זה היה ערב שקט, עד כמה שערב בנווה תרצה יכול להיות כזה. חלק מהאסירות התקשרו לבני משפחה וחברים מהטלפונים הציבוריים. אחרות היו עסוקות בניקיון האגפים כשמזל בר אושר פתחה את הארונית בתא שלה, מס' 13, הוציאה שני מכסים של קופסאות טונה ורצה לעבר תא 14. השקט נשמר עד שנשמעו הצרחות.
בר אושר הסתערה על האסירה מתא 14, אישה שהורשעה בעבירות מרמה והונאה. היא חתכה את פניה מספר פעמים לפני שאסירות ששמעו את ההמולה ניסו לקחת מידיה את המכסים. מי שהתערבה נשרטה בידיה או בפניה. בסופו של דבר נכנסו לתא סוהרות מלוות בצוות המרפאה, שהעניק טיפול לאסירה שנחתכה. בר אושר נעצרה ונשלחה לצינוק.
"זה לא היה רחוק מרצח", אומרת אסירה לשעבר על האירוע שהחריד את כלא הנשים באוקטובר 2019. "אם לא היו מפרידים בין מזל לאותה אסירה, היא הייתה יכולה לדקור אותה למוות. היא הייתה בטירוף עליה".
לחוקרי תחנת משטרת רמלה אמרה בר אושר שהאסירה שתקפה "לקחה לי את הבן זוג". לדבריה, בן זוגה הוא אסיר עולם ש"בגד בי והלך איתה". על האסירה מתא 14 המשיכה לספר ש"היא עשתה עליי חרם, ביקשה מאסירות שלא לדבר איתי, לכלכה עליי, עשתה לי פרצופים, ריכלה עליי". בשלב מסוים אמרה, "פעמיים היא באה אליי לחדר, הראתה לי את הטוסיק ואמרה לי 'חכי חכי, את תזכרי את הטוסיק שלי הרבה זמן, אני אגיד לך איזה חוטיני אני אשים".
בר אושר התקשרה למוקד 100 של המשטרה, סיפרה למוקדנית שהשכנה שלה מאיימת עליה ואמרה: "אני הולכת עכשיו לדקור אותה, אני הולכת לדקור אותה. אני פותחת לה את הבטן"
על מה שעשתה הביעה בר אושר חרטה, אבל לא לקחה אחריות. "לא הייתי צריכה להתייחס למה שהיא אמרה לי, אני מצטערת מעומק לבי. לא תכננתי את זה, הכעס גרם לי לעשות את זה. בפעם הבאה אני אשמור על עצמי ולא אעשה כלום אם יקניטו אותי או יעשו לי חרמות".
השופט מנחם מזרחי לא התרשם מההתנצלות של בר אושר כשגזר את דינה בבית משפט השלום ברמלה. "עברה הפלילי מלמד כי דרך האלימות על רקע סיבות סתמיות אינה זרה לה", ציין מזרחי כשפסק לה 24 חודשי מאסר בפועל, אותם היא מרצה כיום בנוסף לעונש שהוטל עליה בעשור שעבר בגין רצח, ותשלום פיצוי של 10,000 שקלים לנפגעת. "זוהי נאשמת אשר ממשיכה במעשיה האלימים בתוך כתלי הכלא והיא מסכנת את שלום ציבור האסירות [...] בכל פעם מחדש היא מוצאת תירוץ מוזר אשר יצדיק את האלימות החמורה שבה היא נוקטת".
בר אושר הוחזרה לנווה תרצה, שם היא משלמת כבר 11 שנים על מעשה האלימות החמור ביותר שביצעה מהסיבה הסתמית ביותר. אפילו בכלא, בין נשים שהורשעו בכל עבירה בספר, לא זוכרים מקרה כמו רצח אישה הרה בגלל כתם קפה.
