נופר חתוקה לא האמינה שזה קורה לה. "השעה הייתה 10 בבוקר", היא משחזרת את נסיעתה היומית לכיוון מקום העבודה שלה, "ונסעתי לי באמת לתומי לכיוון העבודה שלי בהוד השרון. הנהג שהיה ליד כנראה היה עצבני והוא חתך אותי, ואני בתגובה פשוט צפרתי לו. עכשיו אני לא אשקר, זאת לא הייתה צפירה של קצת וביי, זאת הייתה צפירה ארוכה".
המדפים הולכים ומתמלאים במוצרים, בריאים יותר או פחות, שמתהדרים בתואר "PRO" - עשיר בפרוטאין • אבל כמה חלבון באמת הגוף שלנו צריך בהתאם לשגרת האימונים שלנו, האם מקור החלבון משפיע על האיכות שלו ומדוע מאחורי השרירים המעוצבים - יכולה להשתקף סכנה לבריאות הכליות
"ואז אנחנו מגיעים לרמזור האדום והוא עוצר ברכב לידי, במקביל אליי, ואני רואה אותו מהחלון", משחזרת חתוקה – רווקה בת 28 מפתח תקווה, הנדסאית אדריכלות במקצועה – את הסיטואציה האלימה שחוותה. "הורדתי את החלון למטה ופתאום אני רואה שהוא יוצא מהרכב ובא לכיווני".
"אני זוכרת את זה בסלואו מושן. את לא מבינה באיזה לחץ הייתי באותו רגע. הוא פשוט יצא מהאוטו בנונשלנט, הייתי בטוחה שהוא יוצא לדבר איתי, לא ידעתי מה הוא מתכנן", חוזרת חתוקה לרגעים הקשים שהותירו את נפשה מצולקת.
"הוא פשוט יוצא מהאוטו ואז פלאק, פלאק, פלאק – בועט בדלת של הרכב שלי, ואני צועקת לו, 'זה מצולם'", היא עוצרת רגע ושואפת אוויר. "וזה כאילו בראש שלי בסלואו מושן כזה, אני מנסה תוך כדי גם לנעול את הדלת וגם לצלם, ואני ניסיתי לעשות סרטון ומהרעידות יצא לי רק התמונות האלה של הלייבים, שזה גם המזל שלי שהצלחתי לצלם את זה בכלל, כי מי היה מאמין לי".
"תביני שיש מאחורינו עוד רכבים", ממשיכה חתוקה. "אף אחד גם לא יצא מהאוטו. אני בטוחה שאנשים פחדו על החיים שלהם, אני אומרת לך את האמת. אני בעצמי לא הייתי יוצאת אם הייתי רואה דבר כזה. לא הייתי יוצאת, פחד אלוהים".
למזלה של חתוקה, למרות רגעי האימה שמסרבים להרפות מזיכרונה – התקרית האלימה שחוותה נגמרה בנזק למכונית בלבד. בתמונות הווידאו שצילמה בתושייה רבה נראה האיש חמום המוח ניגש לדלת המכונית ובועט בה בעוצמה וגורם לה נזק כאילו התנגשה בה מכונית.
אלא שפעמים רבות האלימות בכבישים גובה מחיר כבד, לא רק בנפש, גם בגוף. ביום שני התרחש אירוע אלימות חריג בנתיבי איילון בתל אביב. לאחר תאונה בין רכב פרטי לאופנוע, תועד רוכב האופנוע, אריק גרינפלד, תוקף באלימות קשה את נהג הרכב ומכה אותו בקסדתו. הנהג פונה סובל משברים בגולגולת ומדימום מוחי לבית החולים איכילוב, ומדינה שלמה צפתה בתיעוד מזועזעת. באוגוסט תועד מעשה קשה נוסף של אלימות בכביש 85: אורי פנחס שחורי, תושב כרמיאל בשנות ה-70 לחייו, נראה מנסה להיכנס בכוח לתוך רכב של משפחה שבתוכו ילד קטן, והוא חמוש במצ'טה.
