מאחורי חומות הבטון ודלתות הברזל הכחולות והכבדות שמפרידות בין בתי הכלא השמורים במדינה לבין העולם שבחוץ, יושבים כ-4,450 אסירים ביטחוניים שכלואים באגפים ייעודיים בשבעה בתי סוהר ברחבי הארץ – מכלא קציעות שבנגב ועד לכלא גלבוע שבצפון. אולם מי שנכנס למתחם ומכיר מקרוב את חיי היום-יום שמנהלים האסירים הביטחוניים באגף – עלול להתבלבל ולשכוח לרגע שבין הסורגים האלו יושבים גדולי המרצחים וראשי ארגוני הטרור, מחבלים עם דם על הידיים.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

בזמן שהדלתות נסגרות בזו אחר זו, עם מנעולים ועשרות מצלמות שמתעדות 24 שעות ביממה את המתרחש באגפים הביטחוניים, נראה שדווקא במקום שבו עלול לפרוץ בכל רגע אירוע נפיץ שיעמיד את כל אנשי הסגל על הרגליים – יש מי שבוחר "לעצום עיניים" ו"לקנות" שקט תעשייתי במחיר כבד. כזה שכולל שורה של הטבות ופריווילגיות, הענקת אוטונומיה להנהגות האסירים, והחמור מכול – חשד שנעשה שימוש בסוהרות שנפלו קורבן להטרדות מיניות מצד מחמוד עטאללה, רק כדי להשיג מידע מודיעיני.

 

"אחד ביום": פרשת הסוהרות בכלא גלבוע

פרשת "הסרסור בסוהרות" בבית הכלא גלבוע ממשיכה לעורר הדים בשבועות האחרונים ולהצית מחדש את השאלה – האם האסירים הביטחוניים זוכים לתנאים מופלגים בבתי הסוהר ונהנים מאוטונומיה דה פקטו שכבר חצתה את הקווים האדומים? ובכן, כששואלים בכירים לשעבר בשב"ס שמכירים מקרוב את המערכת וסוהרים שעד לא מזמן שירתו שם – הם לא חושבים פעמיים ומותחים ביקורת על התנאים, מאוכזבים מההתנהלות שאותה הם מכנים "רקובה", ויש מי שמצר על כך שהיה חלק מהארגון שעולה לאחרונה שוב ושוב לכותרות בהקשרים שליליים – ומזעזע מדינה שלמה.

"אם מישהו נחמד אליי, אני בטוחה שהוא רוצה לאנוס"

אומנם נגה (שם בדוי), סוהרת לשעבר באגף 5 שבכלא גלבוע, פשטה את מדי השב"ס כבר לפני חמש שנים – אבל הזמן שחולף אינו מצליח לרפא את הכאב העמוק מהחוויה הקשה שעברה ושממשיכה לגרום לה להיתקע בעבר המטלטל, במקום להתקדם בחייה. "אני מתמודדת עם זה יום-יום ומרגישה שכלום לא קורה", היא אומרת בגרון חנוק בריאיון למגזין N12. "אם בן אדם נחמד אליי – אני בטוחה שהוא רוצה לאנוס אותי, אבל גם לא יכולה לקבל את זה שרעים אליי ושאין צדק. זה שרט אותי לכל החיים והמדינה עדיין לא מטפלת בזה".

כשגונדר בדימוס מקבל טאפש, מפקד מחוז הצפון בשב"ס באותה התקופה, התראיין השבוע ל"המהדורה המרכזית" וטען כי "זה לא היה ולא נברא" – זה מוטט את נגה סופית. "לא הפסקתי לבכות כל הלילה, בעלי חזר ואמרתי לו: 'אני עומדת לחטוף התמוטטות עצבים'", היא משחזרת במבט מתוסכל. "איך בן אדם שעשה לי שימוע לא חוקי, שלא מתועד באף מקום, מכחיש את הכול בעזות מצח אחרי שעטאללה הודה שעשה את מה שעשה? בחיים לא הייתי הולכת ומספרת סיפור שנגעו בי כדי לקבל כסף".

