12:30 בצוהריים, מרכז חצור הגלילית. שני רעולי פנים מבריחים נהג באגר, מציתים את הכלי ונמלטים מהמקום. "לפני שהבנתי משהו כבר ראיתי אקדח 9 מ"מ והם ירו לעברי. הם לא פחדו ולא דאגו מכלום", משחזר הנהג שמעדיף להישאר בעילום שם מחשש שיפגעו בו פעם נוספת. "יצאתי מהכלי, והם ישר שפכו מיכל דלק שהביאו איתם והציתו. כל האנשים בבתים מסביב שמעו את רעש הירי ויצאו החוצה, אבל את המציתים זה לא הטריד. הם חזרו לטרקטורונים והתחילו לנסוע לכיוון הוואדי, אפילו לא נסיעה מהירה. ראיתי אותם נוסעים לכיוון צומת מחניים והכפר טובא זנגריה. לא נראה שהם חששו ממישהו ואני לא יכולתי לעשות כלום ברגע שראיתי שיש להם נשק".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הבאגר שניזוק בשרפה שייך לקבלן עבודות העפר אברהם שושני מקרית שמונה. למשטרה הוא סיפר שהוא לא יודע מי עשה את זה ושמעולם לא רב עם אף אחד. אלא שרק שלושה שבועות קודם לכן פרצו אלמונים לחצר הבית שלו, שם חונים כמה טרקטורים שבבעלותו, ושפכו נפט על הכלים. במזל הכלב שהיה בחצר החל לנבוח ובנו של שושני יצא החוצה והתעמת איתם. הם הספיקו להצית רק כלי אחד - טרקטור עם מנוף טלסקופי בשווי מאות אלפי שקלים שנהרס. גם אז טען שושני שאין לו אויבים, אבל גורמי החקירה סבורים אחרת.

אברהם שושני, קבלן עבודות עפר מאוים בחצור הגלילית (צילום: החדשות 12)
נקלע למאבק בין כנופיות פרוטקשן. אברהם שושני | צילום: החדשות 12

"הקבלן נקלע למאבק בין שתי חברות שמירה מתחרות שהמקור שלהן בטובא זנגריה", מספר גורם שמעורב בחקירה. "אותו קבלן עובד בשנתיים האחרונות בשכונת יובלים שנבנית בקרית שמונה ומשלם שם לחברת שמירה ש'אחראית' על אותו אזור. כשהתחיל את הפרויקט בחצור הגלילית הוא לקח שם חברת שמירה אחרת מאותו הכפר, שזה האזור שבו היא פועלת".

"החשד שלנו הוא שהבעלים של שתי חברות השמירה, שהבסיס שלהן בטובא זנגריה, ונמצאות בסכסוך ארוך החליטו להיאבק על חוזה השמירה", מסביר הגורם. "לכן אף אחד לא פנה אליו כי הוא כבר משלם, אבל הסכסוך מתנהל על הגב שלו, כשחברת השמירה הראשונה שלקח רוצה להראות שהחברה השנייה לא עושה את עבודתה. בעצם שושני, שהחליט מלכתחילה לשלם כדי לא להיפגע, נפגע עכשיו חזק כי כולם רוצים את הכסף שלו".

נהג הבאגר שהותקף בחצור הגלילית (צילום: החדשות 12)
"ירו לעברי, שפכו מיכל דלק והציתו". נהג הבאגר שהותקף | צילום: החדשות 12

"יודעים מי העבריין, אבל לא נעצור אותו"

ריח השרפה עדיין מורגש באוויר כשאנחנו מגיעים לסככת הרכבים של רפי דעדוש בגליל העליון. בכמה מוקדים עוד עולה עשן, ובמרכז השטח עומדות שתי משאיות ביוב שהזכר היחיד שנותר מהן הוא שלד מתכת שחור ממנו חוקרי המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה מנסים לדלות מעט ראיות. דעדוש מסתובב בשטח, מדי פעם עונה לעוד שיחת טלפון ובעיקר מנסה לעמוד על גודל הנזק שמוערך ביותר מ-800 אלף שקלים – נזק שהשבית את העסק שלו לשאיבת ביוב ממנו מתפרנסות שש משפחות.

שיחה נכנסת מגיעה אליו מסוכן הביטוח, קצרה וברורה: "הפוליסה לא מכסה הצתה בזדון, כל העלויות יהיו על חשבונך". דעדוש מתיישב ובעודו מנסה להבין איך זה קרה לו, בלש של היחידה לפשעים חמורים במרחב כנרת מגיע למקום ומבשר לו ולעובדים האחרים שכרגע לא צפויים מעצרים. "אנחנו חושבים שאנחנו ידועים מי עשה את זה", הוא זורק להם אבל מיד מבהיר: "אין לנו ראיות. גם אם נעצור, בית המשפט ישחרר מיד".