אם אתם לא באים אני דוקרת אותה
ב-13 ביוני 2010 פרץ ברחוב סיני ברובע א' באשדוד סכסוך קולני בין שתי שכנות, מזל בר אושר (צ'ינצ'ולקר) וטלי עטר בת ה-34, אם לשלושה שהייתה בחודש השמיני להריונה. לפי דברים שסיפרה בר אושר ל-ג', אסירה לשעבר, עטר "שפכה לה קפה ופיפי על השטיח". לחוקרי המשטרה שניסו להבין מה גרם להתלקחות אמרה בר אושר דברים דומים – השכנה, סיפרה, שפכה קפה על בגדיה שהיו תלויים על חבל הכביסה.
לא ברור מה בסיטואציה הרתיח כל כך את בר אושר, אבל היא התקשרה למוקד 100 של המשטרה, סיפרה למוקדנית שהשכנה שלה מאיימת עליה ואמרה: "אני הולכת עכשיו לדקור אותה, אני הולכת לדקור אותה. אני פותחת לה את הבטן. אם אתם לא באים אני דוקרת אותה".
"אני שולחת לך ניידת. תירגעי. תישאר בבית", השיבה המוקדנית.
"כן, להתראות, תודה", ענתה בר אושר. מספר שניות לאחר מכן נכנסה עטר לחדר המדרגות ועלתה לביתה שבקומה השלישית. כשפתחה את הדלת התנפלה עליה בר אושר. שכנים שמעו אותה אומרת "אני אהרוג אותך, אני אהרוג אותך" כשנכנסה בכוח לביתה של עטר ולקחה סכין מהמטבח.
"דקרתי את השכנה שלי", הודיעה בר אושר למשטרה. את הסכין זרקה לעבר השיחים שבגינת הבניין, אבל לא עשתה כל ניסיון להימלט אלא חיכתה עד שהשוטרים הגיעו לזירה
בשלב הזה ניסתה שכנתה של עטר, קלריס בן עמי, לעזור לה להימלט מהדירה. אלא שעטר התקשתה בהליכה, כל שכן בריצה במורד המדרגות.
"ראינו את הסכין ביד של מזל וירדנו למטה הכי מהר שיכולנו, שלא תדקור אותנו. היינו כבר במדרכה מחוץ לבניין כשמזל הסתערה על טלי ודקרה אותה", מספרת השבוע בן עמי. "היא נעמדה מעליה ושוב אמרה לה 'אני אהרוג אותך', ניסיתי להוציא ממנה את הסכין אבל היא התנגדה ופשוט דקרה עוד פעם ועוד פעם. ראיתי את הרצח של החברה הכי טובה שלי מול העיניים. זה היה מחריד".
מה את זוכרת מההתנהגות של בר אושר באותם רגעים?
"היא הייתה באמוק, גם אותי היא יכלה לרצוח בקלות. והיא באמת פצעה אותי, דקרה אותי ביד".
כששכנתה מתבוססת בדמה מחוץ לבניין התקשרה בר אושר למשטרה ואמרה, "דקרתי את השכנה שלי". את הסכין זרקה לעבר השיחים שבגינת הבניין, אבל לא עשתה כל ניסיון להסתיר את מה שקרה או להימלט, אלא חיכתה עד שהשוטרים הגיעו לזירה.
בן עמי אומרת היום שהזיכרונות הטראומתיים גרמו לה לעזוב את העיר. "עברו עשר שנים, את אשדוד עזבתי כדי לשכוח, אבל אני חיה את המקרה הזה כל יום. מוציאה אותי מדעתי המחשבה שאם היו מטפלים באישה הזאת בזמן, הרצח של טלי היה נמנע".
בן עמי מתייחסת למקרה שקדם בארבע שנים לרצח טלי עטר, כשבר אושר הואשמה בבית משפט השלום באשדוד בתקיפה של שכנתה, רינה איסקוב, באמצעות מכשיר קהה. איסקוב נזקקה לטיפול רפואי. בר אושר לא התייצבה לדיונים בעניינה, והתביעה המשטרתית ביקשה בלית ברירה למחוק את כתב האישום נגדה עד שתאותר. השופטת נעתרה לבקשה.