מתי הבנת שקורה משהו חריג בכלא גלבוע?

"כשהגעתי לגלבוע הכניסו אותי לאגף 5 וכבר בהתחלה האגף הזה היה נראה לי מאוד שונה, כי הייתי במגידו בשירות הסדיר ובקבע בכלא קישון. בגלבוע אמרתי 'מה זו השכונה הזו? מה קורה כאן?' כל הזמן הייתי שם לבד, שזה נגד החוק – צריכים להיות שם ביום שלושה סוהרים ובלילה את ממילא צריכה להיות שם לבד".

"איך בן אדם שעשה לי שימוע לא חוקי, שלא מתועד באף מקום, מכחיש את הכול בעזות מצח אחרי שעטאללה הודה שעשה את מה שעשה? בחיים לא הייתי הולכת ומספרת סיפור שנגעו בי כדי לקבל כסף"

נגה (שם בדוי), סוהרת לשעבר באגף 5 בכלא גלבוע
אסירים בכלא בטחוני (צילום: הצלב האדום)
"את צריכה לדרוך על ביצים, מתנהלת לפי החוקים שלהם". ארכיון | צילום: הצלב האדום

פרשת עבירות המין בכלא גלבוע - עדכונים אחרונים: 

הפרקליטות מסכימה להסיר את צו איסור הפרסום בפרשה

אחרי הריאיון במהדורה: הסוהרת שהתלוננה עוד בינואר – זומנה לראשונה להעיד במשטרה

הכנסת דנה בפרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע: "אירוע קשה שמטופל"

המחבל מכלא גלבוע סיפר כבר לפני חודשים: "היו יחסי מין עם החיילת"

יו"ר הוועדה האשים: "עשית ספין בפרשה"; מפקד הכלא: "קשה לשמוע, זה הדבר הכי כואב שהיה לי עד עכשיו"

"מבקש שהסוהרת הגבוהה והיפה תבוא לאגף"

ואז נדלקה לך נורה אדומה? הצלחת לעכל שאת קורבן?

"זה התחיל בכל מיני הטרדות מילוליות, מהר מאוד עבר להטרדות מיניות. תמיד כשעטאללה היה נוגע בי, לא יכולתי להגיב מיד כי פשוט הייתי קופאת".

כשהחלטת לבוא ולהתלונן בפני הנהלת הכלא, היא עשתה עם זה משהו?

"היו מאשימים אותי כי בזמנו נראיתי טוב ואומרים לי: 'את פרובוקטיבית, איך שאת נראית'. אני לא זוכרת שהתגייסתי לשב"ס ואמרו לי 'אם את מעל 1.70 מטר או שוקלת יותר מ-60 קילו – את לא יכולה להתגייס'. גם קצינת הרווחה קראה לי לבוא ולהחליף מדים אחרי שעטאללה הלך ודיבר עם מפקד האגף שלי ש'הוא כבר לא יכול לעמוד בפיתוי שלי'. זה הגיוני? שמחבל מעז לדבר עם מפקד האגף שלי על איך שאני נראית?"

מחמוד עטאללה
"אמר שהוא כבר לא יכול לעמוד בפיתוי שלי". עטאללה

הייתה שתיקה קולקטיבית סביב זה?

"זה היה מתעצם, הפך למשהו יום-יומי כי לא הייתה יכולת הרתעה. הייתי הולכת ומדווחת שעטאללה מטריד אותי והיו אומרים לי: 'אל תתייחסי למפגר הזה. הוא כל הזמן מבקש שהסוהרת הגבוהה והיפה תבוא לעבוד אצלו באגף'. ואז את הופכת להיות חלשה יותר והופכים את הכול עלייך".