רפי דעדוש, בעל עסק שהוצת (צילום: החדשות 12)
מהמשאיות שלו נותר רק שלד מתכת שחור. רפי דעדוש | צילום: החדשות 12

זו המציאות של עסקים רבים בגליל השנים האחרונות, רפי הוא רק קורבן נוסף של מלחמות כנופיות הפרוטקשן באזור. בשנים האחרונות קיבלה התופעה את הכינוי "טרור חקלאי" בשל הפגיעה במתקנים חקלאיים ובבתי אריזה, אך על הכוונת של העבריינים אלפי עסקים שונים מכל תחום עיסוק. הדרישה שלהם ברורה: שלמו לנו ותהיו מוגנים, לא תשלמו - נפגע בכם אנושות. התופעה הולכת ומתרחבת, ובמחוז הצפוני של המשטרה הוגשו בשנה האחרונה 75 כתבי אישום על סחיטת דמי חסות, פי שלושה מהשנה הקודמת. על הצתות הוגשו 51 כתבי אישום השנה, לעומת 22 בשנה שעברה.

"השיטה של ארגוני הפשיעה השתכללה בשנים האחרונות", מספר גורם בכיר במשטרה. "הם למדו את המערכת ויודעים איך לעבוד כדי שיהיה קשה יותר לתפוס ולהאשים אותם. כבר לא מדובר בעבריינים שמגיעים ומאיימים עליך. פעם הם היו באים אל בעל העסק ואומרים: 'אם לא תשלם אז נפגע'. אבל היום הם קודם כל יגיעו ויבצעו נזק קטן. אחרי חודש, ולפעמים יותר, הם יציעו בתמימות שירותי שמירה בתשלום וידעו גם לספר לבעל העסק ששמעו שנפגע בעבר".

לא פוחדים להלך אימים

בחברה הערבית תשלומי הפרוטקשן הללו מכונים "ח'אווה". אותן חברות שמירה פועלות לכאורה על פי החוק, מוציאות חשבוניות ומשלמות מיסים - כך שאפילו הוצאות העסק על דמי החסות מוכרות במס. אלא שגם במשטרה מבינים שמאחורי החברות הללו עומדים עבריינים והכסף בסופו של דבר מניע את ארגוני הפשיעה בארץ.

הטרור החקלאי בצפון
הבאגר שהוצת בחצור הגלילית

אדם שמקושר לאותן "חברות שמירה" מספר שהיום הן בכלל לא צריכות ליצור קשר עם עסקים. "שולחים מישהו לשרוף או לעשות נזק, ומחכים שהבעלים יבין שהמצב השתנה ושהוא זקוק לחברת שמירה. נגיד שהעסק פנה לחברת שמירה אחרת שלא עומדת מאחורי הפגיעה בו, היא כבר תדע להסתדר עם מי שבאמת הצית והוא יקבל את התשלום על העבודה, באופן קבוע ועד תום החוזה. האינטרסים של כולם מתחברים בכל מה שקשור לפרוטקשן".

במשטרה מעריכים שעסקי הפרוטקשן בישראל מגלגלים מדי שנה מיליארדי שקלים ובגליל העליון לבדו מדובר על היקפים של עשרות מיליונים. "צריך לומר את האמת - תופעת סחיטת דמי החסות נפוצה בעיקר בתוך המגזר הערבי", אומר גורם משטרתי בכיר. "בתקשורת מדברים על הטרור החקלאי והפרוטקשן בגליל העליון כי העבירות מתבצעות נגד יהודים או אנשים שיכולים להגיע לתקשורת ולחברי הכנסת ובצדק, אבל מדובר בתופעה בהיקף ארצי".

הטרור החקלאי בצפון
משאיות הביוב שהוצתו סמוך לאגמון החולה

שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים, מסביר כי הקורונה הביאה לעלייה חדה בפשיעה החקלאית בכל חלקי הארץ: "גם בימים כתיקונם המשטרה מתקשה להיאבק בפשיעה החקלאית, אבל מאז פרוץ הקורונה הבעיה רק החריפה. אכיפת ההגבלות וההפגנות רבות המשתתפים תובעות מן המשטרה מאמץ רב, וכאשר רוב השוטרים מגויסים למאבק בקורונה - המאבק בפשיעה החקלאית נדחק לשולי סדר היום של רשויות החוק".

