תקדים: כתב אישום ראשון נגד בכיר בארגון פשיעה בגין הפרת צווים שיפוטיים
פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום תקדימי נגד עיסאם ג'רושי בן 30 מרמלה בגין 15 הפרות של צו הגבלה שיפוטי שהוטל עליו לפי החוק החדש להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה • זהו המקרה הראשון מסוגו מאז כניסת החוק לתוקף • הפרקליטות ביקשה מעצר עד תום ההליכים בטענה שהמסוכנות הנשקפת מהנאשם היא "מובהקת וניכרת"

פרקליטות המדינה הגישה היום (שלישי) לבית המשפט כתב אישום תקדימי נגד בכיר בארגון פשיעה, עיסאם ג'רושי בן 30 מרמלה, בגין 15 הפרות של צו הגבלה שיפוטי שהוטל עליו לפי החוק החדש שעניינו הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה.
הצו הוטל על ג'רושי לפני כחודש על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד וקבע מגבלות תנועה, בהן איסור כניסה לערים רמלה, לוד, חיפה, תל אביב-יפו וירושלים, מגבלות שימוש בטלפון ואיסור יצירת קשר עם גורמים החשודים כקשורים לארגון הפשיעה.
לאחר רצף של הפרות צו, החליטה פרקליטות מחוז מרכז, לראשונה, להגיש כתב אישום יחד עם בקשת מעצר עד תום ההליכים, בהתאם לחוק ההגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה שנכנס לתוקף אשתקד.
הפר צו הגבלה שיפוטי, והשמדת ראיה
כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד תומר שטיינברג מפרקליטות מחוז מרכז, מייחס לג'רושי 15 הפרות של צו הגבלה שיפוטי וכן עבירה של השמדת ראיה. בין היתר, שוחח הנאשם עם גורמים שונים אשר אסור היה לו להיות בקשר עמם באמצעות יישומונים אינטרנטיים, בניגוד להוראות הצו.
כמו כן, הפר הנאשם תנאים נוספים שהוטלו עליו במסגרת הצו, לרבות שהייה מחוץ למקום מעצר הבית שלו באילת שלא בזמנים שהותרו לו, ואף שהייה בסמוך לכניסה לשכונת ג'ואריש ברמלה. נוסף על כך, החזיק הנאשם מכשיר טלפון נייד אותו הסתיר ממשטרת ישראל, ובו היה מותקן יישומון WhatsApp המאפשר יצירת קשר עם משתמשים אחרים באופן מקוון, ובהמשך הרס והשמיד את מכשיר הטלפון כדי למנוע את השימוש בו כראיה.
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של ג'רושי עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות כי המסוכנות הנשקפת מן הנאשם היא מובהקת, ניכרת ונאחזת בתשתית ראייתית מודיעינית איתנה ומוצקה.
חוק ההגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה
חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה (2024) נחקק ביום 16.12.2024, והוא מקנה לבית המשפט את הסמכות להורות על צו הגבלה שיפוטי, שכולל תנאים מגבילים שונים, לרבות מעצר בית ואיסור יצירת קשר עם גורמים נוספים, נגד אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה.
זאת, לאחר ששוכנע בית המשפט כי יש יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו והמגבלות הקבועות בו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיוניות למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. החוק קובע עונש מינימום של שנת מאסר בגין הפרה של צו ההגבלה, כאשר העונש המרבי הוא 4 שנות מאסר.
