משפט אסון נחל צפית: בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נפתחה הבוקר (חמישי) עדותו של המדריך והמנהל החינוכי של מכינת בני ציון לשעבר, אביב ברדיצ'ב, שנאשם בהמתה בקלות דעת. לבית המשפט הגיע גם יובל כאהן, ראש המכינה לשעבר. באסון נהרגו תשע נערות ונער, לפני כמעט חמש שנים. "אין לי צל של ספק ואמרתי בחקירות שלי שאני מרגיש אחראי לטיול. גם לתוצאה".
הייתי חלק מצוות שלם של מכינה שהובילה את הטיול הזה. אני לא רואה איך אפשר לטעון אחרת. באופן אמיתי. אני חש את האחריות הערכית והמוסרית הזו כל יום ולא מתיימר לחמוק ממנה"', אמר ברדיצ'ב. חלקים מעדותו עמדו בסתירה לגרסא שמסר במשטרה.
"התוצאה הנוראית של האסון, המוות של עשרה אנשים, זה לא משהו שאפשר להיות מוכן אליו בשום צורה", אמר ברדיצ'ב בעדותו. העובדה שההיבט התעסוקתי שלי נגדע, המכינה הייתה בית וכל עולם החברים שלי שייך לשם, הכל נעצר בפעם אחת. אנשים שהכרתי נהרגו, אנשים שיקרים לי איבדו אנשים קרובים באסון הזה. ועל רקע זה הייתי צריך לקבל עזרה נפשית. זאת הסיבה שהלכתי לטיפול. בימים הראשונים כשהכל היה טרי היה לי קשר עם אנשים קרובים אליי שאיבדו אנשים יקרים להם ויצא לי להיפגש עם חלק. וככל שהזמן עבר הדברים נעשו קשים ומורכבים יותר, אז הרבה מאוד זמן שלא יצא לי לשוחח עם מי מהמשפחות. אני החלטתי ללמוד במסגרת הטיפול שלי אחרי האסון".
"אחרי האסון היו חודשים שלמים שלא עבדתי והייתי במצוקה מאוד גדולה בבית", אמר המדריך לשעבר. הוא הוסיף שהיה בטיפול פסיכולוגי אחרי האסון, ושנתיים לאחר מכן חזר לטיפול נוסף. "אני בהתמודדות מאוד גדולה לאורך השנים האחרונות".
ברדיצ'ב סיפר מעט על הרקע האישי שלו: "אני נשוי ואבא לשלושה ילדים. ההורים שלי פה ומלווים אותי. ההורים שלי שניהם עוסקים בחינוך. גדלתי בבית שחינך לערכים של נתינה ועזרה ושל מעורבות. לאחר התיכון דחיתי את הגיוס בשנה והתחלתי ללמוד במכינת בני ציון, שנה שהייתה עבורי משמעותית מאוד לאחר אותה שנה התגייסתי לצבא. הייתי קצין בצוק איתן. לאחר השירות הצבאי הגעתי להיות מדריך במכינה. בסוף 2017 הפכתי להיות המנהל החינוכי של המכינה, שם קרה האסון".
עוד סיפר על דמותו של מנהל המכינה לשעבר, יובל כאהן: "המילה כריזמה הוזכרה פה באולם. היו בו מאפיינים של שתלטנות. יובל היה מתערב בדברים והרגשתי שהוא לפעמים לא מצליח לראות את הסביבה הקרובה אליו והמצוקה, מה הדמות שלו מעוררת באנשים. הוא ידע להיות בוס במובן הזה. לעיתים זה היה נעשה בצורה קצת אגרסיבית, בצורה מתערבת. משהו שמאוד לא רואה את הסביבה הקרובה. היינו צריכים להתיישר לדעתו".
ברדיצ'ב פירט: "באחת השבתות במכינה הייתה פניה מגורם שהיה בקשר עם המכינה, ורצה שהמכינה תיפגש איתו. החניכים רצו לנוח. הם היו שבוע אחרי טיול. יובל התערב בוואטסאפ בצורה שלא משאירה מקום לדיון, להעלאת הצורך של החניכים. אני מרגיש שכשיובל רצה והתערב, כשדברים היו חשובים לו, יובל דאג שדרכו תיקבע. שהחלטותיו הן אלה שיתקבלו. הייתה בו איזשהי שתלטנות מסויימת בהיבט הזה. מאז האסון, דמותו של יובל השתנתה".
ברדיצ'ב: לא הייתי ער למזג האוויר, אחת המדריכות שאלה אם כדאי לדחות
"היה טיול גיבוש שנה לפני האסון שהייתה בו חניכה שהתייבשה. לא הייתי בו. אני זוכר את המחזור שקיים את הטיול והיה איתו את האסון. היה עם המחזור דין ודברים עם יובל. הוא חווה טראומה מסויימת מהטיול. הם הביעו ביקורת על מה שקרה שם. היו המון שיחות סביב הנושא הזה עם יובל.. היה חסר לי שיובל כמנהיג יחשוב רגע ויאמר 'אולי משהו בתוכנית שלי לא היה מספיק טוב'. שיעצרו וינוחו בצל. אולי אם הכל היה קורה בצורה מסודרת אף אחד לא היה מתייבש. היה ליובל קושי אמיתי להגיד אולי בנקודה הזאת טעיתי. אולי הייתי צריך לחשוב אחרת", אמר המדריך לשעבר.