מעשי האלימות הקשים שתועדו אינם דבר חריג. לפי סקר עמותת אור ירוק למאבק בתאונות הדרכים בישראל, 79% מהמשתתפים דיווחו כי נתקלו באלימות מילולית (קללות) ובתנועות מאיימות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ו-48% מהמשתתפים בסקר דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בקטטה בכביש בשנה האחרונה. ואם מתעלמים לרגע מהצפירות, מהעקיפות ומהקללות שכולנו חווים בכבישים – הרי שלאלימות הזאת יש ללא ספק מחיר כבד המשולם בחיי אדם – כי הנהיגה הפרועה, העצבים והפעולות האלימות רק מגבירים את הקטל בדרכים.
האלימות בנתיבי איילון – סיקור מיוחד ב-N12:
- האלימות בנתיבי איילון: העבר הבעייתי של התוקף
- "הוא איים שאם אגיד שעשה עבירה – ירצח אותי"
- הקטטה באיילון: הנהג המוכה מדבר בחדשות 12
- הנהג שהוכה בראשו עם קסדה באיילון נחקר באזהרה
- תאונת הפגע וברח הקטלנית שבה היה מעורב רוכב הקטנוע התוקף
- רוכב אופנוע חבט בקסדה בראשו של נהג רכב פרטי
"לא מצליחה לסגור את החלון – כל הגוף שלי רועד"
"המזל שלי שעוד לפני זה הטלפון שלי היה אצלי ביד כי רציתי לצלם אותו", ממשיכה חתוקה לספר על האירוע הקשה שחוותה. "אני כבר מזמן התייאשתי מהכבישים והחלטתי שבכל פעם שנהג מעצבן אותי בכביש אני מצלמת את המספר שלו ומדווחת למשטרה. אז הטלפון היה אצלי ביד, ואז הוא יוצא מהאוטו ובועט לי בדלת ואחרי זה חוזר לאוטו שלו ונוסע – כאילו כלום לא קרה".
הדלת של האוטו שלך הייתה נעולה?
"הדלת הייתה לא נעולה, ואני נעלתי אותה מהלחץ. עכשיו החלון שלי היה חצי פתוח, ואני מהלחץ מנסה להרים את החלון ולא מצליחה וכל הגוף שלי רועד. אמרתי לעצמי שזה לא הולך להיגמר, שהוא הולך לשלוף אותי החוצה מהרכב, אם הוא היה רוצה הוא היה יכול לעשות את זה בקלות, כי החלון היה פתוח".
"אמרתי לו 'הכול מצולם', כדי שילך, כדי שיברח, כדי שיעזוב אותי".
ואיך הוא מגיב?
"הוא אומר לי 'אין בעיה, תצלמי'".
"אמרתי לעצמי שזה לא הולך להיגמר, שהוא הולך לשלוף אותי החוצה מהרכב, אם הוא היה רוצה הוא היה יכול לעשות את זה בקלות, כי החלון היה פתוח"
ומה חשבת שהולך לקרות לך, מה עובר לך בראש ברגעים האלה?
"פחד אלוהים, אין לי איך להסביר את זה. הייתי כולי ברעידות".
"אחרי שהתחלף הרמזור", מוסיפה חתוקה, "הוא המשיך ישר, ואני פשוט פניתי שמאלה, עצרתי בצד של הכביש, מרוב הלחץ והבהלה רעדו לי הרגליים, לא הצלחתי אפילו ללחוץ על הגז, על הברקס, הייתי חייבת לעצור. תקשיבי, זה לא צחוק, זה כמעט 7,000–8,000 שקל לתקן את הדלת של האוטו".
ואיך את מאז?