לפני כחמש שנים, באישון לילה, בר אושר שפכה מים רותחים על אחת האסירות כי חשדה שזו נגעה בחפציה. לאסירה נגרמו כוויות קשות והיא פונתה לבית החולים ונזקקה לטיפול ממושך
"מזל תמיד חיפשה לריב עם השכנים, אף אחד כמעט לא הסתדר איתה. רעדנו ממנה", מספרת ד', אישה שגרה באותן שנים בשכנות לבר אושר.
למה היא תקפה את רינה?
"ככה סתם, בלי שום סיבה. כמו שאחר כך היא תקפה את טלי ורצחה אותה".
היה צריך לגזור עליה מוות
מעט מאוד ידוע על עברה של מזל בר אושר בת ה-46, ילידת אשדוד, גרושה ואם לילדים. לפני כ-15 שנים נישאה ועברה לגור בדימונה, ולאחר הגירושים חזרה לאשדוד. לפרנסתה עבדה בעבודות מזדמנות ולעתים סבלה מתקופות ממושכות של אבטלה. היא מיעטה לצאת מהבית, והאנשים הספורים שהכירו אותה מקרוב מספרים שהיא נושאת צלקות מילדות שעברה עליה בנסיבות משפחתיות קשות. "היא הייתה טיפוס מוזר, היה קשה לתקשר איתה והרושם שלי היה שהיא חושבת שכולם נגדה", אומרת ד'. "אני יודעת שיש לה אחיות, אבל נדמה לי שהיא בקושי הייתה בקשר עם בני המשפחה שלה. מה שכן, היא הייתה אמא מאוד מסורה".
רצה המקרה ואחותה של טלי עטר נתקלה באחת מאחיותיה של בר אושר שבועות לאחר הרשעתה ברצח. זה קרה בסניף הדואר באשדוד שבו עובדת אחותה של הנרצחת; האחרונה הצטמררה כשהבינה שאחותה של בר אושר הגיעה לסניף כדי להעביר כסף לרוצחת, על מנת שזו תוכל לקנות לעצמה מצרכים בקנטינה בנווה תרצה. "זה היה כל כך מוזר", אומרת השבוע איריס מרציאנו, גם היא אחת מאחיותיה של עטר. "המפגש הזה בין אחותי ואחותה גרם לי להבין שמזל חיה את החיים שלה בכלא, בטח תשתחרר עוד כמה שנים ותיהנה מהחיים, ואנחנו נסחוב לנצח על הגב את מותה של טלי, שמעולם לא פגעה באיש".
איזה עונש היה הולם מבחינתך את הפשע שהיא ביצעה?
"צריך היה לגזור עליה מוות, לאדם כזה אין זכות לחיות אפילו שנייה אחת. היא רצחה את אחותי ואת העובר שלה והשאירה שלושה ילדים יתומים בעולם. היא אדם אלים, מסוכן לחברה, תראה מה היא עושה בנווה תרצה. למה מחכים שם, שהיא תרצח אסירה? בית המשפט נתן לה פרס, לא עונש. זו בושה וחרפה".
בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הורשעה בר אושר ברצח עטר ובהריגת העובר שלא שרד את הדקירות. ילדיה הועברו למשפחות אומנה ופסיכיאטר שבדק אותה קבע שהיא כשירה לעמוד לדין. בר אושר, שיוצגה אז מטעם הסנגוריה הציבורית על ידי עורכי הדין יובל ליבדרו ותומר אורינוב - כיום שופטים – חתמה על הסדר טיעון עם התביעה שבמסגרתו נגזרו עליה 24 שנות מאסר בפועל. בית המשפט הכיר בכך שהיא סובלת מבעיה נפשית, אבל קבע שהבינה היטב את חומרת מעשיה. כשבני משפחתה של עטר שמעו את גזר הדין באולם בית המשפט, הם צעקו לעבר הנאשמת: "הלוואי שתמותי, שתירקבי שם".
