"זה ניפץ לי את כל מה שחשבתי": תיעודים מטרידים חושפים איך מתעללים בקשישים בישראל | תחקיר

תמונות קשות שנחשפו ממצלמות אבטחה בבתים פרטיים ממחישות את הצד האפל והכואב של מערכת הסיעוד בישראל. דווקא המטפלים הזרים, אלו שבני המשפחה צריכים לסמוך עליהם הכי הרבה, מבצעים אלימות שיטתית, השפלות והטלת פחד - שהפכו לחלק מהשגרה של הקשישים חסרי הישע. אולם המדינה והפרקליטות, שבידיהן הסמכות להרתיע ולהגן, מפקירות את הקשישים עם חקירות מתעכבות, ענישה מקלה והיעדר פיקוח אפקטיבי על מי שמועסק בטיפול באוכלוסיות המוחלשות ביותר.

אביו של שלמה וייס, אבי, משותק בכל פלג גופו השמאלי, מתקשה בדיבור ומרותק למיטה בחדר שמותאם לצרכיו. "אבא שלי היה באמת הבן-אדם הכי בריא שאני מכיר", סיפר שלמה. "יום אחד, בגיל 62, גיל צעיר מאוד מבחינתו - הוא קיבל אירוע מוחי והמצב הפך למאוד קשה".

שלמה ובני משפחתו שכרו את שירותיו של אופול, מטפל סיעודי זר דרך חברת "דור לדור". "בהתחלה זה היה נראה מבטיח, כי סוף סוף מישהו הסכים להישאר ולטפל באבא", שיתף שלמה. "שמנו מצלמות אבל לא בדקנו אותן כי הכול היה נראה לנו טבעי ובגבול הטעם הטוב. כמה ימים אחרי 7 באוקטובר אימא שלי הלכה לאחותי קצת לנשום והשאירה אותם לבד. כשהיא חזרה - אבא שלי היה עם קצף לבן בפה".

שלמה פתח את המצלמות מהחדר ולא דמיין שייחשף למה שקרה שם - מצד מי שהיה אמור לדאוג לאבא שלו. התמונות הקשות אישרו הכול. זה לא היה אירוע חד-פעמי, אלא עשרות מקרים של אלימות, התעללות והטלת אימה. "ראינו את אבא רועד ובפאניקה - מתעללים בו והוא לא יכול להגיב", אמר שלמה. "ראינו שהוא הרבה לעקם לו את היד, היה אגרסיבי כלפיו, זרק אותו למיטה וגם נתן לו אגרופים לגב".

באחת הפעמים שנקלטו במצלמות, אשתו של אבי נכנסה לחדר והבחינה במשהו לא כשורה. אבי ניסה להסביר לה מה קרה אבל לא יכול היה לדבר. כשהיא עם הגב אליהם, אופול השתיק אותו. היו גם ימים שבהם הוא השאיר את אבי שוכב, תוך שהוא נאנק מכאבים במשך זמן רב.

"מצד אחד בא לך ללכת ולהרוג את המטפל, ומצד שני זה באמת כאב פיזי בלב", שיתף שלמה בכאב. "איפה אני הייתי? איך לא שמרתי על אבא שלי? אתה כועס על עצמך, אתה כועס עליו, אתה כועס על המדינה, אתה כועס על כולם פשוט".

עו"ד מאיה בנדס, יועצת משפטית במטה מאבק הסיעודיים, אמרה לחדשות 12: "יש סרטונים שמרוב שהיו מזעזעים - לא הצלחתי לצפות בהם עד הסוף. לצערי, מתחילת המלחמה מקרי ההתעללות הלכו והתרבו. אני לא יודעת להגיד את הסיבה לכך, אני רק יודעת להגיד שככל הנראה, עקב מדיניות ענישה נמוכה מאוד של המדינה, עד לרמה של אפילו לא לחקור את המקרים מלכתחילה - אין הרתעה".

ואכן, שלמה סיפר כי אופול קיבל עונש של חצי שנת עבודות שירות על מעשיו המזעזעים. "כן, זה מה שהמדינה החליטה שמגיע למי שמתעלל בחסר ישע", כעס שלמה. "את המדינה זה לא מעניין". מאיה הוסיפה: "המדינה פשוט כושלת בלהגן על זכויות הסיעודיים ובכל הפרמטרים של החיים שלהם. מלבד שלוש ועדות שהיו בוועדת עובדים זרים בכנסת בשנה וחצי האחרונות בנושא, המדינה לא עשתה דבר וממשיכה לא לעשות".

בשנה וחצי האחרונות קיבלנו עשרות רבות של פניות על מקרים של התעללות פיזית, נפשית, הזנחה או ניצול כלכלי על ידי מטפלים ומטפלות ישראלים ועובדים זרים. עשרות מתוך כ-450 מקרים שדווחו לרשויות מתחילת 2023.

אחד התיעודים הגיע מתל אביב. ככה סתם ללא כל סיבה, בזמן שאורית, קשישה דמנטית, ישנה, המטפלת חנקה אותה והכתה אותה. עוד היא עברה לידה, נתנה לה אגרוף בפנים והמשיכה ללכת כשהיא מחייכת. במקרה אחר של קשישה מראשון לציון, ההתעללות הייתה כביכול פשוטה יותר, אך קשה לא פחות: לילות שלמים שהמטפלת השאירה אותה על הכורסה כדי לא להתעורר בלילה. לילה אחד הקשישה נפלה ונשארה במשך שעות על הרצפה - הכול בגלל שלא היה בידה של המשפחה להעלות למטפלת הזרה את השכר החודשי.