"זה מאוד טראומטי. קודם כול, אני נועלת את הדלתות ברכב כל הזמן, וזה מפחיד. אני לא הייתי פחדנית לפני זה. זה נהיה מפחיד, את לא יכולה להאמין אפילו לרמה של הרעידות שהיו לי בגוף. אין לי איך להסביר דבר כזה, זה מלחיץ, זה מפחיד. אם זה היה בלילה ולא בבוקר, כשיש עוד רכבים, אי אפשר לדעת לאן זה היה מגיע".
"הוא יצא מהאוטו בגלל צפירה. אני בשוק שזה קרה", ממשיכה חתוקה. "אני לא נהגת חדשה, וזה עושה חרדות. אני כבר ארבעה חודשים ככה. אני בטיפול פסיכולוגי עם זה. הלוואי שלא היו משוגעים כאלה בכביש, הכבישים נהיו, מצטערת על המילה, בית בושת אחד גדול".
כדי לקבל החזר מהביטוח על הנזק שנגרם לרכבה ביקשה ממנה חברת הביטוח את התיק מהמשטרה. אף שהגישה תלונה במשטרה ותיעדה את מספר הרכב, ארבעה חודשים חלפו מאז האירוע והחקירה עדיין לא הסתיימה. "הם לא נותנים את התיק כשהם במהלך חקירה. רק אחרי שהם ייתנו לי את התיק של החקירה שלהם אני אוכל להגיש את התיק לחברת הביטוח או שאני אקבל פרטים על הבן אדם. כי כרגע אין לי פרטים על הבן אדם".
מהמשטרה נמסר כי "עם קבלת התלונה נפתחה חקירה ובמהלכה נחקר חשוד במעורבות באירוע. עם סיום החקירה הועבר התיק לתביעה המשטרתית לעיון והחלטה כמקובל".
"אני לא נהגת חדשה, וזה עושה חרדות. אני כבר ארבעה חודשים ככה. אני בטיפול פסיכולוגי עם זה. הלוואי שלא היה כאלה משוגעים כאלה בכביש"
"הוא ראה שצילמתי והתעצבן"
בסרטון שצילם מנדי מבאר שבע לפני כארבעה חודשים נשמעת זעקת האימה שלו. "מה אתה עושה?" הוא צועק בקול מרוסק מפחד לבחור הצעיר שמתקרב לרכבו, דופק עליו בזעם באגרופים ומנסה לפתוח את הדלת.
"הייתי בנסיעה לעבודה", משחזר מנדי את רגעי האימה, "הלכתי להביא אוכל לעובדים ובאחת הפניות מבאר שבע רכב חתך אותי מהצד. צפרתי לו. זה לא מצא חן בעיניו, והוא התחיל כל שנייה לבלום, לעשות כאילו הוא מסתובב עוד פעם, לתת ברקס".
"לא ידעתי מה הצעד הבא שלו, זה תפס גם אותי לא מוכן. הוא ניסה לפתוח לי את הדלת, אני הייתי חגור, יכול להיות שהוא היה בא אליי עם סכינים. אולי היה איתו עוד מישהו ברכב. זה מאוד מלחיץ"
"זה לא חדש בבאר שבע", ממשיך מנדי. "אני מכיר את התופעה הזאת. צילמתי בטלפון, אמרתי, אם תהיה תאונה לפחות יש לי את המספר שלו. הקיצר הוא ממשיך לשחק לי על הכביש, ימינה שמאלה, ואז הוא בא לפנות שמאלה והוא ראה שצילמתי את מספר הרכב שלו והתעצבן".
"הוא התחיל לרדוף אחריי, עקף אותי, ואז פשוט באמצע צומת, באמצע רמזור ירוק, בלם את הרכב. אני הייתי עסוק בלצלם אותו, אז לא שמתי לב שירוק, הייתי בטוח שהוא עוצר ברמזור", נזכר מנדי. "הוא פשוט חסם אותי, תוך שנייה יצא אליי לרכב, ובא פשוט לתקוף אותי. ניסה לפתוח את הדלת. למזלי הדלת הייתה נעולה, אז לא היה לו יותר מדי מה לעשות. הוא הביא שם אגרוף למראה, לחלון, ואז הוא פשוט נעלם משם".
