בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נערך היום (חמישי) דיון הטיעונים לעונש של יונתן פדידה, שהורשע בהמתה בקלות דעת של רוכבי האופניים תומר ויינשטיין ויניב לוגסי ז"ל, סמוך לצומת הדרים בשרון בדצמבר 2019.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בחודש ינואר האחרון הורשע פדידה, ואולם קיימת אי הסכמה מהותית בין הפרקליטות לבני משפחות רוכבי האופניים שנדרסו בשאלת העונש שיוטל עליו. במהלך הדיון עלו נציגי המשפחות לדוכן העדים, ומנגד, עדי אופי מטעמו של הדורס שביקשו לטעון לטובתו. צוות ההגנה של פדידה: "מתחם הענישה צריך להיות 8-5 שנות מאסר".
ליאה, בתו בת ה-14 של יניב ז"ל אמרה בבית המשפט: "לעמוד בפני האדם שהרג את אבא, אני ליאה בת 14 ואין לי אבא בגללך. חששו לעלות אותי להעיד כי חשבו שאני אתפרק, אבל אני כבר מפורקת. ההרגשה הזאת שלקום כל בוקר ולהרגיש את התחושה הזאת שהוא לא יהיה שם בבוקר הורגת אותי, לחכות לו שישוב מהעבודה ושהוא לא יחזור הורג אותי, לחשוב שאני צריכה לעזור לאחי בשיעורי הבית במקומו הורג אותי, לחשוב שאני צריכה לחיות בלעדיו הורג אותי. אני מעמידה פנים שאני בסדר, ואולי אתה לא מרגיש שהרגת שתי משפחות - אבל הרגת שתי משפחות, וזה בגללך! שלשום זה היה יום ההולדת של אבא, במקום להעיר אותו עם בלונים, הנחתי בלונים על הקבר שלו, ובמקום לשמוח איתו השקינו את העציצים שליד הקבר שלו".
עזריאל וינשטיין, אביו של תומר ז"ל, אמר בדמעות: "הראש מסרב להאמין, משאלתי לחיים נגדעה, בני בכורי נהרג. כבר מהיותו נער, בלט ביכולותיו. הבוקר היפה והמואר הפך ללילה. צלצול הטלפון שהחריד את שלוות הבוקר: 'האם שמעתם משהו בקשר לתומר?' אספנו את עצמנו במהירות ונסענו לביתו, שם התבררה עוצמת המכה - בן הבליעל קיפד את חייו עם כלי משחיט אותו טיפח ויצר - יצר את מכונת ההרג עם סיפוק פסיכוטי. לא ייאמן שרוצח הכביש מופיע בסרטוני האימה, שמצטיירים ומזכירים את דאעש לתפארת האדון פדידה. השטן פדידה במטרה מוצהרת לזלזל בחיים - לדאבוני הוא הצליח להורידם מהכביש, הצליח יותר מדי".
עדי ויינשטיין, אלמנתו של תומר, סיפרה: "המשפחה שלנו התרסקה. בסיוטים הכי גדולים לא האמנתי שאצטרך לעמוד בבית המשפט, מול השופטת, ולספר מי היה תומר. חשבתי שאת העונש שלי קיבלתי בגיל 14 כשהתייתמתי בגיל 14, חשבתי ששום כאב לא יכאב שוב. לעמוד פה ולספר מי היה תומר ייקח שבועות. אני חושבת שמאות האנשים שצבאו את הבית שלנו בכל ימי השבעה יוכלו להעיד מי היה תומר עבור כולנו. תומר היה הסלע האיתן שלנו, ועכשיו הוא סלע יציב ואיתן ושחור".
עוד סיפרה עדי על בעלה המנוח: "הוא היה האהבה שלי והיינו יחד 20 שנה, לא היה יום אחד שנפרדנו. תמיד הוא היה שמח וטורף חיים, חתיך בטירוף, משכיל ומלומד, עבד בחברות הייטק בארץ ובחו"ל. נשאר לנו בור שלא ניתן למלא אותו, הבן שלי איתן היה בן 8.5, ביום האסון הוא ישב בסלון, וחיכה שאבא שלו ייקח אותו לבית ספר. ראיתי את תומר בבוקר, ויניב בא לאסוף אותו. רדפתי אחריו כי הוא שכח את קסדה שלו, אולי אם לא הייתי מביאה לו את הקסדה, אולי לא הייתי נצבת פה. הבן שלי כל לילה ישן איתי ומחזיק לי את היד, יש לי חרדת נטישה, הוא שאל את המטפל שלו "איפה אבא? אבא אסטרונט? אבא בחלל?".
מירה לוגסי, אלמנתו של יניב ז"ל: "ביום שני 16 בדצבמר יניב התחיל מוקדם כמו כל יום רגיל, לא הייתה תחושת אסון באוויר. השעון צלצל ב-5:35 ויניב כהרגלו התארגן לאימון. לפני שיצא העיף לכיווני מבט שלא אשכח לעולם".
"'יניב נהרג? לא יכול להיות', אני צועקת. 'תומר ויינשטיין?' אני קורסת בצעקות שבר ומרגע זה לא תהיה לנו נחמה. לצערי כל מה שהיה לא היה מכין אותו לרכב המתנקש. הנהג הוא רוצח כביש מהסוג גרוע ביותר עם רקורד נהיגה פרועה, ראוותנית וילדותית. נסיך שלי, אהבת חיי, איננו, התמונה חוזרת אליי שוב ושוב ומענה את נשמתי, לספר לילדים שאבא שלא יחזור יותר".