גם יהודה קציר חווה מקרה דומה. הוא סיפר כי לאחר שאימו עברה אירוע מוחי, נאלצו בני המשפחה לדאוג לה למטפלת. "קיבלנו כל מיני המלצות, אבל מה שמצחיק זה שבעצם הן מראיינות אותך", שיתף. "הן שואלות אותך אם אימא קמה בלילה וכו' - ואז הן אומרות לך 'טוב, נחשוב ונחזיר לך תשובה'".

בסופו של דבר, קיבל יהודה המלצה על מטפלת בשם יולה. הוא סיפר שיולה הפכה במהרה לחלק מהמשפחה, ושהוא הצליח לישון טוב בלילה - עד אותו יום שבו גילה שהיא מתעללת באימו. "במקרה בדרך לעבודה נכנסתי למצלמה לראות מה קורה עם אימא", שחזר. "אני חושב שבאותו רגע כמעט התהפכתי עם האוטו. הרגשתי פתאום כמו איזו חרב חדה שפוצעת אותי. זה ניפץ לי את כל מה שחשבתי - שאימא שלי מוגנת ושמורה".

יהודה סיפר שהגיש תלונה למשטרה בחודש מאי בשנה שעברה, אך הוחלט להעביר את התיק לפרקליטות רק בחודש אוקטובר - כמעט חמישה חודשים אחרי המקרה עצמו. זאת, למרות שלמשטרה יש את כל התיעודים. מאז, הוסיף יהודה, המטפלת יולה עובדת באופן פרטי עם קשישים אחרים.

עו"ד מאיה בנדס ציינה: "לא תמיד ברשות האוכלוסין וההגירה יחליטו להרחיק את המטפל מהארץ או לגרש אותו. וגם אם הוצא צו הרחקה או צו גירוש כנגד העובד הזה - לא ניתן לאתר אותו כי הוא יורד 'מתחת לרדאר'". עו"ד דפנה שגל פודור, גם היא יועצת משפטית במטה מאבק הסיעודיים, הוסיפה: "שורש הבעיה הוא שאף אחד הוא לא האבא והאימא של המטופלים הסיעודיים. יש המון רשויות, כל אחת מטפלת באספקט מאוד מסוים בתוך הבעיה הזאת. ומי שמתמודד עם זה לבד הוא המטופל - בשעות הכי קשות בחיים שלו".

והאבסורד הכי גדול הוא שברוב המקרים משפחתו של הקשיש עוד נאלצת לשלם לעובד הזר פיצויים. "לא יקרה, אני אשב בכלא ולא אשלם את הסכום הזה", אמר יהודה בכעס. "גם היא הרביצה לאימא שלי וגם אני אתן לה במתנה 60 אלף שקל?".

שני המטפלים נמצאים באופן בלתי חוקי בישראל וכאמור ייתכן ומטפלים בקשישים או בילדים. אם אתם מכירים אותם או ראיתם אותם - פנו אלינו. את הדיווח נעביר לרשות האוכלוסין וההגירה על מנת שהם יפעלו בכלים המנהליים שעומדים לרשותם, מעבר לכלים הפליליים, על מנת לבצע גירוש מהארץ.

חשוב לציין הרוב המוחלט של המטפלים עושים עבודה חשובה וקשה מנשוא. אבל העלייה במקרי האלימות צריכה להטריד את כולנו. לא יכול להיות שגם כשמדובר בשירות היקר ביותר שאנחנו משלמים עבור הורינו הקשישים - הם מופקרים. אלה הפנים שלנו כחברה וזה צריך להטריד את כל שרי ומשרדי הממשלה: איזו חברה אנחנו רוצים לקיים פה - ואיך כולם מתאחדים כדי לטפל במהירות בזוועות האלה.

מאופול וסנטה, יוליה דמיטרייבה וחברת "דור לדור סיעוד" לא נמסרה תגובה.

תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: "אנו רואים בחומרה רבה כל מקרה של פגיעה בקשישים, ונוקטים באפס סובלנות. לגבי המטפלת יולה דמיטרייבה – בעקבות תלונה על אלימות, היא נעצרה על ידי המשטרה, דרכונה הוחרם, והיא נחסמה להמשך העסקה בישראל. מאחר והיא גם שהתה בארץ מעבר לתקופה המותרת, המקרה הועבר למנהל אכיפה לצורך הרחקתה".

"לגבי המטפל אופול וואסנטה – הוא נעצר, נחסם להעסקה ופסק דין ניתן בעניינו. העובד הגיש בקשה למקלט מדיני ועד להכרעה לא ניתן לגרשו. בשנת 2024 נשלל רישיונם של 11 עובדים זרים בשל פגיעה במטופלים, ונדגיש את החשיבות בהעסקה רק באמצעות לשכה מורשית".

תגובת תאגיד איילה: "עם קבלת המידע על חשד לאלימות מצד העובדת, הלשכה פעלה על פי ההנחיות, והנחתה את המשפחה להגיש תלונה במשטרה ולפטר מיד את העובדת. מאז גם נחסמה האפשרות להציע לעובדת זו משרה חדשה. אנו נוהגים להמליץ לכל משפחה להתקין מצלמות, לעקוב אחר המתרחש בבית, לערוך ביקורי פתע ולשמור על קשר הדוק עם המטופל".

תגובת פרקליטות מחוז מרכז: "טרם התקבלה החלטה סופית בעניינה של העובדת הזרה יולה דמיטרייבה"