"חברות השמירה" דורשות מכל עסק כמה אלפי שקלים מדי חודש, בהתאם לגודלו. במסמך שהוכן בפרקליטות מחוז צפון נכתב כי "כמעט תמיד, לא תהיה שמירה אמיתית בשטח והשירותים שעליהם משלמים בעלי העסקים כעשרת אלף שקלים בחודש יסתכמו בחסות בלבד או במצלמה בודדת שתוצב בשטח כדי לתת תחושה שיש שמירה. בכל המקרים, עשרות רבות שטופלו בשנים האחרונות במחוז, נמשכו הכספים מאותן חברות שמירה באמצעות קבלת חשבוניות פיקטיביות או הנפקת תלושי שכר כוזבים, כשהתשלומים שמוציאה החברה מועברים לניכיון אצל נותני שירותים פיננסיים שונים".

הטרור החקלאי בצפון
חוקרים אוספים ממצאים בזירת ההצתה סמוך לאגמון החולה

זו הסיבה שהעבירה הזאת מורכבת מבחינת הרשויות. הסחיטה מתבצעת מבלי שהתרחש כל איום או פנייה מאיימת מצד העבריין כלפי בעלי העסקים - להיפך. "בעלי העסקים הם אלה שפונים לעבריין מיוזמתם, מחשש שיבולע להם או לציוד היקר שברשותם", הסבירו במסמך פנימי בפרקליטות. "כבר שנים ארוכות, העבריינים 'גובי החסות' נזהרים מליפול למסגרת של איומים. במצב כזה, שבו בעלי העסקים פונים מיוזמתם לעבריינים, הרי שלא מתקיים היסוד העובדתי בעבירה. למעשה, אין איום. אם 'אין איום' - אין סחיטה באיומים".

"כולם משלמים, מי שטוען שלא - משקר"

ההערכה היא שלאורך כביש 90, בקטע שבין צומת עמיעד למטולה, ישנם עשרות עסקים שמשלמים באופן קבוע דמי חסות לעבריינים. "אל תשלה את עצמך, כולם משלמים", מבהיר בעל חברה גדולה מהגליל העליון. "מי שאומר לך שלא שמע על זה או לא יודע - פשוט משקר".

בחודשים האחרונים הגבירו העבריינים את הפשיעה בציר התנועה לאורך כביש 90. כך שלוש פעמים נופצו חלונות הזכוכית במתחם תחנת הדלק שבכניסה לקיבוץ עמיעד, באחת הפעמים גם בוצע ירי לעברה ושלוש שעות אחרי שנעצרו חשודים במעשים הקודמים - שוב מסר של העבריינים לפיו האנשים הלא נכונים לכאורה נתפסו. לכך מתווספות הצתת טרקטורים בשטח החקלאי ליד קיבוץ גדות, שרפת מתבן במושב כפר יחזקאל, הצתת משרדי חברת בנייה בקריית שמונה, ובפגיעה במתקני חשמל ומשאבות.

נופצו חלונות סניף ארומה במתחם צומת עמיעד‎
החלונות המנופצים בסניף ארומה בצומת עמיעד‎

בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בחודש שעבר זעק מנכ"ל תאגיד קולחי גליל עליון, גרשון שרון, שכבר שש פעמים הוצתו חדרי החשמל של התאגיד - בכל פעם הנזק עמד על רבע מיליון שקלים: "כל הגליל משלם דמי חסות והחקלאים עומדים בעברי פי פחת". שרון ואחרים כבר מתמודדים עם העובדה שחברות הביטוח מסרבות לפצות על הנזקים שחוזרים על עצמם והמדינה לא מציעה כרגע אף פתרון. לא תפיסה של העבריינים ולא ביטוח לנזקים.

העדים "נעלמים", העבריינים חוגגים

לפני ארבע שנים חשבו במשטרה ובפרקליטות שהצליחו לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. בתום חקירה סמויה שנמשכה חודשים, עצרו במחוז צפון של המשטרה 27 חברים בכנופיות פרוטקשן מטובא זנגריה. כתב האישום כלל פירוט על סחיטה של 87 עסקים שונים, מכוניות יוקרה ומיליוני שקלים במזומן נתפסו והשיטה נחשפה - "חברות השמירה" לא צריכות להגיע ולשמור בכלל. הן פשוט מציבות מדבקה בכניסה לעסק עם שמן ולכל בר דעת היה ברור שהמקום מאובטח ואסור להתקרב אליו.