ברדיצ'ב המשיך: "כשיובל הציג את השיטה לטיול, בין אם זה בעומס חום או התרעת שטפונות, הוא עשה את זה בצורה מקצועית. בכל זאת הוא יותר בוגר מאיתנו ויש לו יותר ניסיון. התעורר בי קושי להגיב לדרך של יובל. יכול להיות שאחלוק עליו לפני כן. הוא ראש המכינה ועל פיו יישק דבר. זו לא סתם דיקטטורה".
בשלב זה פנה אליו השופט יובל ליברדו ואמר: "מתוקף תפקידך בצבא נדרשת להעריך סכנות וקשיים, לבחור דרכי פעולה. היית מדריך שנתיים לפני הטיול ומנהל חינוכי. גם אתה מהתחום. אתה לא עובד כברמן במסעדה ואומרים לך – לך תוציא טיול".
ברדיצ'ב השיב לשופט כי "בהיבט של אותו שבוע לפני הטיול לא הרגשתי שעל ההוראות של יובל יש דגל אדום בוהק. אנשים ברמה שלי השתכנעו מהם. בהובלת כוחות בצבא זה שני עולמות שונים, הובלת טיול בשיטפונות זה לא תחום שהבנתי בו. כשיש לי יש חוסר ידע מסויים זה לא דברים שעוררו בי דגל שחור או חשש".
לאחר מכן שאל השופט את ברדיצ'ב מה הייתה עמדתו מלכתחילה באשר ליציאה לטיול, וזה השיב לו שאחת המדריכות במכינה בזמן האסון, נעם, פנתה אליו תחילה בעניין מזג האוויר. "לא הייתי ער למזג האוויר, והיא שאלה האם בעיני נכון לדחות. הסכמתי איתה כי מעולם לא יצא לי לטייל בהתרעת שיטפונות. יובל לא היה בתמונה אז. הרגשתי שאין לנו כלים להתמודד עם זה. אמרתי לה שבעיני נכון לדחות. הוריתי לה להתייעץ עם צוות החניכים".
ברדיצ'ב על כאהן: "בהרבה נקודות הוא לא אומר אמת"
ברדיצ'ב נשאל בעדותו אם כאהן היה "פריק קונטרול", והשיב: "אני פחות מתחבר למונח הזה. אלא אם זה משהו שחשוב לו". עורך דין ציון אמיר, שמייצג את ברדיצ'ב, ציין כי הוא אמר בעדותו "אני לא זוכר שמישהו עמד על הרגליים והתווכח איתו".
המדריך לשעבר השיב: "לפעמים לא תמיד הייתי מרגיש בנוח להגיד את דעתי. בטח כשמופעל לחץ מסויים. היה בי משהו שלפעמים קצת נסוג. קצת יותר חושש. בתפקידים שעשיתי בצבא כמפקד כמ"מ, כסמ"פ - כשיש מולי חניכים השתדלתי להיות תמיד איש שמדבר בגובה העיניים. מכבד את הדעות של אחרים, שמסוגל לשנות את דעתו. לא הייתי פוחד להשתכנע גם אם חשבתי אחרת. השתדלתי להיות מאוד קשוב. בנושאי מרות עולות משהו בי עם אנשים עם סמכות עליי הייתי מאוד מכבד, מאוד יס-מן מבחינה מסויימת, עומד במחויבויות שלי. היה בי קושי. להציג דברים מול אנשי סמכות וגם מול יובל".
"קשה להתנגד ליובל כשהוא החלטי וסגור על משהו. קשה לשנות את דעתו. דווקא בגלל שזה לא נעשה בבוטות זה לא מעורר התנגדות. זה נעשה משכנוע שנובע ממקצועיות ומניסיון", אמר ברדיצ'ב.
הוא המשיך: "הערך שזיהיתי אצל יובל היה ערך האמת, חוסר פחד להודות בטעויות אבל תמיד להיות מיושר בדברים שקרו. אני רואה שמשהו בערך האמת נסדק. בהרבה נקודות הוא לא אומר אמת".
השופט שאל את המדריך לשעבר אם הוא ראה בכהאן "לפני האסון כמישהו שאומר אמת, ואחרי האסון הוא לא דובק באמת", והוא השיב בחיוב. "אני מרגיש באופן עמוק קושי להגיד את הדברים האלה. לא סתם אמרתי שבחרתי ביובל להיות הרב שלי. הרחבתי על הערכים שראיתי בו. קשה לי לבטל את כל הדברים האלה. ליובל יש זכויות רבות כלפיי וכלפי אחרים. אבל לי משהו נסדק בתוך הסיפור של אמירת אמת ועמידה מאחורי דברים באומץ".