פחדת?
"ברור, ברור, לא ידעתי מה הצעד הבא, זה תפס גם אותי לא מוכן. הוא ניסה לפתוח לי את הדלת, אני הייתי חגור, יכול להיות שהוא היה בא אליי עם סכינים. אולי היה איתו עוד מישהו ברכב. זה מאוד מלחיץ".
זה נשמע, גם רואים בסרטון, כמו סיטואציה מאוד קשה, מזל שלא היית עם הילדים שלך באוטו.
"ממש, תקשיבי, אני אדם שאיך אומרים לפעמים, אני אוהב אקשן ומחכה לקטעים כאלה, אבל פה זה ממש תפס אותי, הכול קרה בשניות, לא הבנתי מה הוא רוצה לעשות לי. תוך שנייה הוא בא לפתוח את הרכב, זה מאוד הלחיץ אותי".
"הוא התחיל לרדוף אחריי, ואז פשוט באמצע צומת, בלם את הרכב וחסם אותי. תוך שנייה יצא אליי לרכב, ובא פשוט לתקוף אותי"
"שבועיים אחרי זה הייתי בסיוט עם הנהיגה", ממשיך מנדי ומספר שהתלונן במשטרה. "פתחו תיק, אמרו לי, 'או-קיי יש את המספר, נחפש אותו, נעדכן אותך'. וזהו. לא עשו עם זה כלום".
מהמשטרה נמסר כי "עם קבלת התלונה נפתחה חקירה ובמהלכה בוצעו מגוון פעולות לרבות חקירת חשודים והארכת מעצרם בבית המשפט בהתאם לצורכי החקירה. עם סיום החקירה הועבר התיק לעיון ולהחלטת התביעה המשטרתית. בהתאם לתשתית הראייתית הוחלט על גניזתו".
"בן אדם כזה צריך לעצור"
בדיוק ביום שבו אירעה התקיפה באיילון, גם בן (שם בדוי) חווה רגעים של פחד על הכביש. "הייתי בנסיעה רגילה בדרך חזרה מפגישות למשרד", הוא משחזר. "נסעתי כרגיל, בנתיב השמאלי, הייתי על משהו כמו 100 קמ"ש, בכביש של 60. מאחור ראיתי במראה איזה טנדר. הוא נסע באמת במהירות הזויה, 180 קמ"ש או משהו כזה, לעומתו הרכב שלי היה כמו רכב חונה, והוא התקרב אליי, מרוב המהירות, כשאני הייתי על 100".
"כשהוא התקרב אליי הוא התחיל להבהב ולצפצף כמו פסיכי. עוד לפני שהספקתי להגיב ולזוז – כי מי רוצה עסק עם פסיכים כאלה – הוא כבר הספיק להשתולל, לעוף מימין לשמאל, ואז כשהגענו לרמזור הוא התחיל לאיים ולקלל. כמובן שלא פתחתי את החלונות ומיד חייגתי למשטרה", הוא מספר. "הוא התעצבן עליי עוד יותר, ואז הוא התחיל לזרוק לי דברים על הרכב, הוא זרק עליי קפה וכל מה שהיה לידו בערך".
"הייתי על משהו כמו 100 קמ"ש, בכביש של 60. מאחור ראיתי במראה איזה טנדר. הוא נסע באמת במהירות הזויה, 180 קמ"ש או משהו כזה, לעומתו הרכב שלי היה כמו רכב חונה, והוא התקרב אליי, מרוב המהירות"
"ברגע שהוא הבין שאני מחייג למשטרה הוא פשוט פתח במנוסה והמשיך להשתולל כמו פסיכי על הכביש", ממשיך בן לתאר. "התקשרתי למשטרה, בן אדם כזה חייבים לעצור. הייתי בטוח שהם עוד רגע מזנקים, אבל ממש לא. אחרי איזה שעה וחצי מתקשר אליי שוטר ומספר שהוא סרק את הכביש".
