חבר הכנסת לשעבר וממקימי מפלגת עוצמה יהודית ד"ר מיכאל בן ארי פנה לבג"צ וביקש להצטרף לעתירה נגדו – ולהורות על הגשת כתב אישום נגדו, בגין הסתה גזענית. מטרתו, היא להוכיח את חפותו ולתקן את העוול שנגרם לו לטענתו בבית המשפט העליון, כשהחליט לפסול אותו מהתמודדות לכנסת.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

הבקשה לפסילת בן ארי הוגשה לוועדת הבחירות במרץ 2019, אז נדרש היועמ"ש מנדלבליט להגיש חוות דעת בעניינו. בין השאר טען מנדלבליט כי הראיות נגד בן ארי מהוות "מסה קריטית" המצביעה על הסתה גזענית. לאחר שהמלצתו של היועמ"ש נדחתה, הודיעה הפרקליטות כי בכוונתה לפתוח בחקירה נגד בן ארי.

מיכאל בן ארי, ארכיון (צילום: החדשות)
מיכאל בן ארי והחברים מעוצמה יהודית | צילום: החדשות

וועדת הבחירות ערערה אז לעליון, במטרה לקיים דיון בפסילתו של בן ארי, אליו הוא זומן להעיד – אולם לטענתו לא ניתנה לו ההזדמנות להציג את עמדתו ולהפריך את "ראיות הסרק, שרובן סולפו, נחתכו או טענות שבינן לבין 'הסתה גזענית' אין ולא כלום", כך לדבריו. בנוסף, טוען בן ארי במכתבו, כי נדרש לאתר עו"ד בתוך יומיים בלבד.

הכרעת העליון בעניינו הייתה פסילת בן ארי מהתמודדות בכנסת, ונימוקיהם פורסמו מספר חודשים לאחר הפסילה. לדברי בן ארי, אלו כללו דברים ש"לא היו ולא נבראו", כמו אמירתו 'ערבים כלבים'. "אין לי האזרח הפשוט, כל אפשרות להגיב על דברי שופטי בית המשפט העליון", הוסיף.

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90)
מנדלבליט: "מאסה קריטית" של ראיות | צילום: פלאש 90

כעת מבקש בן ארי להוכיח את חפותו – ושנה וחצי אחר כך מבקש להעמיד אותו לדין, "מקום בו תהיה לי האפשרות להגיב על טיעוני הסרק", לדבריו. "מקום שבו יצטרכו לברר מהי ההגדרה 'גזענות'". לטענתו מלבד שלילת הזכות להיבחר, הפרקליטות ובית המשפט העליון פגעו בשמו באופן חמור. על כן, ביקש בן ארי מבית המשפט שיורה ליועמ"ש ולפרקליט המדינה להגיש נגדו את כתב האישום.