"הייתי הולכת ומדווחת שעטאללה מטריד אותי והיו אומרים לי: 'אל תתייחסי למפגר הזה. הוא כל הזמן מבקש שהסוהרת הגבוהה והיפה תבוא לעבוד אצלו באגף'. ואז את הופכת להיות חלשה יותר והופכים את הכול עלייך"

נגה (שם בדוי), סוהרת לשעבר באגף 5 בכלא גלבוע

"את צריכה לדרוך על ביצים, מתנהלת לפי החוקים שלהם ולא הם לפי הנהלים שלך", מתארת בכאב נגה את המציאות העגומה שבתוך אגף 5 בבית הסוהר גלבוע. "הקנטינה שלהם לא מביישת סניף של רמי לוי, למרות שלאסירים הפליליים אין קנטינה. לאסירים הביטחוניים יש שירותים ומקלחת בתוך האגף, יש להם ביקורים של שעה וערוצי טלוויזיה".

"אחד ביום": תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים

"כשאת נכנסת לאגף ביטחוני, את מריחה ריח יותר טוב ממסעדה. הם מכינים שם מקלובה ומכינים שם עולם", ממשיכה נגה בטון מאוכזב. "אגב, אסירים פליליים לא מצטלמים עם המשפחות שלהם, ולביטחוניים יש אישור מיוחד להצטלם, שתהיה להם מזכרת. אלוהים ישמור, הרוצח של שלי דדון ושל משפחת פוגל – למה מגיע להם ליהנות מהתנאים שלהם?"

הייתה תחושה שעטאללה הפך ל"מלך האגף" ושאיש לא שולט בו?

"נתנו לאדון עטאללה סוהרות לתאוות נפשו, נתנו לו לשלוט בבית הסוהר ולהנהיג את בית הסוהר, וללכת בו בלי אזיקים. את יודעת מה זה כשאסיר ביטחוני הולך בלי אזיקים? הולך ומשתזף בשלט הכניסה לגלבוע ליד המשרדים? שכונה".

"נתנו לאדון עטאללה סוהרות לתאוות נפשו, נתנו לו לשלוט בבית הסוהר ולהנהיג את בית הסוהר, וללכת בו בלי אזיקים. שכונה"נגה (שם בדוי), סוהרת לשעבר באגף 5 בכלא גלבוע

"האסירים מנהלים את העניינים"

עד לפני כשנתיים דן (שם בדוי), חייל משוחרר, נכנס מדי יום בשערי בית הכלא הביטחוני שבו שירת, עבר שיקוף והחליף למדי ב'. אך לדבריו, כבר ההכשרה לתפקיד הסוהר שעוברים חיילים ששובצו לשב"ס – לא מכינה אותם כראוי לשגרה המורכבת והרגישה שמצפה להם בתפקיד. "אלו בסך הכול היו חודשיים של קורס שבהם רוב החומר שלמדנו היה עיוני", הוא נזכר. "בסוף זה לא מכין אותך למה שמצפה לך כסוהר בכלא ביטחוני, ואת רוב הדברים לומדים בשטח. כבר בקורס הסבירו לנו שבכל אגף יש מי שנקרא 'דובר' והוא כביכול אחראי לו והיחיד שמדבר עם הסוהרים. הנחו אותנו שזו השגרה בכלא".

איך נראו יחסי הכוחות בין האסירים הביטחוניים לסוהרים?

"קורה שהאסירים מנהלים את עצמם וחושבים שהם מנהלים את העניינים. הייתה תחושה לפעמים שיש להם שליטה. למשל, קצין מגיע ורוצה לפעול באיזושהי דרך, ואז האסיר גורם לו לפעול בצורה אחרת ולעשות מה שהוא רוצה".

נתקלת במקרים שבהם הם ניסו להפעיל עליכם מניפולציות ו"להשתמש בכם"?

