פרסום ראשון: ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר החליטה היום (חמישי) לשחרר את סיגלית חיימוביץ', שהורשעה ברצח הנער אסף שטיירמן בשנת 2001. המקרה אירע בשנת 1996 והיא ריצתה 21 מתוך 24 שנות המאסר שנגזרו עליה. חיימוביץ' אמרה לחברי הוועדה: "לא מצפה שמישהו יסלח לי - תמיד אהיה הרוצחת שלו". משפחת שטיירמן בתגובה: "העדיפו להתחשב ברוצחת מפלצתית - רצחתם את אסף בפעם השנייה".
חיימוביץ' הייתה קטינה בזמן הרצח ולכן לא הוטל עליה מאסר עולם. היא הגישה את הבקשה לשחרור מוקדם, בפעם השלישית במספר, בספטמבר האחרון. שטיירמן נרצח כשהיה בן 18 בדצמבר 1996 לאחר שחזר מארצות הברית כדי להתגייס לצה"ל. גופתו נמצאה בכפר סבא כשגולגולתו מרוצצת.
"היא הביעה חרטה כנה והיטיבה להגדיר את אופן ההתבוננות שלה על מעשיה השפלים והחמורים, באופן המלמד על חרטה אמיתית וכנה", נכתב בהחלטת ועדת השחרורים. "התרשמנו מחרטה היוצאת מעומק הלב ולא כזו הנאמרת מן השפה אל החוץ, כדי לרצות מאן דהוא כדי להחניף או להשיג את השחרור".
בהחלטה נכתב גם ציטוט מדבריה של חיימוביץ': "חרטה זו מילה גדולה. אמפתיה זו מילה גדולה. חרטה הוא דבר יומיומי. לא דבר שיכולה לומר שהגעתי אליו. אף פעם לא יהיה בסדר, כל עוד אני חיה ואסף מת".
"אי אפשר להישאר שווה נפש לנוכח דברי אימו של אסף ז"ל, הנוקבים חדרי לב", ציינו חברי ועדת השחרורים. "ליבנו שותת דם ועינינו דומעות בקוראנו את הכרעת הדין של ביהמ"ש המחוזי בה מתוארים לפרטי פרטים מעשי הזוועה של האסירה שבפנינו ושל שותפה לרצח. כפי שהאסירה עצמה אמרה בדבריה לוועדה, ברי לנו שאות קין מוטבע לעד לא רק במצחה של האסירה, כי אם גם עמוק עמוק בתודעתה והוא ילווה אותה עד ליומה האחרון".
"אני לא מצפה שאי פעם מישהו יסלח לי על הדבר הזה", אמרה חיימוביץ' לוועדת השחרורים. "אני יודעת שאת הטוב הזה שאני חווה, גם אם בתוך הכלא וגם ברגעים שהם יותר נעימים או פחות - אסף בחיים לא יוכל לחוות. אני תמיד אהיה הרוצחת שלו".
משפחת שטיירמן מסרה לאחר החלטת ועדת השחרורים: "זה יום עצוב מאוד בשבילנו. לא ציפינו שהיום הזה יגיע, אך עם זאת מהיכרותנו את הרחמנות הבלתי נסלחת של ועדות מסוג זה, גם לא הופתענו. מדובר בהחלטה שהעדיפה להתחשב ברוצחת מפלצתית ולהתאכזר פעם נוספת לאסף, ולמשפחתנו. אנחנו מאוכזבים מאוד מההחלטה. לדברי החותמים על כתב השחרור 'ידיהם רעדו כשחתמו' - מעניין אם חלפה במוחם של החותמים השאלה - מה הייתה החלטתם אם בנם או נכדם היה מוטל על הרצפה כשהוא מתחנן על חייו ובו בזמן הרוצחת המפלצתית ושותפיה ממשיכים בפעולות הרצח, האם גם אז היו חותמים על שחרורה של המפלצת?".
הם הוסיפו כי "כל המרחם על רשעים סופו שיתאכזר לרחמנים חוץ ממילים שמבחינתנו ריקות מתוכן, רצחתם את אסף היום בפעם השנייה. לרוצחת אין סליחה ואין מחילה. אנחנו לעולם לא נסלח. אות קין יהיה על מצחה עד יומה האחרון".
עו"ד ציון אמיר, פרקליטה של חיימוביץ', מסר: "החלטה ראויה ונכונה. לאחר שנים רבות מאחורי סורג ובריח ולאחר הליך שיקום יוצא דופן".
חיימוביץ' ורעי חורב הורשעו שניהם ברצח בעת שהיו בני 17 בפרשה שהגיעה לסיומה רק כעבור ארבע שנים, לאחר ששטיירמן נמצא מת בחורשה בכפר סבא. אשתו של חורב דיווחה למשטרה כי בעלה שיתף אותה שרצח את שטיירמן באמצעות דקירות וחניקות ושימוש בקרשים.
חורב, חיימוביץ' וחברה נוספת בשם ליהי גלוזמן הבחינו בשטיירמן הולך ברחוב - והחליטו לרצוח אותו ללא כל סיבה. חורב היה זה שדקר את שטיירמן בפגיון ולפת את גרונו, וחיימוביץ' הושיטה לעברו אבן שבאמצעותה הכה את הנער. היא עצמה אף הכתה אותו באגרופים. בעיצומו של האירוע נבהלה גלוזמן וביקשה משני חבריה להפסיק את מעשיהם. לאחר שלא הקשיבו לה, היא ברחה מהמקום ושבה לביתה. על חורב הוטל מאסר עולם ועונשו הסתכם ב-36 שנים. על חיימוביץ' הוטלו 24 שנות מאסר. גלוזמן לבסוף שימשה עדת מדינה בתיק והוחלט שלא להעמידה לדין בפרשה.
ארגון משפחות נרצחים ונרצחות הודיע כי הוא "מוחה נחרצות" על ההחלטה לשחרר את חיימוביץ'. "השחרור המוקדם פוגע באינטרס הציבורי ומנוגד לבקשת המשפחה. יודגש כי על הרוצחת לא נגזר מלכתחילה מאסר עולם, כפי שהיה מתבקש מרצח שהמניע שלו היה 'שעשוע', בנימוק כי היתה קטינה בזמן הרצח, ועתה היא זוכה להקלה נוספת, שאינה עולה בקנה אחד עם חומרת הרצח שבוצע בדם קר ובאכזריות וללא כל סיבה או מניע".