אבל מה שהחל בתקווה גדולה הסתיים בשנה שעברה בגזרי דין קלים בבית המשפט המחוזי בנצרת כשהסדרי טיעון מקלים נחתמו עם הנאשמים המרכזיים גולן ופרג' הייב מטובא זנגריה. למרות שהאישומים המקוריים היו יכולים לשלוח אותם ל-15 שנים מאחורי סורג ובריח, הם שוחררו כעבור זמן קצר מהמאסר ויצאו לחופשי.

הטרור החקלאי בצפון (צילום: שניר פרידמן)
הצתת מתבן במושב כפר יחזקאל | צילום: שניר פרידמן

מה השתבש? במהלך המשפט חזרו בהם עשרות עדים מהגרסה שסיפקו למשטרה, ואחרים פשוט "נעלמו" ולא הגיעו להעיד. התובעת מטעם הפרקליטות אוימה במהלך המשפט ומאבטחים הוצבו מחוץ לביתה. "קשיים ראייתיים והתנהלות בעייתית של גורמי החקירה והתביעה", הגדיר זאת בית המשפט בגזר הדין. בכתב האישום המתוקן נותרה רק עבירת עושק בעקבות הודאת הנאשמים כי ניצלו את המצוקה בה היו נתונים קבלנים וביקשו לקנות לעצמם שקט וביטחון.

"הפרשה הזאת לימדה אותנו עם מי יש לנו עסק ולא פחות לימדה את העבריינים איך לפעול מכאן", אומר גורם שהיה שותף לחקירה. "מאותו רגע הם שינו את שיטות העבודה שלהם, הפכו לזהירים עוד יותר ומקשים עלינו להשיג ראיות".

הטרור החקלאי בצפון (צילום: שניר פרידמן)
כוחות כיבוי בזירת ההצתה במושב כפר יחזקאל | צילום: שניר פרידמן

ביום השחרור של החשודים העיקריים, בתום שלוש שנות מאסר, הם התקבלו בכבוד מלכים בטובא זנגריה: שיירה של עשרות רכבים ליוותה אותם, זיקוקים נורו באוויר וכשאחד מהם יצא מהרכב - שחטו מולו ולכבודו כבשים על כביש. סביב ימי השחרור נופצו במספר הזדמנויות עשרות חלונות ראווה של חנויות במתחמי העסקים בראש פינה הסמוכה. היו מי שהעריכו כי מדובר במסר לבעלי העסקים - העניינים חוזרים לשגרה.

הנשק שישבור את הכנופיות?

במשרד לביטחון פנים ובמשטרה סבורים ששינוי חוק השמירה מ-1967 יכול להביא לשינוי במציאות. סעיפי החוק הנוכחיים קובעים שלאדם עם רישום פלילי אסור להיות בעלים של חברת שמירה או להיות מועסק על ידה. "גם אם בתי המשפט ילכו איתי, העונש המרבי יכול להגיע רק עד שנת מאסר אחת או עשרת אלפים לירות. זאת בדיחה - אני יודע את זה והעבריינים יודעים את זה", מסביר גורם משטרתי בכיר במחוז הצפון. אותו גורם מצביע על כך שהכסף הרב שעובר דרך אותן "חברות שמירה" מניע בסופו של דבר לארגוני פשיעה, לסוחרי נשק ולשוק האפור.

אז מה צריך לעשות כדי לנצח את טרור הפרוטקשן בחברה הערבית? עודד קם, ראש הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז הצפון, הסביר בנייר עמדה שהגיע לידי N12 את תיקוני החקיקה הנדרשים. במסמך, שהועבר למשנה לפרקליט המדינה, הסביר קם כי גם כשמצליחים להשיג ראיות נגד עברייני הפרוטקשן, אין אפשרות להעמידם לדין ראוי על פי החוק, ולכן יש לעדכן את חוקי השמירה לעבירות הקשורות לחוק לאיסור הלבנת הון. בדרך זו ניתן יהיה לקחת מהעבריינים את הכספים שגבו כדמי חסות, מה שייפגע באופן ישיר בתמריץ שלהם לפעול.

פוצצו טרקטור כי לא שילם דמי חסות (צילום: מצלמות אבטחה)
הצתת טרקטור בחצור הגלילית | צילום: מצלמות אבטחה

"לא יכולה להיות מחלוקת על כך שגביית דמי החסות היא מאפיין מרכזי של פשיעה מאורגנת", נכתב במסמך. "הוספת העבירות מהחוק לרישוי שירותי שמירה לרשימת עבירות המקור, תקבע תג מחיר מתאים יותר לשימוש במאפיין כה בולט בפשיעה המאורגנת בישראל – ענישה של עשר שנות מאסר לעבירת הלבנת הון לפעולות שנעשות על מנת להסוות את הרכוש שמקורו בדמי חסות".