"האסירים מנסים להפעיל יותר מניפולציות על החיילים כי הם לכאורה יותר קטנים ותמימים. היה מקרה אצלנו שאחד האסירים אמר לאחד החיילים: 'תביא לי טלפונים, אני אשלם לך עשרות אלפי שקלים'. הוא היה מספיק חכם כדי לסרב לו, אבל מישהו אחר יכול היה בשנייה להגיד – 'אני יכול לעשות את זה. אני אלך על זה, למה לא'".

"האסירים מנסים להפעיל יותר מניפולציות על החיילים כי הם לכאורה יותר קטנים ותמימים. היה מקרה אצלנו שאחד האסירים אמר לאחד החיילים: 'תביא לי טלפונים, אני אשלם לך עשרות אלפי שקלים'"

דן (שם בדוי), סוהר לשעבר בכלא ביטחוני

דן מצביע על התנאים של האסירים הביטחוניים כעל כאלו שמזמן הפכו ליותר ממותרות והתקבעו כנורמה. "לכל אגף יש טלוויזיה והיו הרבה פעמים שפתאום היו להם בעיות בקליטה – זה גרם להם לחרפן את האנשים ולעשות בלגן", הוא נזכר. "הם גם מכינים ארוחות לבד כחלק מהשגרה, וזה מפחיד. אם עכשיו קורה משהו ובדיוק יש אסירים במטבח שמכינים אוכל ומשתמשים בחפץ חד, איך אני יכול להרגיש בטוח להיכנס לשם בזמן שאני מתפעל אירוע מסוים? איך אני יכול לדעת שלא יבואו אליי פתאום מאחור כדי לפגוע בי?"

אסירים בכלא בטחוני (צילום: פלאש 90)
"כבר בהתחלה האגף הזה היה נראה לי מאוד שונה". כלא גלבוע, ארכיון | צילום: פלאש 90

"אם עכשיו קורה משהו ובדיוק יש אסירים במטבח שמכינים אוכל ומשתמשים בחפץ חד, איך אני יכול להרגיש בטוח להיכנס לשם? איך אני יכול לדעת שלא יבואו אליי פתאום מאחור כדי לפגוע בי?"

דן (שם בדוי), סוהר לשעבר בכלא ביטחוני

"האסירים הצליחו במאבק, שיתוף הפעולה מוביל לשקט"

ד"ר מיכאל מילשטיין שימש בעבר ראש ענף הייעוץ לענייני פלסטינים ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים. הוא העביר לאורך השנים שעות ארוכות בבתי הסוהר הביטחוניים, ניהל שיחות רבות עם האסירים וממשיך לעקוב באדיקות אחר המתרחש בפנים. "רוב חיי היום-יום של האסירים הביטחוניים מתנהל לפי החלוקה הפוליטית – חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, פת"ח, החזית הדמוקרטית והחזית העממית", הוא מסביר ומספק לנו הצצה פנימה.

"לרוב אתה מוצא מצב שהחלוקה לא נשארת בתאים, אלא בכלל", מנמק מילשטיין, כיום ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "זה מתבטא בחברויות הבסיסיות, בהתארגנויות וכמובן בהנהגות שנקבעות שם לפי הפוליטיקה".

מיכאל מילשטיין (צילום: תומר שלום)
"רוב חיי היום-יום של האסירים הביטחוניים מתנהל לפי החלוקה הפוליטית". מיכאל מילשטיין | צילום: תומר שלום

איך ההשפעה של ההנהגה באה לידי ביטוי?

"לכל ארגון יש בעצם נציג – במקרה של הארגונים האיסלאמיים, החמאס והג'יהאד זה 'אמיר' – שהוא בעצם מייצג את האסירים של אותו ארגון מול הכלא ויש לו סמכויות נרחבות. הסוהרים מדברים רק איתו, הוא הצינור המרכזי גם להעברה של בקשות וגם, לצורך העניין, אם לשב"ס יש דרישות מהאסירים. הן עוברות דרכו".

