"אני רוצה אותך פה איתי, ואתה לא כאן": איתי יצחק, בן ה-17 מגן נר שבגלבוע שמת במהלך קטטה שפרצה בין צעירים יהודים וערבים בסוף השבוע האחרון, הובא הערב (ראשון) למנוחות ביישובו. בני משפחתו סירבו להאמין שהילד האהוב כבר לא ישוב עוד הביתה וספדו לו בדמעות. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"קסם של ילד, נכנסת לחיי עם יופי ואושר ואור גדול עם חיוך שלא מש והמבט העמוק שלך וספרי העם שכל כך אהבת. אני המומה ואני לא רוצה שלא תהיה פה איתי", ספדה לאיתי אמו, אסתי. "אתה לא כאן וזה כל כך כואב לי. זה כזה כאב שאי אפשר לתאר, הגוף שלי מעולם לא ידע כאב כזה. שחור".

"אני אגיד לך עד הסוף, חמוד, אני אגיד לך עד הסוף כל מה שאני רוצה ואת האפלה הזו, אפילו אני איתי, אשפית המילים, לא מצליחה לתאר את המילים לאפלה הזאת. זה כמו מישהו שמכבה את האור. אני כל כך רוצה ולא מצליחה, אני רוצה אותך, אני רוצה אותך פה איתי". 

  הלוויתו של איתי יצחק
בני משפחתו של איתי יצחק ז"ל נפרדים ממנו

"בבקשה, בבקשה שהשער ייפתח ואתה תיכנס, בבקשה להרגיש אותך בפעם הראשונה. את החיבוק ואת הידיים הקטנות והרכות שלך. ואם היית כאן היית... אבל אתה לא כאן. אני אמא, ואמא שהלב שלה לא פה לידי. אני לא יכולה להחזיר אותך, מתוק שלי. אני מנסה ובוררת באלבומי התמונות שלך ומתמוגגת".

אחיו של איתי נפרדו בכאב: "הכנסת כל כך הרבה אור ואושר לעולם שלנו" 

"אני כותב לך עכשיו, יושב על המיטה שלי, מדי פעם מרים את הראש ורואה את המיטה שלך ריקה", ספד לאיתי ז"ל אחיו. "הבגדים שלך עם הריח שלך, ומה שאני חושב עכשיו זה שממש לא בא לי חדר לאחד. בא לי לישון יחד שנינו, כמו שהיינו קטנים מגיל שלוש. אז עכשיו אני מסרב להאמין שזה החדר שלי עכשיו ולא שלנו יותר".

"אחי, כמה פעמים אמרתי לך 'בלי שטויות, שמור על עצמך', ועל כזאת שטות הלכת לי, לנו, לכולנו. אין דרך לתאר אותך במילים אחי. כל החוויות הגדולות והפחות גדולות, הדברים הכי קטנים, אחי. כמו באמצע הלילה, בחופש הגדול, לנסות לשים את הראש ולא להירדם וללחוש לך בשקט: 'איתי, אתה ער?'. להגיד לך 'שים טלוויזיה נראה משהו'".

"כשיהיו לי ילדים, אני מבטיח לך שהם יכירו אותך. חבל שלא תכיר אותם. אני אוהב אותך הכי בעולם ואני אגיד לך כמו כל פעם שיצאת לחברים - שמור על עצמך ועלינו. היה שלום אחי היקר".

איתי יצחק ז"ל
איתי יצחק ז"ל

"איתיצ'וק שלי, נסיך שלי, החצי השני שלי, המלאך השומר שלי, התאום שלי", ספדה לו אחותו, "כל החיים היינו זה לצד זו, מהרחם לפעוטון, עלינו את כל המדרגות, את כל השלבים יחד זה לצד זה. היה לנו קשר ממש מיוחד. בכל זאת, תאומים. היית ואתה עדיין חתיך ברמות, היית ילד מטורף וחייכני. היית שובר אותנו, היינו נקרעים ממך ומהשטויות שלך. הכנסת כל כך הרבה אור ואושר לעולם שלנו, לחיים שלי".

"אהוב שלי, לנצח, תישאר החצי השני שישלים אותי ואני בטוחה שכמו ששמרת עליי ברחם והחזקת מעמד בשבוע בסיכון וכמו ששמרת עלי בגן וביסודי מילדים וכמו ששמרת עליי במסיבות ודאגת שחברים ישימו עליי אלף עיניים, כך תשמור עלי מלמעלה. אני לא מאמינה שזה קרה. זה מרגיש כמו משחק, כמו הצגה. זה לא באמת מה שקורה פה".  

הקטטה שבה מצא איתי את מותו התרחשה הלילה סמוך לכפר מוקיבלה שבצפון הארץ. איתי יצחק נפצע באורח אנוש ופונה על ידי חבריו לבית חולים העמק, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. חוקרי המשטרה הגיעו לזירה בליווי מעבדה ניידת, ומחלק הרצח של היחידה המרכזית פתח בחקירה. עד לשלב זה נעצרו 7 חשודים ול-N12 נודע שככל הנראה לא מדובר באירוע על רקע לאומני.