הפעם האחרונה ששמענו מפאינה קירשנבאום הייתה לפני שבע שנים, ביום שנקראה בהפתעה למשרדי להב 433 כששימשה סגנית שר הפנים. לפני כחודש הורשעה חברת הכנסת לשעבר ממפלגת "ישראל ביתנו" בלקיחת שוחד באופן שיטתי בסך מצטבר של כשני מיליון שקלים. עכשיו היא שוברת שתיקה ומתייצבת מול המצלמות בריאיון מיוחד לדנה ויס ב"חדשות סוף השבוע".
"אני מרגישה שזה הזמן שלי להגיד מה אני", היא פותחת. "השם שלי הפך לשם דבר שקשור לשחיתות ציבורית. כל החיים שלי דאגתי לשם שלי, לא סתם המון עדים העידו שהמילה שלי הייתה ברזל, ופתאום לראות איך עבודה של שנים נרמסה – אני רוצה קצת להחזיר לעצמי ולהגיד מה באמת קרה".
פאינה סומנה כהבטחה גדולה במפלגה והתבלטה בזכות היותה האישה החזקה בה. אשת סודו של יו"ר המפלגה ליברמן ומי שמקבלת ממנו את הסמכות הבלעדית לנתב את חלוקת הכספים הקואליציוניים מקופת המדינה. "בחקירה הראשונה בא אליי קצין משטרה בכיר ואומר לי 'תקשיבי, את בחורה אינטליגנטית, את יודעת שאנחנו לא מחפשים אותך – תני לנו את מה שאנחנו צריכים ונסגור לך את כל התיקים".
לדברי פאינה, המטרה הייתה ברורה: להסגיר את ליברמן. "אתה מוכן לסגור לי את כל השוחד של המיליונים תמורת זה שאני אמסור לך את ליברמן?!". כשהיא הבינה שיוצאות הדלפות מהחקירה, היא החליטה לכתוב מכתב. "כתבתי שבגלל ההדלפות של המשטרה אני מחליטה לקחת לעצמי את זכות השתיקה". בהקשר זה, לא רק השתיקה פעלה לרעתה, אלא בעיקר הראיות, שהביאו את בית המשפט לאמץ כמעט במלואו את כתב האישום: יותר ממיליון שקלים הלכו למקורביה ו-700 אלף שקלים לכיסה הפרטי.
מעל הכול בלטה ההרשעה בפרשת תנועת הנוער "עזרא" שפועלת לקרב יהודים יוצאי ברית המועצות בחו"ל. קירשנבאום גייסה עבורה 4 מיליון שקלים מכספי מדינה ותרומות ובתמורה קיבלה שוחד של יותר מרבע מיליון שקלים שהלכו למימון נסיעות פרטיות שלה ושל בני משפחתה, רכישת מוצרים אלקטרוניים ואפילו משכורת לבנה.
"אמרתי מההתחלה שהיו טעויות מנהלתיות, אבל זה לא שוחד ולא שום דבר אחר", אמרה קירשנבאום. "אני לא מגינה על אף אחד כי אין לי על מה להגן. הבן אדם היחידי שאני מגינה עליו – זאת אני". כשנשאלה לגבי היחסים עם ליברמן, שיתפה פאינה כי השניים שומרים על קשר: "אנחנו בקשר והוא עוזר. כשהפרשה התפוצצה וישבנו לדבר, אמרתי לו – 'אתה מאמין לי שלא לקחתי שקל לכיס?' והוא ענה 'אני מאמין לך'".
"אני עדיין חושבת שנעשה לי עוול", הוסיפה קירשנבאום. "אני חושבת שלא מגיע לי – לא עשר שנים ולא הכרעה זו. אני רצחתי? אנסתי? מה עשיתי? קחו את כל פסקי הדין שניתנו במדינת ישראל, תחמירו פי שניים ולא תעלו יותר מארבע שנים".
לטענת פאינה נשארה תקווה אחרונה והיא בית המשפט העליון. השבוע היא כבר הגיעה לשם ויצאה עם נחמה קטנה כשהעליון הסכים לדחות את כניסתה לכלא עד אחרי חתונת בנה בנובמבר. אולם לדיונים בערעור על ההרשעה והעונש היא תגיע כבר כאסירה מן המניין שרק מתחילה לרצות את עונשה והיא בת 66. "אני מבינה שעשיתי טעויות, אין יום שאני לא מתחרטת", אמרה.