כלא גלבוע (צילום: שירות בתי הסוהר)
"הוא היה משתזף על שלט הכניסה לכלא". בית הסוהר גלבוע, ארכיון | צילום: שירות בתי הסוהר

"כלפי חוץ הם מאוד מתגאים בזה שיש להם פעילות פוליטית חופשית, שיש להם יכולת לקדם את עצמם מבחינת לימודים ושיש להם בחירות אחת לשנה", מדגיש מילשטיין. "הכול במסגרת בתי הכלא, לא תגידי שכונה ברפיח. זה אומר שיש כמובן קשר בין בתי הכלא – בכלא נפחא יודעים למשל מה קורה בכלא שאטה והם משתמשים ב'אשגרים' (פתקים קטנים שכתובים בכתב יד זעיר ומוברחים מהכלא אל מחוצה לו)".

כשמילשטיין מזכיר את האוטונומיה של האסירים הביטחוניים, הוא לא שוכח להציף את אחת הבעיות המרכזיות שנמצאות במוקד – הכוונות פיגועי טרור מתוך בתי הסוהר. "הרבה מאוד שנים הייתה לאסירים הביטחוניים היכולת לפעול בצורה חופשית, ולמעשה עד עכשיו", הוא מציין. "צריך לזכור שברגע שיש לך חופש פוליטי ויכולת לעשות עניינים שאתה רוצה במטבח – יש מי שמתחיל להכווין פיגועים".

"הרבה מאוד שנים הייתה לאסירים הביטחוניים היכולת לפעול בצורה חופשית, ולמעשה עד עכשיו. ברגע שיש לך חופש פוליטי ויכולת לעשות עניינים שאתה רוצה במטבח – יש מי שמתחיל להכווין פיגועים"

ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב

מתי הדינמיקה בין הארגונים והמנהיגים השונים נעשית מתכון לחיכוכים?

"יש לחמאס ולפת"ח הרבה חשדות הדדיים לגבי משת"פיות, יש גם מקרים שבהם אסירים של פת"ח חוזרים בתשובה ואז מבקשים לעבור לתאי חמאס אפילו. כך למשל היה עם אחמד ג'עברי (רמטכ"ל חמאס לשעבר) שנכנס לכלא כ'פתחאווי', והחיכוך עם איסלאמיסטים העביר אותו צד".

אשרף אל-עג'רמי, לשעבר השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית, נמצא בצד השני של קו הטלפון כשהוא חוצה את מעבר קלנדיה – מרמאללה לכיוון ירושלים. "האסירים הצליחו במאבק שלהם להתארגן בתוך בתי הכלא. כלומר, כל ארגון יושב בתאים שלו והוא אוסף את אנשיו. שיתוף הפעולה עם הנהלת בתי הסוהר מביא לשקט בתוך בתי הסוהר", הוא אמר בשפה קולחת. בהתייחסו לסרסור בסוהרות, הוא סבור כי יש דברים לקויים בתוך בית הסוהר, "כי אם יש סדר משני הצדדים – לא חושב שהיה קורה דבר כזה".

אשרף אל-עג'רמי, לשעבר השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית
"אם יש סדר - לא חושב שהיה קורה דבר כזה". אשרף אל-עג'רמי, לשעבר השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית

אל-עג'רמי הוא אסיר לשעבר בעצמו. הוא מודה כי במהלך 12 השנים שבהן היה כלוא (1984–1996) היו בקרב האסירים הביטחוניים ניסיונות לחולל טרור: "אסירים כל הזמן מחפשים חופש ועושים כל מאמץ. לא כולם רוצים לברוח מבתי הכלא, אבל כל אדם מחפש הזדמנות". בשל עיסוקו הרב בסוגיה, הוא מציין: "חלק גדול ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים מורכבים מאסירים לשעבר, וכך גם חלק גדול מהאנשים ברשות הפלסטינית שעובדים בשיתוף פעולה עם הממסד הישראלי".