"יניב הביא שמחה ואור לבית, תמיד היה מוקף בחברים", סיפר אהרון לוגסי, אביו. "יחד עם מירה הם גידלו 3 ילדים מאושרים, עד לאותו בוקר ארור, שבין רגע נגדעו יחיינו, וזה מרגיש כאילו זה היה אתמול. אף מפגש משפחתי, אף שבת, אף חג אינם כפי שהיו קודם - כמה מעגלים נהרסו? השבוע אי אפשר היה לא שלא להזיל דמעה בבר מצווה, ולא אני זה שצריך להגיד בבר מצווה לנכדי 'ברוך שפטרני מעונשו של זה'".
"לילות רבים אני חולם שאני מזהיר את יניב מהתאונה, יש בי רגשות אשם שלא הצלחתי למנוע אותה ואני חי עם זה יום יום, שעה שעה. לעולם נחייה לצד הגעגועים, הכאב והסבל. זה מוות מיותר שהיה אפשר למנוע אותו", הוסיף.
"לכאורה חודש דצמבר היה החודש השמח בחיינו - הרבה לידות ושמחות. אבל 16.12 זה היום השחור בחיי", סיפרה בעצב רוחל'ה וינשטיין, אימו של תומר ז"ל. "נסענו לביתם, והילדים עומדים בפתח, פורצים בבכי בעיניים עצובות ומתפללים שאבא שלהם ייכנס כהרגלו וייקח אותם לבית הספר. הוא מחץ אותם למוות במחי יד, במהירות מופרזת, כשהוא מסומם הוא נכנס בהם בכל הכוח ותומר ויניב שהיו כמו סלע איתן לא עמדו בזה. מבחינתי זה רצח, שיקבל את העונש המקסימלי ואפילו יותר. שישה יתומים לא יראו את אביהם לעולם - אולי בחלומות".
מיכל, אחותו של תומר: "שנה וארבעה חודשים שאין לי אח בכור. בבוקר הבשורה כשאני יושבת ומניקה יש לי שיחה מאבא: 'מיכל את יושבת?', 'כן', עונה בגיחוך קל. 'תומר מת'. 'מה?', 'מה ששמעת'. דממה, הלם, אני מחזיקה את התינוקת שלי שמחייכת אלי ואני לא מבינה מה שמעתי לפני רגע וכבר שיחה נוספת נכנסת מאחותי: ׳אין יותר תומר אין לנו אח יותר׳.
"הנפש שלי הופכת לאחרת ושונה. השתניתי מאדם רגיש ומכיל - אני לא בוכה ואני לא מביעה רגש. הנפש שלי פיתחה מנגנוני הגנה - הרחקתי את עצמי מעצמי והרחקתי ממני את כל מי שקרוב לליבי".
רויטל קניג, אחות נוספת של תומר, פנתה לשופטת ואמרה: "כבוד השופטת, אני מתחננת, תומר היה עמוד התווך של כולנו, נשארנו עם ריק עצום, דורס אחי בטח יעמוד פה, ראי לנגד עיניך אותנו הקורבנות, אל תשכחי אותנו".
יונתן פדידה עלה אף הוא לדוכן העדים ואמר לשופטת דנה מרשק-מרום: "אני עומד כאן בפני בית המשפט ומרכין את ראשי בפני האלמנות והמשפחות של תומר ויניב, לוקח אחריות מלאה על מה שעשיתי, על החיים שלקחתי ועל הסבל שגרמתי למשפחות שלהם. הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל לאחור - בכל יום ובכל רגע אני מצטער שזה הם ולא אני. הודיתי בכתב האישום בלי תיקונים רבים ומבלי לסגור את העונש מראש. קראתי ש-12 שנה זה עונש מחמיר, לא עשיתי את זה כדי לקבל הקלה בעונש ואני לא מצפה שהם יסלחו לי כי לעולם לא אסלח לעצמי. אני יודע שאכנס לכמה שנים בכלא ולעולם לא אצליח לישון, אבל אני לא הקורבן כאן. הקורבנות האמיתיים הם עדי ומירה, ילדיהן ומשפחותיהן ואני נותן אמון מלא בבית משפט שיגזור עליי את העונש המגיע לי לפי החוק".
סנגוריו של פדידה, עורכי הדין עדי כרמלי וינון היימן, טענו: "ליונתן אין עבר פלילי, הוא נטל אחריות מלאה על התאונה, לא ניהל את התיק, הוא רצה לחסוך עוגמת נפש למשפחה. לגבי כמות הסמים - הכמות בדמו הייתה אפסית. הרכב שעשה בו שיפורים - זה רכב שעבר טסט. מצבו הנפשי רעוע מאז התאונה, התקפי חרדה, לא ישן בלילות, עבר מינורי של בעיות תעבורה".
עם הרשעתו של פדידה התקבלה החלטה בפרקליטות לפנות לעסקת טיעון בין הצדדים, במהלכה ביקשו לגזור עליו 13-8 שנות מאסר בלבד. לאחר פרסום הדברים נמתחה ביקורת רבה על הפרקליטות מצד המשפחות, שאמרו ל-N12: "מדובר בהפקרות, פרס לאיש שלקח את חיי יקירינו". בשל כך, פוצץ ההסדר וכעת יבקשו הצדדים להגיע להכרעה.