הכנופיה חיכתה מחוץ לדלת, איש העסקים ואשתו הסתגרו בבית

ב-26 באוקטובר האחרון, בשעת ערב, אי-שם בלובי של בניין היוקרה בצפון תל אביב, המצלמות מתעדות את שגרת הדיירים כבכל שעות היממה. אולם לקראת השעה 19:50 התמונה כולה השתנתה והפכה סרט אימה - עבור משפחת אחת ובראשה איש עסקים מוכר שמתגורר במקום. לפתע, שיירה של עבריינים לבושים שחורים נכנסים פנימה והם בדרכם אל המעלית.

זו לא הייתה עוד פעילות עבריינית שכיחה כמו ניסיון פריצה לאחת הדירות, אלא מימוש תוכנית סדורה וברורה: להשתלט על משפטו של איש העסקים שנתבע במיליוני שקלים בידי שותף עסקי לשעבר - ולסחוט ממנו את הכסף, כדי לקצר את ההליכים. מעתה הם "קבלני הגבייה" החדשים: הם שהכריעו את המשפט וגזרו את דין הנאשם, שיידרש לוותר על הדיונים באולם הסגור, ולשלם לפחות חלק מהסכום שביקש שותפו לשעבר - שלושים וחמישה מיליון שקלים.

התיעודים שנחשפים במגזין N12 מראים בבירור איך הגיעו העבריינים בצוותא ובצורה מתוכננת עלו לקומה התשיעית בכוונה להיכנס לביתו של איש העסקים. כשהמעלית החכמה חסמה אותם מלהגיע לקומה ה-10, הם לא עצרו. הכנופיה המסוכנת עלתה לקומה ה-9 ברגל וניסתה לפרוץ בכוח את הדלת, אבל ללא הצלחה. באותם רגעים בדיוק, ישב מבוהל בביתו איש העסקים עם אשתו בעת שהם שומעים את הצעדים הכבדים של מי שהחליטו שהם גובי החובות החדשים של התיק.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

בבית, מאחורי הדלת הנעולה בקומה העשירית, איש העסקים ואשתו עמדו קפואים כשבמסדרון יש מי שמנסה לחדור למרחב הפרטי ביותר שלהם. "לא ידעתי אם הם ינסו לפרוץ בכוח", הוא סיפר לחוקרי להב 433. לדבריו, "ברגע הזה הבנתי את גודל האירוע, שאנשים באו אלינו הביתה בגלל תביעה שמתנהלת בבית משפט ודורשים את הכסף לעצמם. זה אבסורד". אך ההגעה לביתו של איש העסקים לא הייתה האירוע הראשון במסכת האיומים, אלא עוד שלב מתקדם בתוכנית. כדי להבין את מה שקרה בלובי באותו ערב, צריך לחזור שבועות קודם לכן לרגע שבו, לפי כתב האישום, הוחלט לדלג על התביעה בבית המשפט ולסחוט את איש העסקים במיליוני שקלים - בשם אחד מארגוני הפשע הגדולים במדינה.

ההחלטה: לא מחכים לשופט

הסכסוך בין השותפים לשעבר כבר התנהל בערכאות, ובמוקד תביעה אזרחית על כ-35 מיליון שקלים בגין הכנסות של אתר הימורים אינטרנטי שפועל מגיאורגיה. בין השניים נוצר מאבק עסקי כבד הכולל טענות להפרת הסכמים. חוות דעת כלכליות הוגשו במסגרת ההליך, שמתברר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בדיוק בנקודה הזו, נכנס לתמונה הנאשם המרכזי אחמד צפורי, שיחד עם אנשיו הציג עצמו כדמות בארגון הפשע של משפחת חרירי.

מסיבות שהחוקרים לא יודעים לפרט, גילה צפורי על התביעה ולצד שותפיו החליט להתערב ולהפעיל כוח, כדי להסב אליו את הכסף. רפ"ק ליאור רייס, ראש מחלק חקירות יאחב"ל להב 433, הסביר בשיחה עם מגזין N12 כי "זו נקודת המפנה. במקום להמתין לפסק דין, מישהו מחליט לייצר הכרעה בעצמו. לא באמצעות ראיות אלא באמצעות איומים". לדבריו, "אנחנו מזהים כאן תפיסה מסוכנת: אם ההליך האזרחי לוקח זמן, מפעילים מנגנון פלילי כדי לזרז אותו".