לחוקרי תחנת משטרת רמלה אמרה בר אושר שהאסירה שתקפה במכסה של קופסת שימורים "לקחה לי את הבן זוג". לדבריה, בן זוגה הוא אסיר עולם ש"בגד בי והלך איתה"
שאלת מצבה הנפשי של בר אושר עלתה שוב לדיון בשנת 2016, לאחר התפרצות אלימה שלה בכלא שהובילה להעמדתה לדין. בחוות דעת פסיכיאטרית שנחשפה בבית המשפט נכתב בין השאר כי היא "נעדרת תחלואה פסיכוטית או מחשבות שווא". פסיכולוג שבדק אותה מסר לבית המשפט כי "האינטליגנציה שלה היא ברמה ממוצעת".
השופט מנחם מזרחי, שדן בתיק התקיפה של האסירה מתא 14, ציין בגזר הדין כי מצבה הנפשי של בר אושר "לא חמור כל כך, אם בכלל, שמצריך להקל בעונשה". כשניתח את אישיותה על סמך חוות דעת פסיכיאטרית ציין השופט כי היא מתקשה לעיתים לווסת את רגשותיה, מה שגורם לה לקושי לראות את המציאות נכוחה והיא מתקשה להתמודד עם כעסים. אפילו גזרי הדין שהוטלו עליה בגין מעשיה, ציין השופט, לא מרתיעים אותה מביצוע מעשי אלימות אכזריים.
בסך הכל היא מאוד מסכנה
החודשים הראשונים של בר אושר בנווה תרצה היו קשים מאוד עבורה. לא פעם הושמה בתא הפרדה לאחר שהתקוטטה עם אסירות ואיימה עליהן. עם הזמן נותק הקשר בינה לבין בני משפחתה, שהפסיקו להפקיד עבורה כסף. "היא למעשה לבד בעולם והיא במצב קשה. היא כתבה הרבה מכתבים לילדים שלה ואני יודעת שהניתוק מהם קשה לה מאוד", אומרת אחת האסירות. "עצם זה שהיא מתקיימת רק על האוכל של הכלא, בלי קנטינה, זה כבר סיפור בנווה תרצה. היא גם לא עובדת, רוב היום מסתובבת באגף או בתא שלה. כיום יש אסירה תומכת שמפקחת עליה כל הזמן כדי שלא תעשה שטויות כי יש לה פתיל קצר מאוד. היא מנסה לשלב אותה עם אסירות אחרות. בסך הכל היא מאוד מסכנה".
ג', האסירה לשעבר, רואה את זה אחרת: "לדעתי אסור שהאישה הזאת תהיה בכלל בחברת אסירות נוספות, צריכים לסגור אותה לבד. יש בנווה תרצה אסירות עולם שעשו דברי איומים, שרצחו את הילדים שלהן. חיכוכים ומריבות בין אסירות יש תמיד, זה דבר שבשגרה. אבל כולן מפחדות ממזל, מתרחקות ממנה כמו מאש. אף אחת לא רוצה לחלוק איתה תא וכולן יודעות שהיא האישה הכי אלימה בכלא. היא לא צפויה, זה מה שעושה אותה כל כך מסוכנת. היא קנאית, היא אובססיבית והאסירות יודעות שהיא פצצה מתקתקת. הרצח הבא שלה זה רק עניין של זמן, תראה מה היא כבר עשתה עם קופסת שימורים וקומקום של מים".
לפני כחמש שנים, באישון לילה, בר אושר שפכה מים רותחים על אחת האסירות כי חשדה שזו נגעה בחפציה. לאסירה נגרמו כוויות קשות והיא פונתה לבית החולים ונזקקה לטיפול ממושך. לאחר שבחן חוות דעת פסיכיאטרית בעניינה גזר בית המשפט על בר אושר ארבע שנות מאסר בפועל, מהן שנתיים במצטבר לעונש המאסר שהיא מרצה, ופיצוי של 25 אלף שקלים. את הכסף היא לא שילמה עד היום.
