בית המשפט הפך את ההחלטה של ועדת השחרורים מחודש דצמבר האחרון והורה על ביטול שחרורו של גלעד שמן, שרצח את עינב רוגל ז"ל בשנת 1991, חברתו באותם ימים. "לא שוכנענו שהרוצח רשאי ליהנות מפריווילגיה של שחרור מוקדם נוכח המסוכנות המשמעותית הנשקפת ממנו", כתבו השופטים בהכרעת הדין לעתירה נגד החלטת ועדת השחרורים.
שמן, בן 53, שירת באותה העת כחייל והתגורר בקיבוץ מעגן. חברתו באותה התקופה, עינב רוגל בת ה-17, החליטה להיפרד ממנו. לאחר ששמע את הבשורה החליט שמן להגיע לביתה של רוגל בקיבוץ שער הגולן, נכנס לחדרה של בת זוגו לשעבר בעודה ישנה וירה בה למוות במיטתה.
השופטים התייחסו בהכרעת הדין לעמדתה הנחרצת של המשפחה נגד השחרור של שמן והדגישו כי בשונה מועדת השחרורים - הם החליטו לתת לה מקום בפסיקתם: "לעמדת משפחת הקורבן, שהיא "הקול" היחיד של המנוחה שיכולה להמשיך ולזעוק את זעקתה גם היום - יש לתת משקל לא מבוטל במערך השיקולים".
ב-1993 נגזר על הרוצח גלעד שמן מאסר עולם. הוא ניסה לערער על גזר הדין, אך ערעורו נדחה. "הרצח הנפשע שביצע מצטרף לאותם מקרים אומללים וטרגיים בהם גבר שאינו להשלים עם ניתוק הקשרים עימו על ידי בת זוגו, בוחר לקפד את פתיל חייה", נימקו אז שופטי העליון את ההחלטה לדחות את ערעורו. לאחר שהציגה משפחתה של עינב רוגל כי בחופשה מן הכלא, היכה שמן את בת זוגו לעיני בנם המשותף - נקצב עונשו של הרוצח ל-36 שנות מאסר.
שמן פנה כמה פעמים לוועדת השחרורים על מנת לקבל שחרור מוקדם. לפני כארבע שנים נדחתה בקשתו על הסף, ונדחתה פעם נוספת לפני כשנה. במרץ 2023 העביר שמן עוד בקשה לשחרור מוקדם, ובעקבותיה הרשות לשיקום האסיר הגישה לוועדה המלצה לשחרר את שמן להוסטל לאחר שהיה במשך שנה בטיפול פרטני. בפעם הזאת קיבלה ועדת השחרורים את בקשתו של שמן והחליטה לשחרר את הרוצח לחופשי. עם זאת, בית המשפט הפך את החלטתה של הוועדה והשאיר את שמן בכלא עד שיסיים את ריצוי עונשו.