בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל היום (שלישי) את ערעור הפרקליטות בדבר קיצור עונש המאסר של עבריין המין אלון קסטיאל. כחלק מניסוי שידורים שעורכת מערכת המשפט פסק הדין ניתן בשידור ישיר, בעוד שהדיון עצמו נערך בדלתיים סגורות.
הפרקליטות הגישה את הערעור בטענה שוועדת השחרורים מנעה מארבע המתלוננות שהביאו להרשעת קסטיאל, להציג את עמדתן ושהן לא קיבלו הודעה על הקדמת הדיון בבקשת השחרור המוקדם. בית המשפט קבע כי הדיון יחזור לועדת השחרורים כדי לקבל את עמדת הנפגעות.
השופטת נימקה את החלטתה: "נפל פגם בעבודת הוועדה, היא צריכה לזמן את כל המתלוננות להביע עמדה ולשקול גם את השלכות השחרור המוקדם עליהן". עוד הוסיפה כי "על ועדת השחרורים לשקול לא רק את מצבו של האסיר, אלא גם את השלכות השחרור המוקדם על נפגעות העבירה".
טרם הקראת ההכרעה, עורכת דינו של קסטיאל רותם טובול פנתה לשופטת בעניין השידור החי וביקשה לא לצלם את מרשה, הלבוש במדי אסיר: "הוא לא חייב להיות באולם שיצולם, זה פוגע במשפחה שלו,. שיעמוד מאחורי הפרגוד, יש לו ילדות קטנות, זו זכותו לפרטיות". השופטת השיבה: "הוא ירכין ראש ויהיה נוכח".
"אנחנו כמובן נחזור בפני הוועדה ונקיים דיון לגופו, ששם ישמעו עמדותיהם ואנחנו נציג את הטענות שלנו בפני הוועדה", אמרה עו"ד רותם טובול המייצגת את אלון קסטיאל לאחר הפסיקה. "אני מצהירה שכל מי שתרצה תוכל להגיע לומר את מה שיש לה ואנחנו מכבדים אותן כמובן, ואנחנו נאמר את הטענות שלנו ונציג את המסמכים בפני הוועדה".
"יש שופטים בנצרת - זהו מסר מהדהד לוועדת השחרורים שגרמה לעוול נורא לקורבנות ושהתנהלותה חייבת להשתנות" אמרה יו"ר נעמת חגית פאר בתגובה על החלטת בית המשפט המחוזי. "טוב עשה בית המשפט שתיקן את העוול הנורא שגרמה ועדת השחרורים בהחלטתה לשחרר עבריין מין מבלי לאפשר לקורבנות להופיע בפניה ולשטוח את טענותיהן. זכותן של נפגעות העבירה להשמיע את קולן צריכה להיות זכות בסיסית ולא חסד. זהו מסר מהדהד לוועדת השחרורים שהתנהלותה בלתי מתקבלת על הדעת וחייבת להשתנות, וזה מסר ערכי חשוב לקורבנות שאזרו אומץ להתלונן ולומדות שיש שופטים בישראל שיודעים לתקן החלטות שגויות".
"סוף כל סוף מערכת המשפט הקשיבה לקורבנות האלימות המינית!", בירכה גם ח"כ נעמה לזימי. "מברכת בהתרגשות את מערכת המשפט המחוזי בנצרת שעשו תיקון וצדק לקורבנות של אלון קסטיאל, מקומו של האנס הסדרתי הוא מאחורי הסורגים".
מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נמסר: "אנו מברכות על החלטת בית המשפט, שהכירה בחשיבות עמדתן וקולן של הנשים שנפגעו על ידי עבריין המין הסדרתי אלון קסטיאל. שמחנו לראות שבית המשפט קיבל את העמדה שהגשנו לקראת ההליך, לפיה שיקום הנפגעות חשוב לא פחות משיקום עבריין המין הסדרתי. כעת יחזור הדיון לוועדת השחרורים, ואנו מקוות שהמסר שהועבר היום יהדהד: אסור לחרוץ גורלות בלי לתת מקום ראוי לקולן של הנפגעות. אנו מבקשות להודות לפרקליטות שהגישה את העתירה והגנה על האינטרס הציבורי הברור, ובעיקר – לחזק את הנפגעות שיצאו למאבק. הניצחון הזה הוא שלכן."
עו"ד עינת פישר-לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים מסרה: "מברכות על החלטת ביהמ"ש לפסול את החלטת ועדת השחרורים ולהשהות את שחרורו של עבריין המין הסדרתי קסטיאל. החלטת בית המשפט שולחת מסר חשוב כי קולן של הנפגעות אינו יכול להיות מושתק. זוהי זכותן וזוהי זכותנו שעמדתן תישמע וכי כל השלכות הפגיעה בהן יוצגו בפני הוועדה ויילקחו בחשבון בהחלטתה".
עורכת הדין טובול טענה בפני ועדת השחרורים שקסטיאל עבר הליך שיקומי רציני ועמד בכל הדרישות לשחרור מוקדם. בחודש שעבר החליטה ועדת השחרורים לקבל את עמדתה והורתה על שחרורו 10 חודשים מוקדם יותר. במהלך הדיון העידה גם שרי גולן, אחת מנפגעותיו של קסטיאל. גולן סיפרה כי גילתה במקרה כי הדיון הוקדם בשבוע, והיא זו שבישרה על כך לשאר הנפגעות: "פתחתי את הדברים שלי בוועדה בכך שהצבעתי על זה שאני ואף אחת מהנפגעות האחרות לא ידענו שהוועדה הוקדמה בלי שתהיה לנו יכולת להגיש עמדת התנגדות מסודרת".
החלטת הפרקליטות הגיעה לאחר מחאה נרחבת שעוררו הקורבנות של קסטיאל וקולות בציבור שהתנגדו להקלה על עברייו המין. הנשים נפגעו על ידו העלו לאחר ההחלטה פוסטים ברשתות החברתיות בדרישה מהפרקליטות לערער על ההחלטה - ולו רק בגלל הדרך הפסולה בה ההליך התקיים, שבו שוב הנפגעות נשארו שקופות בתהליך.
אלון קסטיאל, איש נדל"ן וחיי לילה מתל אביב, הודה והורשע בינואר 2018 במסגרת הסדר טיעון בניסיון אונס, במעשה מגונה בכוח, במעשה מגונה ובהטרדה מינית. כשהחלה החקירה המשטרתית בעניינו התלוננו נגדו לא פחות מ-14 נשים, בסופו של דבר הוזכרו שש נשים בכתב האישום והוא הורשע בפגיעה בארבע נשים.
ביולי 2018 גזרו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט גלעד נויטל, 4 שנות מאסר ו-9 חודשים על קסטיאל. הפרקליטות ביקשה להטיל עליו 8 שנות מאסר, בעוד עורכי דינו ביקשו להסתפק בשנת מאסר וחצי.