה שנטען שהיא של אבא שלי – אבל אבא שלי אומר שזו לא החתימה שלו ושהוא לא משך כסף כזה. הסכום שהיה צריך להצטבר בקופה הזו זה בסביבות ה-10 אלף שקלים, לא סכום של זכייה בפיס, אבל זה כן מעצבן. אם היה שם משהו והוציאו את זה במרמה, אז זה לא בסדר", הוא אמר ל-N12.
סיפור דומה קרה לאיתמר שפר. "אצלי התברר שהכספים נמשכו מקופת החיסכון ממש לפני גיל 18", אמר שפר. כשהראיתי את טופס המשיכה של הכספים שקיבלתי מהבנק לאבא שלי - הוא לא זכר שום דבר כזה וגם על הטופס עצמו - יש פרטים חסרים. נראה מוזר שאדם מושך כספים לא זוכר את זה".

שפר אמר כי הוא מקווה שיקבל את הכסף חזרה, ושלא הופתע לגלות שזה מה שקרה: "זה נשמע מאוד אופייני לתקופה ההיא שהקיבוצים התפרקו ואני מניח שהייתה הרבה בירוקרטיה שחמקה מתחת לרדאר. לא יפתיע אותי אם היה כאן "כסתוח", מסמוס או טעות אנוש. זה נשמע לי כמו חוסר צדק ולכן אני הולך על זה. אם יש מעשה של אי צדק צריך להמשיך ולחשוף את זה, כי אחרת איך נשתפר?. אני אמור לקבל בערך 9,000 שקלים, אלה לא סכומים ענקיים, אבל זה מאבק סמלי על צדק".
מבנק הפועלים נמסר: "המקרה מוכר וטופל על ידי בנק הפועלים יחד עם בנק ישראל והנהלת הקיבוץ"
מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל נמסר: "כפי שהוצג בפנייתכם אנו מאשרים כי המקרה הספציפי התברר בפיקוח על הבנקים ובסופו נשלחה תשובה לפונה. משהתקבלו בפיקוח על הבנקים תיקים נוספים בנושא ובהם מידע חדש, נערך דיון רוחבי מקיף, נשקלו כלל הנסיבות והוחלט כי בשל קשיים עובדתיים ומשפטיים ומגבלת הסמכות של הפיקוח על הבנקים, שלא להתערב בנושא. כמובן שהחלטת הפיקוח בעניין זה אינה מונעת פניה לקבלת סעד מטעם בית המשפט".
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "בנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה התקבלה תלונה בנושא והיא נבחנת בימים אלה. עם סיום הבירור נודיע את עמדתנו למתלונן".
הקיבוץ מסר בתגובה את תשובתם לנציג פניות הציבור שהגישו לבנק הפועלים: "הקיבוץ אינו שומר רישומים כספיים מלפני 25 או 30 שנה. אין ברשות הקיבוץ כל מסמך רלבנטי לטענות המתוארות. גם אם היה בנמצא מסמך כלשהו, ברור כי כל טענה כספית ביחס נושאים אלה התיישנה זה מכבר".
"בבחינת למעלה מן הנדרש יובהר כי בתקופה הרלבנטית, הקיבוץ היה קיבוץ שיתופי המקיים קופה משותפת בין כל חבריו – כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל כפי צרכיו. כל חשבון בנק או תכנית חיסכון שפתח הקיבוץ עבור חבריו או ילדיהם היו רכוש הקיבוץ".
"הפקדות בתכניות חיסכון, קרנות השתלמות ומכשירים פיננסיים אחרים נעשו על מנת להשיג תשואה מיטבית על העודפים הכספיים של הקיבוץ - ככל שהיו כאלה. אין ולא הייתה כוונה באותה עת להעניק זכות אישית לחבר או לילדו".