"זה לא היה מקרה ספונטני, היא תכננה לשפוך את המים הרותחים לפרטי פרטים. הרתיחה באמצע הלילה קומקום, לקחה אותו איתה ושפכה על האסירה שבכלל ישנה", מספרת ג'.
יש לך מושג למה היא עשתה דבר קיצוני כל כך?
"היא מדמיינת דברים, חושבת שעושים לה כישוף. ואין לה שום מעצורים".
"המקרה של שפיכת המים הרותחים על האסירה היה צריך להדליק נורה אדומה אצל הסוהרות והנהלת הכלא. זה המחיש עד כמה בר אושר מסוכנת ולא חוששת לפגוע באסירות", אומר גורם בשב"ס. "ברור שהיה פה מחדל, היו צריכים להסיק מסקנות מהאירוע הזה ולמנוע ממנה כל גישה לאמצעים מסוכנים כמו קומקום או אמצעי דקירה מאולתרים כמו מכסי קופסאות שימורים. אני לא מבין איך לא ערכו חיפוש בתא שלה. בכל זאת, לא מדובר באסירה רגילה, ידעו מה הרקע שלה. היא גרמה לשתי אסירות נזק גופני ונפשי לכל החיים".
כשנשאלה במשטרה איך השיגה את מכסי קופסאות השימורים, בר אושר העידה: "לכל האסירות יש מכסים כאלה. הן שומרות את זה, חותכים עם זה פירות וירקות. זה במקום סכין".
היא לא השמיעה מילה של חרטה
שב"ס, אומרת ג', נכשל עד היום כישלון חרוץ בכל ניסיון לשקם את מזל בר אושר. בחודשים האחרונים נעשים שוב מאמצים לשלב אותה באוכלוסיית האסירות, אבל היא לא מציעה לאף אחד לפתח ציפיות. "כשישנתי איתה בתא הייתי כל הזמן עם עיניים פקוחות, פחדתי שהיא תשתגע באמצע הלילה ובטעות תדקור אותי, ואני עוד נחשבת טיפוס עדין מאוד", אומרת ג'. "מזל רוב הזמן מנסה להיות נחמדה, אבל ברגע שיש לה תסביך, העיניים שלה נהפכות לעיניים של שד וזהו, הלך על אותה אסירה. עדיף לקרוא שמע ישראל, אולי זה יעזור. הייתי לוקחת כל ניסיון שיקום שלה בעירבון מוגבל, צריך לבחון את ההתנהגות שלה לאורך זמן והייתי מציעה לאסירות שנמצאות איתה להיות מוכנות לכל מצב. הרי שתי בנות כבר כמעט גמרו בקבר".
עברו 11 שנים מאז רצח טלי עטר. שמעת אותה פעם מביעה צער על מה שקרה שם?
"היא סיפרה לי על זה, אמרה דברים כמו 'השכנה עשתה לי את המוות ואיימה עליי'. מזל טענה שהיא נהגה בסדר, לא השמיעה מילה של חרטה על זה שהיא רצחה אישה בהריון על כלום ושום דבר. זה הכי אופייני לה. היא תמיד מנסה להצדיק את עצמה במקום לקבל אחריות על המעשים שלה, לבקש סליחה ולהבין שהיא טעתה".
תגובות: "חשוב להדגיש את נסיבות חייה הקשות והחריגות"
עו"ד שירן ברגמן, שמייצג את מזל בר אושר מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר בתגובה: "מזל לקחה אחריות על מעשיה והביעה חרטה כנה עליהם. חשוב להדגיש את נסיבות חייה הקשות והחריגות, להן נתן בית המשפט הנכבד משקל נכבד בגזר הדין".