ההודעה שהציתה את הסחיטה - והאיומים

ב-23 באוקטובר, סמוך לשעה 23:15, קיבל איש העסקים הודעה ממספר לא מוכר ובה נכתב: "תחזור אליי". בתגובה כתב איש העסקים, שעות לאחר מכן, "בוקר טוב מי זה". בתוך זמן קצר, צלצל הטלפון ועל פי כתב האישום, הנאשם צפורי היה על הקו והציג עצמו בשם "חרירי". בשיחה קצרה אמר צפורי לאיש העסקים כי עליו להכין כסף בתוך יומיים, והדרישה: עשרה מיליון שקלים שלטענת העבריין נלקחו משותפו לשעבר ועליו להשיב. העבריין דרש בשיחה: "יש לך יומיים להתקשר ולהסדיר". הקורבן אמר לחוקרים כי השיב לעבריין שזו תביעה שמתנהלת בבית המשפט בליווי עורכי דין.

אבל,מבחינת החוקרים, שם כבר היה ברור שהשיחה הזו אינה טעות. לדברי, רפ"ק רייס מיאחב"ל בלהב 433, "זה דפוס קלאסי של חדירה לסכסוך אזרחי". לשיטתו, "העבריינים מציגים עצמם כמי שפועלים בשם אחד הצדדים, ודורשים תשלום מיידי. המסר הוא: אל תחכה להליך. תשלם עכשיו".

במשך ימים בודדים התעלם איש העסקים מהדרישות שקיבל, וחשש לחייו. הוא למעשה כבר הבין שמכאן אין דרך חזרה, ובכל רגע נתון עבריינים עלולים לפגוע בו. התגובה המאיימת הגיעה ב-26 באוקטובר עם הגעת הנאשמים, לצד אנשים אחרים, בכמה כלי רכב לבניין מגוריו של הקורבן. "זו לא הייתה הגעה מקרית", אומר חוקר נוסף. "הייתה היערכות מסודרת עם רכבים ותיאום מקצועי, הם אספו כל מודיעין נדרש ועשו כל שביכולתם כדי לקבל את מיליוני השקלים".

כשכשלו בניסיונות לחדור לביתו של איש העסקים, העבריינים חייגו לנייד האישי שלו, ואחד מהם אף הודה: "אני מתחת לבית שלך". בשיחה קצרה, בזמן שהחוליה המסוכנת מתחת לבית איש העסקים, הועברה אליו פנייה אישית ובמרכזה הקריאה לרדת למטה, לראות מקרוב את המאיימים.

בשיחה הדרמטית שהגיעה לידי מגזין N12, הנאשם צפורי התקשר ואמר לאיש העסקים: "דיברתי איתך לפני כמה ימים, אתה זוכר? אני פה מתחת לבית שלך, תרד רגע, אני אדבר איתך". כשאיש העסקים סירב לרדת, הגיע המשפט שמבהיר הכול: "תסתכל רגע מהחלון… לקחת (מהבחור שתובע אותך) וואלה עשר מיליון… אמרתי לך יש לך יומיים להתקשר להסדיר, נכון?". כשהשיב הקורבן כי מדובר בהליך שמתנהל בבית המשפט, התגובה לפי האישום הייתה חדה: "באנו אליך לבית, הכול נעשה בהכי כבוד שיש". "זו לא שיחה", אומר קצין בלהב 433. לשיטתו, "זו הצבת עובדה. אנחנו פה. אנחנו יודעים איפה אתה גר. אנחנו מחליפים את המערכת".

"חשב שאין מי שיכול להגן עליו"

על פי כתב האישום, המעבר מהבטחות למעשים היה מהיר ואלים. כאשר התברר כי גם הלחץ שהופעל על הקורבן בביתו לא הניב את התשלום המבוקש, החליטו הנאשמים "לעלות מדרגה". כשבוע לאחר מכן, ב-5 בנובמבר, סמוך לשעה 21:10, פשטו המעורבים על משרדו לשעבר של הקורבן בפתח תקווה. הם תועדו כשהם משוטטים בין הקומות בניסיון להערים על מצלמות האבטחה ולהסתיר את פניהם. אף על פי שלא הצליחו לאתר את הקורבן באותו ערב, במשטרה מבהירים כי בדרכם הם הצליחו לשבור את תחושת הביטחון של הקורבן, והמסר הוא חד וברור: אין לך מרחב סטרילי - לא בביתך ולא במקום עבודתך.