"יש הרבה נקודות מחלוקת שאנחנו מכירים בהם אני מרגיש שיובל לא אומר את האמת כמו שאני מכיר אותה. לגבי השיחה שקיימנו ביום רביעי. הפוזיציה שלי בישיבה שקדמה ביום שני, כשהוא מציג שבטוח שאהיה בטיול למרות שזה לא נכון. קשה לי לשמוע דברים שאני יודע בוודאות שקרו בצורה שונה. התעוררה מחלוקת לגבי השאלה האם אמרתי ליובל מה המסלול ביום רביעי בלילה. ואני מרגיש שיובל לא אומר אמת".
"כשמתנהלים בצורה של אמת בחיים ודוברים אמת יש משהו שמאוד מנקה. אין תחושה שאתה מסתיר שום דבר. לדעת שאתה עומד דברים בצורה מלאה בלי פחד. לא הרגשתי לרגע שאני לא אדבוק באמת במהלך החקירות במשטרה וכמובן שפה באולם ביהמ"ש. משתדל באופן אמיתי להיות אחד כזה".
ברדיצ'ב המשיך ואמר: "קשה לי להיות אדם שדופק על השולחן. גם אם נאמרים דברים שלא לפי זכרוני. העימות עם יובל התרחש 4 ימים לאחר האסון. ישבתי בשעת לילה מאוחרת והייתי מרוסק, אחרי שעות של חקירה, בהלם גדול. באופן אישי היה לי קשה שיובל השמיע שם ביקורת כלפיי ושאל אותי שאלות מאוד קשות. אפילו שהתעורר בי צורך להגיב עדיין מיד תחושות של כבוד ליובל ויראה ממנו כיבו את התחושות. היה לי צורך לומר את דעתי ומשהו בי מתקשה לעשות את זה". הוא ניסה להסביר את ההחלטה במספר גרסאות, ואמר: "לא התעורר בי צורך לדחות את הטיול. שכנעו אותי".
השופט פנה למדריך לשעבר ושאל: "למה אתה לא קם מול יובל ואומר? אני מבין שיש לך קווי אופי עדינים אבל יש לך אחריות ואם אתה רואה דבר לא תקין, איך אתה לא קם ואומר ליובל?"
ברדיצ'ב השיב: "יש לי קושי להגיד - יובל אתה טועה, בוא נדבר בצורה יותר מכילה. ההחלטה לא להגיב היא תכונת אופי של נסיגה. ושאלה ששאלתי את עצמי אולי לא חשבנו על כל ההיבטים. זה מתגלגל למצב שאני לא כותב ויובל מסביר בישיבה איך אפשר לטייל בביטחון מלא. לא הרגשתי שיש חשש. לא עלה בי אחרי זה שיש חשש בטיחותי. סומך באופן מלא. בטוח בתוכנית. יצאתי מהבית ודיברתי עם אשתי רגע לפני, הדבר היחיד שאמרתי שאני חושש לגביו הוא שיהיה לא כיף. שיירד עלינו גשם ותהיה חוויה לא נעימה לחניכים. יצאתי בתחושת ביטחון מאוד גדולה".
ברדיצ'ב אמר כי הוא מרגיש אחראי לטיול: "אין לי צל של ספק ואמרתי בחקירות שלי שאני מרגיש אחראי לטיול. גם לתוצאה. הייתי חלק מצוות שלם של מכינה שהובילה את הטיול הזה. אני לא רואה איך אפשר לטעון אחרת. באופן אמיתי. אני לא יודע מה בין זה לאחריות פלילית. אני אגיד את האמת ומה שייקבע ייקבע. אני חש את האחריות הערכית והמוסרית הזו כל יום ולא מתיימר לחמוק ממנה".
השופט שאל את ברדיצ'ב האם הוא חושב שטעה בהתנהלותו, והמדריך השיב: "שאלה שאני חושב עליה הרבה מאוד. קשה לי לענות עליה באופן אמיתי. אני מרגיש שבסוף לאורך הטיול פעלתי בצורה טובה. עדכנתי את יובל. דאגתי לעדכן לאורך כל אותו יום. לא הייתה כל החלטה שקיבלתי על סמך דעתי בלבד. בעיקר נשמעתי הרבה פעמים להוראות של אנשים שהם מקצועיים ממני. ברור שבדיעבד אפשר לחשוב על המון דברים שהיו יכולים להיראות אחרת. נכון לאותה נקודת זמן, קשה לי לענות על זה. היו הרבה דברים שהיום אני חושב שיכולתי לעשות אולי יותר טוב. אולי להתעקש יותר מול יובל על המעורבות שלו".
דורית ברהום, אמה של מעיין ברהום ז"ל, תקפה את דברי ברדיצ'ב: "אני לא המצאתי את המשפט הזה - אבל אחראי ולא אשם, זה מה שהוא אומר מההתחלה. פשוט הזיה. הוא בעצם הקורבן פה, זה מה שהוא מנסה להראות לנו. לפני שלוש שנים התחיל המשפט – רק היום שמענו אותו. כמובן לא להתנצל ולא לקחת אחריות. התחושות שלי הן איומות".