נתת להם את מספר הרכב שלו?
"ברור. השוטר בטלפון גם זיהה את סוג הרכב ואימת את זה איתי. אבל מה הסיכוי שהוא בדיוק יהיה על אותו כביש אם עברה שעה וחצי והבן אדם השתולל?"
"באמת שאין לתאר את הצורה שהוא נהג", בן ממשיך, "הייתה מישהי עם משפחה ברכב והוא הוריד אותה מהכביש. לצערי זה לא מתועד. ואז אני רואה בערב את הסרטון של ההוא המסכן הזה שתקפו אותו באיילון, זה מה שקורה בכבישים".
פחדת? חששת שיכול לקרות לך משהו?
"ברור, תשמעי, היינו בצבא, אני במקרה גם מתחרה בספורט מוטורי אז אני לא מתרגש מדברים שקשורים לנהיגה. אבל אני מודה שהלב שלי דפק על 200, כי הייתי בטוח שעוד שנייה הפסיכי הזה או יורה בי או שהוא והחבר'ה שלו ינסו לדקור אותי, או לא יודע מה. דברים שאת רואה יום-יום".
"הייתה מישהי עם משפחה ברכב והוא הוריד אותה מהכביש, ואז אני רואה בערב את הסרטון של ההוא המסכן הזה שתקפו אותו באיילון, זה מה שקורה בכבישים"
"נעלתי את הרכב ולא פתחתי אפילו טיפה, כי ברור שאם הוא יוצא מהרכב, אני עושה כל מה שצריך כדי לעוף משם. אני מקווה שקרה איזה טריגר שאולי סוף-סוף יגרום למשטרה לטפל בדברים האלה. זו ממש לא הפעם הראשונה שאני רואה על הכביש תכלס רוצח שזה עניין של זמן עד שהוא ירצח מישהו על הכביש. אני מתקשר למשטרה, והם לא מתייחסים לזה ברצינות".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "עם קבלת התלונה, לפני יומיים, נפתחה חקירה ובמהלכה יבוצעו כל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".
"צריך יותר ניידות בכבישים"
"הדרך המרכזית לצמצם באופן אפקטיבי את הבריונות בכבישים היא לראות יותר ניידות בכבישים", אומר עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "חייבים להוסיף למשטרת התנועה 200 ניידות וחייבים להוסיף מאות שוטרים כדי שיגבירו את ההרתעה בכבישים ויחזירו את תחושת הביטחון לכולנו".
גם חינוך לסבלנות הוא דרך טובה להתמודד עם רמות העצבים והאלימות שהכבישים גדושים בהם. אם כל אחד מאיתנו יחשוב רגע לפני שהוא סוחט את הצופר של המכונית – אולי זה יחסוך לכולנו כמה מקרים של עצבים, ואפילו אולי ימנע סיטואציות של אלימות בכבישים.
תגובת משטרת ישראל
"אנו רואים בחומרה כל גילוי של אלימות ובריונות באשר הן. בהתאם לכך, כל דיווח המתקבל בנושא מטופל ונחקר ביסודיות במטרה לאתר את מבצעי העבירה ולהעמידם לדין, וכך נעשה גם במקרים נשוא פנייתכם. עם קבלת התלונות נפתחו חקירות שבמסגרתן בוצעו מגוון פעולות לרבות חקירת חשודים ומעצרם במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות עמם את הדין בהתאם לתשתית הראייתית.
"לצד האמור, משטרת ישראל פעולת כל העת אל מול הדרג המדיני להגברת הנוכחות המשטרתית בכבישים על ידי הקצאת תוספת שוטרים ואמצעים למשימה לאומית זו".