במשטרה מצביעים על עליית מדרגה מדאיגה בשיטות הפעולה של ארגוני הפשיעה. לא מדובר עוד רק בחובות "קלאסיים" של השוק האפור, אלא בניסיון מכוון להחליף את מערכת המשפט האזרחית בכוח הזרוע. העבריינים מזהים סכסוכים עסקיים או תביעות על סכומי עתק, ומתערבים כדי "לקצר תהליכים" עבור צד אחד תוך שהם הופכים לשופט, למחוקק ולמוציא לפועל.

"החקירה הזו הייתה מרוץ נגד הזמן כדי למנוע פגיעה פיזית ממשית", חשף קצין בלהב 433 בשיחה עם N12. לדבריו, "מה שראינו כאן זה טרור אזרחי לכל דבר. העבודה שלנו התמקדה בחיבור הפאזל. מצד אחד ראיות פורנזיות וטכנולוגיות שמוכיחות את הנוכחות של הנאשמים בשטח עם הברדסים, ומצד שני בניית אמון מול הקורבן, שחשב בהתחלה שאין מי שיכול להגן עליו".

החקירה של יאחב"ל בלהב 433 חשפה מנגנון משומן שבו העבריינים לא מחכים לפסק דין של בית משפט אלא פשוט מחליטים מי חייב למי, ומתחילים לגבות. "המעבר מחקירה סמויה לגלויה התבצע ברגע שהבנו שהאיומים הופכים לניסיונות איתור פיזיים אלימים", סיכם אחד הקצינים שמעורבים בחקירה.

ה"מוח" מאחורי פרשת הסחיטה

הראיות שנאספו בחדרי החקירות של יאחב"ל - בהן בין היתר תיעודי מצלמות אבטחה, הודעות וואטסאפ, ושיחות קוליות - הבשילו לכדי כתב אישום חמור המשרטט היררכיה ברורה של סחיטה. בראש הפירמידה עמד הנאשם אחמד צפורי שמוגדר בעיני המשטרה "המוח" שמאחורי המהלך, מי ששלח את הודעות האיום הראשונות, הציג עצמו כמשתייך למשפחת חרירי ודרש מהמתלונן 10 מיליון שקלים במקום ההליך המשפטי המתנהל מול שותפו לשעבר.

לצידו, כזרוע המבצעת שהוציאה אל הפועל את מלאכת ההפחדה, עומדים מוחמד ג'אברין ומחמוד עאמר. על פי האישום, השניים קשרו קשר עם אחרים והגיעו פיזית למשרדו לשעבר של המתלונן בפתח תקווה, שם שוטטו בין הקומות כשהם עוטים ברדסים לראשיהם כדי להסתיר את פניהם ולזרוע אימה. נאשמים נוספים, ביניהם מוחמד ג'מי, מחמוד כולאב, דקל קריטי וקטין נוסף, היו מעורבים כולם בשרשרת האירועים - מההגעה לביתו של המתלונן בתל אביב ועד לניסיונות החדירה לקומת המגורים שלו. כתב האישום החמור מייחס למעורבים עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, סחיטה באיומים בצוותא וניסיון סחיטה באיומים.

המעבר מאולם הדיונים לסחיטה של עבריינים כבדים

פרשת "עולים קומה" אינה מקרה בודד אלא חלק ממגמה מטרידה שמדירה שינה מעיני הבכירים במשטרה. "אנחנו עדים למעבר מסוכן מהליכים לגיטימיים בבתי משפט לפתרונות מסוכנים במיוחד בשילוב עולם הפשע", מסביר קצין בכיר במשטרה. לדבריו, "השיטה הזו עובדת בשני מסלולים: או שעבריינים 'מתלבשים' על תביעה קיימת באופן עצמאי ומחליטים לגזור קופון, או שהתובע עצמו, לעיתים אדם נורמטיבי לחלוטין, מאבד סבלנות ומחליט שהעבריינים יעשו עבודה טובה יעילה ומהירה יותר מבית המשפט תמורת בצע כסף".

התופעה המרה הזו שמאיימת על המגזר העסקי חוצה מגזרים וגילים, ומגיעה גם לאנשי עסקים ותיקים ומכובדים - שברגע של ייאוש או פיתוי בוחרים להחליף את עורכי הדין בחיילים של ארגוני פשיעה. דוגמה מובהקת לשיטה הזו נחשפה בשורת תיעודים שהגיעו לידי N12, ובהם נראה איש העסקים דן פולקובסקי, בן ה-80, בעל חברת שילוט ותיקה, כשהוא מודה בקולו כיצד החליט "לקצר תהליכים".