קם מהצוות הכלכלי מסכם בתסכול את הדברים: "בשנים האחרונות עברו תחת ידי מאות תלונות ועדויות על גביית דמי חסות. ברובם המכריע של המקרים לא ניתן היה לקבוע שבוצעה עבירת סחיטה באיומים, בהיעדר קיומו של הרכיב העובדתי הנדרש. מאידך, לא היה כל ספק כי הכספים ששולמו לעבריינים הועברו בניגוד לרצונם החופשי של בעלי העסקים. מצב דברים זה מחייב תיקון חקיקה שיעניק כלים של ממש להתמודדות עם התופעה".

עם כל הקשיים הרבים שיש בתחום, במחוז הצפוני של המשטרה מציגים עליה במספר כתבי האישום שהוגשו השנה גם על תיקי הצתה וגם על סחיטה. העבירות במגזר החקלאי נחקרות על ידי יחידה אחרת במשמר הגבול וגם שם מציגים עלייה בכתבי האישום. אלא שלכל גורמי החקירה ברור שמדובר בטיפה בים, במיוחד במצב הקיים שבו בתי המשפט נוטים לענישה מקלה ללא ראיות חותכות.

מגיעים באישון לילה - ומחבלים (צילום: החדשות)
העונש המירבי - 10,000 לירות. אילוסטרציה | צילום: החדשות

במחוז הצפוני מדגישים כי לצד שינויי החקיקה הנדרשים, יש לקדם גם צעדים "שוברי שוויון" על מנת לחסל את התופעה ומזהירים כי מתקנים בעלי חשיבות לאומית שמוקמים בימים אלה בצפון כמו שדות אנרגיה סולריים וחוות הטורבינות הענקיות ברמת הגולן עלולות להוות מטרה לכנופיות. לכן שוקדים במחוז על הקמת יחידה חדשה שתטפל בתחומים אלה.

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ביקר בשבוע שעבר בגליל וציין כי כלל הרשויות חייבות לחבור ולפעול יחד בנושא. "אני שומע בצער רב את התסכול של אנשי המשטרה שמתארים איך כשהם מצליחים לאתר את העבריין, הוא משוחרר ממעצורו או זוכה לעסקת טיעון מקלה או עונש רך המתחשב מדי בנסיבותיו, וזה על חשבון הציבור שקולו לא נשמע. חייבים לטפל בתופעה באופן שורשי גם ברמה הארצית. להב 433 בהחלט צריכה ויכולה לטפל בסחיטת דמי חסות. זהו יעד לאומי ואני מצפה שנראה תוצאות".

שר החקלאות אלון שוסטר, שארגן את הסיור, הוסיף: "לחקלאי ישראל אני מבקש לומר שאנחנו עומדים אתכם. אנחנו מתכוונים לעשות כל שבידנו כדי להגביר את הביטחון האישי ואת ביטחון רכושם של החקלאים בישראל".

טרור חקלאי, גרסת הפרוטקשן | צפו בכתבה המלאה (צילום: החדשות)
גם כשנתפסים - העבריינים משוחררים. אילוסטרציה | צילום: החדשות

על חקירות הפרוטקשן בצפון אחראית כרגע היחידה לפשעים חמורים במרחב כנרת ולא היחידה המרכזית של המחוז שמתמחה בחקירות מורכבות ומפעילה את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר שנמצאת ברשות המשטרה. יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי, דובי אמיתי, סבור כי חייבים "לייצר מערך הרתעה וענישה מיטבי שיעורר אימה מצידם של העבריינים לפעול בשיטות הללו".

בשנה האחרונה ההתאחדות שותפה לניסיונות לשנות חקיקה ומדיניות בקרב גופי החקירה ומשרד המשפטים. כך, למשל, הם הובילו מהלך למתן פיצוי מידי לחקלאי שהסחורה שלו נגנבה עוד לפני הגשת כתב אישום או דיון בבית המשפט. "יש עוד הרבה מה לעשות", מציין אמיתי. "אנו דורשים ממשרד המשפטים להביא בהקדם האפשרי שינויי חקיקה ולקבוע שגורמים עברייניים לא יוכלו לעסוק במתן שירותי השמירה. אני מצפה גם ממערכת המשפט להתגייס למאמץ ולהחמיר את הענישה".