המערב הפרוע – בקריית ים: הפרוטקשן בצפון והאימה והאלימות שחווים בעלי ובעלות עסקים מצד משפחות פשע, הן רק חלק מסיפור של מדינה שלמה. עם מערכת שלא מצליחה להגן על האזרח הפשוט ובו זמנית מאפשרת לעבריינים לחיות בשקט ואפילו ברווחה, יש מי שלא מפסיקים להיות מאוימים. שניים מהם הם מאמן הכדורגל רן בן שמעון ושחקן העבר עידו שטראוס, מבעלי מתחם כדורגל שהוצת בקריית ים.
לאחר שזכו במכרז של העירייה והשקיעו 3 מיליון שקלים, חלקם מהלוואות, הצליחו שני שחקני העבר להקים בית ספר לכדורגל עם מגרשים, מועדון, חדר כושר - מתחם שלם. "הציעו לי הרבה מאוד עסקים לעשות בחיים, הציעו לו כל מיני בתי קפה, להיות שותף שקט", סיפר בן שמעון. "כדורגל זה מרכז חיי. רציתי משהו שהוא יהיה שלי, שבנינו אותו מאפס". אך אז, ממש לאחר ההשקעה, ועוד לפני שהחול הפך לדשא, החלו הבעיות.
קבלן העפר של שטראוס ובן שמעון, אילן אדרי, ספג את המכה הראשונה, ואחריו מסרים אלימים כוונו לבעלי המתחם, אפילו שהוא טרם נפתח. לפני שלוש שנים הושלמו העבודות והכול היה מוכן לטקס המרגש. "המתחם עמד יפה, חדש. אני והשותף שלי הלכנו קצת לחגוג, להיות ביחד בערב, לצאת לדרך חדשה", סיפר בן שמעון. "במהלך הבילוי מקבלים טלפון מהשומר והוא צועק לנו: 'זורקים פה אש, זורקים פה אש'".
רן ועידו בקושי הספיקו לתקן את הנזקים, להחליף חלקים בדשא, ואחרי 48 שעות הגיעה התקפה שנייה. שטראוס תיאר: "החבר'ה משחקים במתחם, אני עומד עם הילדה שלי בת שלושה חודשים, על הידיים, ופתאום פיצוץ אדיר. רימון הלם. הלם מוחלט, לא מבין מה קורה. מפחדים על חיינו". בן שמעון: "באו אנשים ש... שלא טוב להם שפתחנו פה, זה לא טוב שפתחנו פה". לדברי בן שמעון, "יש השקעה. אתה לא יכול לקום, ללכת ולעזוב את המתחם כמו שהוא. רציתי שיהיה לי שקט למקום, עשיתי את הפעולות שאני חושב שצריך לעשות".
"השותפים החדשים" דרשו 300,000 שקלים תמורת שקט. אחרי משא ומתן, דמי החסות נקבעו על 100,000 שקלים, ששולמו לכמה עבריינים מקומיים. לפי מידע מודיעיני משטרתי, אלו פעלו בשמו של העבריין ויקטור מישייב, בן 42 מקריית ים שמוגדר כעבריין אלים ומסוכן וכבר הורשע בסחיטה, איומים ותקיפה במסגרת פרשיית יבוא סמים. הוא נכנס ויוצא מהכלא, ועדיין מצליח לשמר את הטריטוריה שלו בקריות. לאחרונה, קיבל ללא מכרז מעיריית קריית ים מתנה קטנה - חוף משלו.
ויקטור מישייב נעצר השבוע ואחרי יומיים שוחרר. זו כנראה גם הסיבה שבן שמעון, שותפיו ובכירי העירייה לא מסרו עדיין עדות מפורטת במשטרה. יכול להיות שהם הריחו, הם הריחו את הפחד, את החשש, לכן הם לא יעזבו. שטראוס: "לא היית פוחד? יש מישהו בעולם שלא היה מפחד? מסתכל על מפעל החיים שלי ומבין שכל מה שעברתי, מישהו בא ובשנייה כמעט לקח לי את הכול".
בתגובה לטענה שהעניק למישייב הטבות בחוף הים השיב ראש עיריית קריית ים, דוד אבן צור: "אם אתה רוצה להמשיך לתת לאנשים להשתולל במקום לנסום לשקם את חלקים, תגיד לי אתה, מה הפתרון? לפני 10 שנים היו מתפוצצות פה מכוניות והיו נרצחים באמצע הכבישים. ברוך השם, יש שיפור גדול".
בסופו של דבר, זה לא סיפור רק על עבריין או כדורגל או עיר בצפון. זה הסיפור של כולנו – של המערכת שלא מצליחה להגן עלינו, ומאפשרת לעבריינים לפעול בנחת. בן שמעון: "הקרקע היציבה שאני חי עליה כל חיי ודואג לחיות עליה כל חיי, היא פתאום נשמטת קצת. אמיתי, זה לא קלישאה. הבנתי את העולם ואיך שהוא עובד".