איש העסקים הודה ששלח עבריינים: "התפתיתי בטמטומי"

על פי חקירת המשטרה, פולקובסקי, שניהל תביעה אזרחית בהיקף של כ-14 מיליון שקלים נגד איש עסקים (א'), לא המתין לסיום ההליך המשפטי ב-2025. בשיחה גלויה עם חוקרת פרטית, שהגיעה לידי N12, הוא חשף את המנגנון שמאחורי הקלעים: "עורך דין אמר לי - 'דני, אל תחכה חמש או שבע שנים, תמצא לך חבר'ה קרימינלים מהפשע המאורגן שייגבו את הכסף'".

פולקובסקי, כך על פי כתב האישום שהוגש נגד המתווכים בפרשה, לא הסתפק בעצה. הוא יצר קשר עם העבריין יהודה אזולאי, וביחד הם רקחו תוכנית שבה יועברו עשרות אלפי שקלים לעבריינים כדי שיפעילו אמצעי לחץ. "התפתיתי בטמטומי", אמר פולקובסקי בתיעוד, "נתתי להם עוד 80 אלף והם נעלמו".

אלא שבעוד שפולקובסקי טען שהם נעלמו, עבור הקורבן א' הסיוט רק התחיל. הוא מצא את עצמו מול מתמודד עם עבריינים שהגדירו עצמם ככאלה המשתייכים למשפחות הפשע המוכרות בישראל - בהם יהודה אמזלג, שנאשם גם הוא בפרשה, ומקורב לארגוני פשיעה בשפלה.

בשיחה עם מגזין N12 תיאר א' מציאות בלתי נתפסת מאז נקלע לאיומי העבריינים. "נסעתי במוניות כי פחדתי שיצמידו לי מטען, לא ישנתי בלילות", סיפר א'. לדבריו, "קיבלתי הודעות מאוד חריגות, העבריינים חיפשו אחריי, הם הגיעו למשרד שלי, ניסו בכל דרך לסחוט אותי".

"שלחו הודעות מטורפות והגיעו אליי"

בזמן שאיש העסקים פולקובסקי ניסה להציג את מעשיו כמעידה חד-פעמית של אדם ש"התפתה", כתבי האישום שהגישה פרקליטות מחוז מרכז חושפים מנגנון קר ומחושב. במוקד עומד יהודה אזולאי בן ה-40, ששימש לפי האישום כ"קבלן המבצע" שתיווך בין איש העסקים הוותיק לבין עולם הפשע. לצידו מופיע שמו של יהודה אמזלג בן ה-34, שעל פי המשטרה נמצא כעת בבריחה.

הראיות שהושגו נגד המעורבים בחדרי החקירות כוללים בין היתר העברות בנקאיות שפוצלו כדי לחמוק מגילוי, איכונים טלפוניים במפגשים חשאיים בחמי געש, ושיחות שבהן דנים הנאשמים על הדרך שבה יוכלו לסחוט את הקורבן. אלא שעבור א', הקורבן שנמצא בצד השני של הכוונת, המילים "הליך משפטי" הפכו למילים נרדפות למאבק על חייו. בריאיון למגזין N12 הוא משחזר את הרגעים שבהם המשרד המוגן שלו הפך למלכודת: "זה לא יצא לי מהראש, לא ישנתי בלילות. עבריינים ממשפחות הפשע הגדולות בישראל הגיעו אליי למשרד, זה נורא. אני ניסיתי לחמוק מהם בכל דרך ולשתף פעולה עם המשטרה".

השיטה של אמזלג ואנשיו הייתה פסיכולוגית לא פחות משהייתה פיזית. על פי כתב האישום, אמזלג הגיע לעסק של א' באור יהודה, ומשלא מצא אותו, שלח לנייד שלו סרטון המתעד את המקום כמעין רמז לכך שהוא תחת מעקב. "הם חיפשו אחריי בלי הפסקה, שלחו הודעות מטורפות והגיעו אליי", מספר א'. לדבריו, "זה פחד שקשה לתאר". כך, בכתב האישום צוין בין היתר כי "אזולאי ופולקובסקי שוחחו על שימוש ברימונים, פולקובסקי העביר מסמכים משפטיים כדי שהקורבן יחתום עליהם בכפייה ובכך תוסדר העברת כספי החוב".