"אסירים כל הזמן מחפשים חופש ועושים כל מאמץ. לא כולם רוצים לברוח מבתי הכלא, אבל כל אדם מחפש הזדמנות"

אשרף אל-עג'רמי, לשעבר השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית

"מתבייש שהייתי בארגון כזה"

תת-גונדר (בדימוס) רמי עובדיה, בכיר בשב"ס לשעבר, מכיר גם הוא מקרוב את התנאים בכלא – והאווירה שהם יוצרים. כיום הוא אומר בטון חריף: "אני מאחל לכל נזקק במדינת ישראל לקבל את מה שהם מקבלים. כמה אנשים את מכירה שאין להם כסף לרופא שיניים? כמה את מכירה שהם נכים? כמה אנשים מוזנחים בבתי חולים סיעודיים? ובכלא הם מקבלים את הרופאים הטובים ביותר ואת האורתודונטים הטובים ביותר לטיפולי שיניים".

אסירים בכלא בטחוני
"הקנטינה שלהם לא מביישת סניף של רמי לוי"

עובדיה מוסיף כי גם הלימודים האקדמיים מקבלים משמעות רבה בעיני האסירים הביטחוניים: "הם לא יוצאים לחופשות ולא מקבלים שיקום, אבל המנהיגים של האסירים הביטחוניים הוציאו תארים בתוך שירות בתי הסוהר. הם מבסוטים, יש להם תעודה ישראלית, שהיא מותג במזרח התיכון". 

עובדיה מילא במשך 32 שנה מגוון תפקידים בשב"ס, ובהם קצין המודיעין במחוז הצפון. כשהוא שומע מפקודיו לשעבר על המתרחש בפרשת "הסרסור בסוהרות", הוא לא נותר אדיש וחש אכזבה: "אני מתבייש שהייתי בארגון כזה. מה זה הדבר הזה? איפה האתיקה?" הוא תוהה. "זה לא ייאמן. את האנשים בפיקוד בתי הסוהר הייתי לוקח לחקירה ביאחב"ל ושם אותם בתאים נפרדים. שיכניסו את כולם לבית הסוהר, שיהפכו מסוהרים לאסירים. מנוולים אחד אחד".

אסירים בכלא בטחוני
"למה מגיע להם לקבל את התנאים שלהם?" אסירים ביטחוניים, ארכיון

"את האנשים בפיקוד בתי הסוהר הייתי לוקח לחקירה ביאחב"ל ושם אותם בתאים נפרדים. שיכניסו את כולם לבית הסוהר, שיהפכו מסוהרים לאסירים. מנוולים אחד אחד"

תת-גונדר (בדימוס) רמי עובדה, בכיר בשב"ס לשעבר

לטענת עובדיה, בשב"ס החליטו לטייח את המקרים החמורים, למרות התלונות החוזרות. "אחרי שהסוהרות יצאו משם, הן היו הולכות לקצין כוח האדם ולמפקד הכלא – ואומרות: 'זה לא יכול להיות. אני לא מוכנה לדברים האלה'. הוא אמר לה: 'אל תדאגי, תלכי. זה בסדר גמור, אני כבר אדבר איתו'. האסיר הביטחוני היה מתחכך בהן כמו בבחורה שנמצאת באוטובוס דחוס. פיקוד הכלא ניסה להגחיך אותן, הרמה המוסרית שלהם היא בגובה אגזוז".

תת-גונדר (בדימוס) בטי להט, לשעבר ראש מערך המודיעין בשב"ס, מצטרפת לרוח הדברים: "לוקחים אנשים בלי שום רקע ונותנים להם סוהרות אומללות, חיילות בנות 18. אסור להם לתת לבנות כל כך צעירות להיכנס לאגפים שבהם שוהים מחבלים עם דם על הידיים, עברייני מין שמוציאים את איבר מינם כשהם רואים סוהרת בלילה שבאה לעשות ביקורות בתאים".

