פרשת המשטרה ו-NSO: השבוע נחשף כי משטרת ישראל ביצעה מעקבים אחר אזרחים, באמצעות תוכנות מעקב שהתקינה מרחוק על מכשירי טלפון פרטיים וכך בעצם שאבה את כל המידע על המכשיר. הבוקר (חמישי), פורסם ב״כלכליסט״ כי המידע שאספה המשטרה כלל גם פרטים אינטימיים, שעזרו לה לבנות תיק מודיעיני על ״היעד״ שם הודגש כי המידע שנאסף ישמש ״מנוף לחקירה״ בשעת הצורך.

כל הפרטים על הפרשה:
המשטרה השתמשה בשירותי NSO כדי לפרוץ לטלפון של אזרחים
• המבקר פתח בבדיקה
• כך ניתן לפרוץ לנו לטלפון

 עקבה אחר פעיל חברתי: באחד המקרים בהם על-פי החשד השתמשה המשטרה בתוכנת פגסוס של NSO, הנעקב, שאינו מודע בכלל לכך שהיה ״יעד״ של המשטרה עד היום, הוא פעיל חברתי שהוגדר על-ידי המשטרה, למרבית האירוניה, כ״סכנה לדמוקרטיה״, וכמי שיש חשש שיבצע ״עבירות סדר ציבורי בנסיבות מחמירות״.

משרדי חברת NSO (צילום: reuters)
משרדי חברת NSO | צילום: reuters

השיטה: הקצין שאחראי על יחידת המבצעים מיוחדים, מסר לחוקרים את מספר הטלפון של הפעיל, ולאחר זמן מה הטלפון שלו הודבק מרחוק בפגסוס של NSO. ברגע שהטלפון של אותו אדם הודבק, הוא בעצם "שקוף" לחוקרים. מה שהדבר הזה אומר זה שחוקרי המשטרה חשופים לכל פעולה שמתבצעת במכשיר. הם יכולים להאזין לכל שיחה שמתנהלת דרכו, לקרוא מיילים, הודעות, היסטוריה, לראות שימוש באפליקציות וכיוצא בזה.

האיסוף מתבצע גם בזמן אמת על-ידי חוקר שמאזין ועוקב אחר כל הפעולות שמבצע הנעקב במכשיר הטלפון, וגם בדיעבד על-ידי חוקר שנובר בהיסטוריית המכשיר. במקרה של אותו פעיל, ההשתלטות על הטלפון שלו אפשרה לחוקרים לגלות שהוא משתמש באפליקציית "גריינדר", המציעה שירותי היכרויות בין גברים. המידע האינטימי הזה נוסף לתיק המודיעיני שבנתה המשטרה על הפעיל החברתי שבין לילה הפך ליעד משטרתי, ללא ידיעתו.

ח"כ מוסי רז בהפגנה נגד NSO (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ח"כ מוסי רז בהפגנה נגד NSO | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"הולך עם גברים ככל הנראה, בזמן שהוא נשוי – מנוף לחקירה, להכין חיסיון, להגיד ליחידה להכין צו האזנות". במידע הזה, שעל פי פרסום ״כלכליסט״ נכתב על גבי מצגת שהוכנה עם כל המידע שנאסף, התכוונה המשטרה לעשות שימוש במידה ותיפתח חקירה אי פעם נגד אותו אדם. צריך להדגיש - השלב בו המשטרה ביצעה כביכול את המעשים החמורים המתוארים בכתבה, הוא שלב של איסוף חומר מודיעיני כנגד מי שאולי בעתיד תיפתח נגדו חקירה סמויה, שרק במסגרתה פונים לבית המשפט ומבקשים צווי האזנות סתר, וגם זה רק במידה ויש מידע קונקרטי המצדיק זאת.

ממשטרת ישראל נמסר: "רצף האירועים המתוארים אינם מוכרים למשטרה וניכר כי יש אינטרס להחסיר פרטים שלא מאפשרים בדיקה מעמיקה. ככל שיועברו פרטים נוספים נוכל לבדוק את המקרה ביסודיות. נדגיש כי אין בסיס לטענות העולות בפרסומים, כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה על פי דין, על בסיס צווי בית משפט ונוהלי עבודה מוקפדים. בתחום זה קיימות מערכות פיקוח ובקרה מוגברות בתוך הארגון ומחוץ לו. צר לנו על הניסיון לגרום נזק לפעילות המשטרה ללא בסיס. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לאכיפת החוק".

מפכ״לֹ המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי, עדכן את תגובתו לפרשה: ״בימים האחרונים פורסמו בעיתון כלכליסט דיווחים על פעולות חקירה, אשר נעשו לכאורה שלא בהתאם לנהלים. פעולות אלה אירעו, בהתאם לפרסומים, על פני תקופה ממושכת. המשטרה בראשותי קשובה לכל ביקורת עניינית. ואכן, החל ממועד הפרסום, החלה המשטרה בבדיקה פנימית קפדנית. הבדיקה לא העלתה כל ממצא המלמד על חריגה לכאורה מהוראות הדין״. 

המפכ״ל קרא לכלכליסט למסור פרטים על הפרשה: ״ ביקשתי מהעיתון פרטים קונקרטיים אשר יאפשרו לבדוק את האירועים הנטענים. יחד עם זאת הבוקר הנחיתי שוב את כלל הגורמים הרלבנטיים, להמשיך ולהעמיק בבדיקות, של כלל הפעולות, גם בהתייחס לשנים עברו. כל זאת ייעשה בשיתוף פעולה הדוק עם היועץ המשפטי לממשלה, על-מנת לוודא כי לא הייתה חריגה כלשהי מהנהלים. ככל שיתברר כי היו מקרים נקודתיים בהם היתה חריגה מנהלים - נפעל לשיפור ולתיקון, וזאת בשקיפות מלאה. לא נשלים עם חריגה כלשהי מהוראות הדין, במידה ויימצא שהיתה כזו.

מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
צילום: יונתן זינדל, פלאש/90



המפכ״ל ביקש להדגיש כי: ״האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים בהם משטרת ישראל עושה שימוש הם גורם ראשון בסיכול ומניעת פשיעה חמורה. הם משמשים את המשטרה לסיכול פגיעה בחפים מפשע, איתור עברייני מין, ובהתחקות אחר יעדים מסכני חיים בניסיון למנוע עבירות רצח ופגיעה בגוף. לפיכך, כל ניסיון לייצר דה-לגיטימציה סביב עצם השימוש בכלים המתקדמים הללו, עלול ליטול מהמשטרה את יכולותיה להתמודד בהצלחה עם אתגרי הפשיעה בעת הזאת, ולהביא לפגיעה בביטחון האישי של כל אזרח ואזרח. אני קורא לכלל האזרחים שומרי החוק, להבחין בין ביקורת עניינית, ובין ניסיונות בלתי לגיטימיים לפגוע במשטרת ישראל ולהחליש את מערכת אכיפת החוק.

ממשרד המשפטים נמסר: "המקרה המתואר לא מוכר לנו. נהלי הפקה של תוצרי האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים אושרו על ידי הפרקליטות והמשנה ליועמ״ש. מובן שאין נהלים ספציפיים לחברה/ לתכנה מסויימת. מדובר בנהלים חסויים, ככלל ההפקה מותרת רק כאשר עולה חומר רלוונטי לחקירה ולחשדות (כך עולה גם מפסיקת בית המשפט העליון בנושא)".