התיק של פולקובסקי ואזולאי מדגים בדיוק את מה שמדאיג את קציני יאחב"ל בפרשת "עולים קומה", במוקד: הטשטוש המוחלט בין סכסוך כספי לגיטימי לבין עולם הפשע. בעוד פולקובסקי טען בבית המשפט כי רק ביקש "הסכם פשרה" דרך עורכי דין, לידי המשטרה הגיעו הקלטות שבהן הוא מתאר בפירוט את מתן התשלומים לעבריינים עבור הגבייה האלימה. בסופו של דבר, התביעה האזרחית על סך 14 מיליון שקלים נדחקה הצידה. במקומה, נותרו כתבי אישום על קשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים, ואיש עסקים אחד, א' - שגם היום, כשהנאשמים מאחורי סורג ובריח, עדיין מנסה לעכל את שעבר עליו בחודשים האחרונים.

פרשת "עולים קומה" והמקרה של פולקובסקי אינם רק סיפורים על חובות כספיים אלא תמרור אזהרה בוער על קריסת הגבולות בעולם העסקים הישראלי. כשאנשי עסקים נורמטיביים מתחילים לדבר במונחים של "תמצא לך קרימינלים" כחלופה לדיונים משפטיים, המערכת כולה נמצאת בסכנה. "הבעיה היא לא רק העבריינים", אומר קצין בכיר במשטרה בשיחה עם מגזין N12. לשיטתו, "הבעיה היא הלגיטימציה. כשאדם מחליט שהחוק הוא המלצה והכוח הוא הפתרון, הוא הופך לשותף של ארגוני הפשיעה הכי מסוכנים במדינה. בסוף, מי שבוחר בקיצור הדרך של עולם הפשע מגלה שהמחיר שהוא משלם גבוה בהרבה מכל חוב שהוא ניסה לגבות".

תגובות

את הנאשם המרכזי בפרשת "עולים קומה" מייצג עו"ד וואליד כבוב, שמסר: "חפותו של מרשי תתברר במהלך ניהול המשפט. המשטרה לקחה סרט אילם והעניקה לו פרשנות שגויה בהתאם לתסריט שלה. ה'קורבן' טוען שלא נסחט, שלא חש מאוים. אני סמוך ובטוח כי חפותו של מרשי תתברר במהרה בבית המשפט".

נאשמים נוספים בפרשת "עולים קומה" מיוצגים בידי עו"ד ליאור שביט, שמסר: "החלטת בית המשפט הנכבד מדברת בעד עצמה ובמרכזה השחרור של מרשיי, שמעלה תהייה מדוע הוגש נגדם כתב אישום".

עורך הדין אילן בומבך, המייצג את אחד מאנשי העסקים שנסחטו, מסר: "התופעה שנחשפת כאן היא לא פחות מפיגוע בשלטון החוק ובביטחון האישי של אזרחים שומרי חוק. מדובר במציאות בלתי נתפסת שבה אנשים הנחזים לנורמטיביים, בוחרים לעקוף את מוסדות המדינה ולשכור 'שירותי אכיפה' של משפחות פשע כדי להכריע סכסוכים משפטיים בכוח ובאיומים. זוהי הפרטה מסוכנת של מערכת אכיפת החוק. כשבעל דין מחליט ששירותיו של עבריין יעילים יותר מהחלטה של שופט, הוא לא רק פוגע בצד השני – הוא מפרק את האמון הבסיסי במערכת המשפט ובמשטרה. מדובר במכת מדינה שחובה להילחם נגדה באופן נחוש ומרתיע. מי שנותן יד לשילוב זרועות בין הליכים אזרחיים לעולם התחתון, חייב לדעת שהמחיר שישלם יהיה כבד מנשוא. מערכת אכיפת החוק והפרקליטות חייבת להתעורר: לא ניתן להסתפק בענישה סמלית. נדרשת החמרה דרמטית של הענישה – כזו שתבהיר לכל מי ששוקל 'לזרז הליכים' דרך עולם הפשע, שהדרך הזו תוביל אותו ישירות אל מאחורי סורג ובריח לשנים ארוכות. אם לא נפעל ביד קשה וחסרת פשרות עכשיו, אנחנו עלולים לאבד את שלטון החוק לטובת חוק הג׳ונגל".