בטי להט
"אסור לתת לבנות כל כך צעירות להיכנס לאגפים של מחבלים עם דם על הידיים". בטי להט

"לוקחים אנשים בלי שום רקע ונותנים להם סוהרות אומללות, חיילות בנות 18"

תת גונדר (בדימוס) בטי להט, לשעבר ראש מערך המודיעין בשב"ס

על רקע פרשת "הסרסור בסוהרות" – שממשיכה להכות גלים ולזעזע את הציבור הישראלי, ההמום מכך ששורה של מקרים חמורים התרחשו לכאורה בכלא גלבוע ב-2014–2017, במתקן הביטחוני שאמור להיות המאובטח במדינה – נגה, שעד לא מזמן הרגישה אשמה, כבר שלמה עם עצמה ומבינה שהיא הקורבן, ועדיין מפחדת ובה בעת יודעת עד כמה היא "חזקה מהרוח". "אני רוצה שכל הבחורות לא יפחדו להתלונן ולעמוד על שלהן", היא מסכמת בנחישות. "אני מבטיחה לעצמי שבסופו של יום אנחנו נגיע לרמת מודעות גבוהה יותר בגלל כל מה שקרה בשב"ס. אני לא אעצור עד שהצדק ייצא לאור".

עו"ד קרן ברק, שמייצגת את הסוהרות מכלא גלבוע, מסכמת: "לצערי הרב, השירות הצבאי של החיילות מכלא גלבוע גרם להן נזקים נפשיים אדירים. כולנו מצפות מהמדינה להרכין ראש מולן, להתנצל ולקבל אחריות למחדלים שהובילו להצגתן כשקרניות ולהכחשת האירועים. היום כולם מבינים שהן דוברות אמת והותקפו מינית בידי מחבל עם דם על הידיים בין כותל הכלא. לא נשקוט עד שהן שתקבלנה הסברים ופיצוי כספי מהמדינה".

עו"ד קרן ברק (צילום: עמיר צוק)
צילום: עמיר צוק

 תגובות

מהשב"ס נמסר: "עבודת הסוהרות והסוהרים של השב"ס היא משימה לאומית התורמת רבות הן לביטחון המדינה והן לביטחונם האישי של אזרחיה. סוהרות וסוהרי הארגון ממלאים את משימתם במקצועיות ומתוך תחושת שליחות ושאיפה אמיתית להגן על הקהילה שמחוץ לחומות הכלא. אין ספק כי מטבע עבודתם חשופים אנשי הסגל למורכבויות ולאתגרים לא פשוטים שלא כל אחד יכול או מוכן להכיל, אך הם עומדים בהם בנחישות ובגאווה.

"כפי שיודעים היטב גם 'בכירים לשעבר', האסירים הביטחוניים מוחזקים בבתי הכלא על פי החוק הישראלי ובהתאם לאמנות בין-לאומיות שעליהן חתומה מדינת ישראל. כמו כן, החזקת האסירים נעשית בשיתוף הדוק עם קובעי המדיניות ועם ארגוני ביטחון מקבילים. מסיבות מובנות לא נוכל להתייחס לעדויות אשר נמצאות בחקירה מתנהלת. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדיניות השב"ס כיום היא של אפס סובלנות כלפי התנהגות מינית בלתי הולמת וכלפי כל חריג".

בחיפושים אחר ששת האסירים, כלא גלבוע  (צילום: החדשות 12)
שערי כלא גלבוע, ארכיון | צילום: החדשות 12

עו"ד רמזי קטילאת, שמייצג את האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, מסר בתגובה: "המתלוננת נחקרה בבית המשפט, עדותה מעלה סימני שאלה גדולים וסתירות ברורות לעובדות מוכחות. אין היא יודעת מתי ואיך בדיוק נפגעה, לטענתה. היא כמובן לא נכחה בשיחות בין עטאללה למפקד, מדובר בהמצאה ובמקרה הטוב – שמועה. כיום היא תובעת את השב"ס ומצפה להשפיע על בית המשפט באמצעות קמפיין המתלוננות כדי להפיק רווח".