שבע שנים לאחר שהתפוצצה - הבוקר (חמישי) הגיעה פרשת "ישראל ביתנו", אחת מפרשות השחיתות הגדולות והמתוקשרות בתולדות המערכת הפוליטית, לנקודת רתיחה לפני אחרונה. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע את סגנית שר הפנים לשעבר: "לאחר שמיעת ראיות התברר שהגברת פאינה קירשנבאום, לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם במשך כשש שנים, משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה". גם מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשעבר רמי כהן הורשע בפרשה ולאחר ההרשעה - גזר הדין של השניים ייקבע בהמשך.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בהכרעת הדין כתב השופט ירון לוי כי "הנאשמים פעלו בדפוס פעולה מושחת. הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו. הנאשם ניצל את קשריו במפלגה ובמיוחד עם הנאשמת, כדי להשיג הון אישי". עוד קבע כי "היא נהגה לבקש תמורה כספית מגורמים להם הקצתה כספים קואליציוניים. הכספים שימשו את הנאשמת, את בני משפחתה, מקורביה ואת המפלגה".

"מ-2009 ועד לפרוץ החקירה בעניינה, החזיקה הנאשמת כוח רב עוצמה של הקצאת בין 80 ל-200 מיליון שקלים בשנה", הוסיף. "כוח גדול כרוך באחריות כבדה. לכן נקבעו בחוק כללים המגבילים את שיקול דעתם של נבחרי ציבור החולשים על תפקידים ציבוריים. הנאשמת פיתחה במיומנות אין קץ שלל דרכים ואמתלות לעקוף את כללי המינהל התקין ולעשות בכספי הציבור כבשלה".

פאינה קירשנבאום (צילום: חדשות 2)
שוחד והלבנת הון, האישומים נגד סגנית שר הפנים לשעבר | צילום: חדשות 2

ראש המחלקה המחלקה הכלכלית בפרקליטות, עו"ד דן אלדד, אמר לאחר הכרעת הדין כי "למרות שהכרנו את הפרטים, כששמענו את השופט קורא את הדברים - הזדעזענו שוב. זו המדינה שלנו, וככה היא נראתה זמן מסויים ובהיבט מסוים, והתפקיד של כולנו הוא לעשות הכל כדי ששחיתות כזו לא תהיה חלקה של המדינה הזו".

סגנו של אלדד, עו"ד מאור אבן חן הוסיף: "הכרעת הדין שניתנה היום היא שלב נוסף במאבק בשחיתות. הכרעת הדין מבוססת על התשתית הראייתית שפרשנו בבית המשפט משך עשרות דיונים, ועל האמון הרב שניתן בעדים ובעדי המדינה".

פרשת 242 הסבוכה החלה אי שם ב-2014, ובמהלכה הוגשו כתבי אישום נגד 19 נאשמים. 17 מהם הורשעו, רובם במסגרת הסדרי טיעון. דאוד (דוד) גודובסקי, לשעבר מנהל אגף הארגון בישראל ביתנו, הואשם גם כן. כתב האישום מייחס לקירשנבאום, אחת הדמויות המוכרות והחזקות במפלגת ישראל ביתנו, עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, הלבנת הון, שימוש במרמה עורמה ותחבולה בתאגיד ובכוונה להתחמק ממס. ברוב הסעיפים, בהם שוחד והלבנת הון, מדובר בריבוי של עבירות.

קירשנבאום, שהייתה אחת הנשים הקרובות ביותר ליו"ר המפלגה אביגדור ליברמן, שימשה בזמנו מזכ"לית המפלגה בין השנים 2014-2003 והייתה סגנית שר הפנים בין השנים 2014-2009. במסגרת תפקידיה, הייתה אמונה על הכספים הקואליציוניים של המפלגה. על פי כתב האישום, החל משנת 2006 פעלה פאינה קירשנבאום "באופן שיטתי ומתוכנן" (לשון כתב האישום) לבצע שורה של עבירות תוך ניצול תפקידה הציבורי, ההשפעה שנובעת ממעמדה ובייחוד השפעתה על תקציב המדינה, זאת כדי לקבל טובות הנאה עבורה, עבור בני משפחתה, מפלגתה ומקורבים אליה.

על פי כתב האישום היא ביקשה, דירבנה ואף דרשה מעובדי ציבור, גופים ציבוריים, מנהלי עמותות ואנשים פרטיים לפעול עימה כדי לקדם את מטרותיה ולהסתירן. בנוסף, כתב האישום מפרט מנגנון מורכב שמטרתו הייתה ליטול מימון ציבורי ולהעמידו לשימושם האישי של הנאשמים, שעשו שימוש במערכת העברת הכספים הקואליציוניים כדי להסיט כספים לעמותות וארגונים אשר בתמורה נדרשו לשלם שוחד או להעניק טובות הנאה לנאשמים עצמם או למקורביהם.

"פרשת ישראל ביתנו": 100 חשודים נחקרו באזהרה, 4 עדי מדינה

התמורה שולמה בכספים, מוצרים או טובות הנאה אחרות, כגון מתן שירותים ללא תשלום, מימון נסיעות לחו"ל, העסקה למראית עין של מקורבים והעברת כספים אל מפלגת ישראל ביתנו במגוון דרכים. כך, באחת הפרשיות, טובת ההנאה שולמה בצורת הקמת חברה לייבוא סיגריות, אשר נרשמה על שם בתה של פאינה קירשנבאום, מתוך מטרה להסתיר את מעורבותה במקרה.

רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשעבר, עסק במתן ייעוץ עסקי באמצעות חברת "ברק רעות השקעות" שבבעלותו; כהן שימש כמנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנים 2014-2013 והיה ממקימי מפלגת ישראל ביתנו. הוא הואשם בריבוי עבירות של מתן ולקיחת שוחד, הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש מהלכי משפט, קבלת דבר במרמה ואיומים.

מדובר באחת מחקירות השחיתות הגדולות ביותר שנחקרו על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה. במהלך ימי החקירה נחקרו לא פחות מ-100 חשודים באזהרה, נחתמו ארבעה הסכמי עדי מדינה, נאספו חומרי חקירה בהיקף של 160 ארגזים, נתפסו כ-190 מכשירי טלפון, מחשבים וטאבלטים, נגבו כ-1,100 הודאות וכ-30 אלף שיחות הוקלטו בהאזנות סתר.

התיק נוהל על ידי צוות פרקליטים מטעם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שבראשו עומד עו"ד ד"ר מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה, וחברים בו גם עורכי הדין יעל שחף, משה עקירב ויונתן קרמר.