הפרק המיוחד של "הנוכלים" ששודר אמש (שני) במהדורה, שונה מהמקרים שאנו נחשפים אליהם בדרך כלל. בעל עסק שמייבא רהיטים מסין התחייב ללקוחות שהזמינו חדר שינה, פינת אוכל או סלון - אך אלו מצאו עצמם ללא הריהוט, אחרי ששילמו אלפי שקלים. אבל בעידן הקורונה השתנו כללי המשחק, ולעיתים מול הלקוחות שהפסידו את כספם, נמצא גם מנהל שהפסדיו קטנים לא פחות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בכתבה ששודרה אתמול, גילינו מקרה קצת שונה מבדרך כלל. בעל עסק לייבוא רהיטים, שכנראה לא ניהל כמו שצריך את העסק שלו, או שפשוט נשאר חסר ברירות מול משבר בסדר גודל כזה - שפגע במאות עסקים ועצמאים ברחבי הארץ. דוגמא אחת מיני רבות שעוד נשמע עליהן בחודשים הבאים. עסק שחטף מכה מאוד קשה - שגם שהלקוחות שלו שילמו מחיר כבד.
שלב ההוכחות
כשהגענו להתעמת עם בעל העסק הוא הפנה אותנו לעורך הדין שלו. זו כמובן טקטיקה שישר מדליקה אצלנו נורה אדומה. אך הפעם, הוא הציע להיפגש, בלי מצלמות ולהראות לנו את ההוכחות לכל שאלה שנשאל. מדובר בקבלות, חשבוניות, כרטיסיות הנהלת חשבונות, הזמנות מספק, כרטיסי טיסה ומסמכים רבים נוספים שלא ניתן "לשתול" בדיעבד או לפברק. מה גם שהיו לנו אותם מכל הנפגעים, כך שהיה לנו למה להשוות. ובאמת אחרי כשלוש שעות פגישה - הבנו שיש כאן סיפור אחר.
כדי להוכיח שהיה כאן "עוקץ", כלומר עבירה פלילית של הונאה, או קבלת דבר במרמה, צריך בין היתר להוכיח שזה לא נעשה בתום לב, שהייתה כוונה פלילית מאחורי המעשים. או במילים פשוטות, שלא הייתה כוונה לספק את הסחורה ללקוחות. רק במקרה כזה ניתן לחשוד שמדובר בגניבה או מה שאנחנו נוהגים לקרוא לו "עוקץ".
במקרה הזה, הראה לנו בעל העסק, לפנים משורת הדין שורה של הזמנות שנמסרו ללקוחות, כמו גם הזמנות שבוצעו, תשלומים שהועברו לספקים - אך הספקים לא סיפקו את הסחורה. או שהיא נשארה במפעלים בסין ולא היה אפשר למשוך אותה בחודשים דצמבר וינואר, או שלאחר מכן, לעסק גם לא נשאר כסף כדי לבצע את תהליכי השילוח לארץ.
על כל שאלה ועל כל לקוח שהראינו, חלקם בהתקלה, לבעל העסק הייתה תשובה או הוכחה ששולם מלוא הכסף - או ששולמו מקדמות. מכאן, למדנו על האפשרות שהכסף לא נשאר בכיסו של בעל העסק אלא הועבר לספק הסיני תמורת ריהוט שלא סופק או לא נשלח לארץ.
עוד הראה לנו בעל העסק כיצד נקלע לקשיי תזרים עקב לקוחות שפשוט לא הגיעו. נסו לחשוב על עצמכם בשיא תקופת הקורונה, כשעוד חשבנו שהכול מדבק - הייתם מזמינים ריהוט או משלוח מסין?
הדבר הזה גרם לבעיות כלכליות, ובעל העסק הראה לנו כיצד משכן נכס, לקח הלוואות ממשפחתו שנכנסו לחשבון החברה ואפילו שבר תכניות חיסכון של שלושת ילדיו, מה שגרם לבעיות משפחתיות רבות שכולנו יכולים לתאר לעצמנו את ההשלכות שלהן. נוכלים שפגשתי בעבר, לא יודעים להסביר "איפה הכסף" או שנותנים תשובות מתחמקות ולא מנומקות. לא כך היה במקרה הזה.
בחודש מרץ, הראה לנו כיצד הגיש בקשה להלוואה בערבות המדינה אך סורב. התשובה השלילית שקיבל לאחר כל ההצהרות זה מה שגמר אותו, לדבריו, סופית. אז הוא נאלץ לפנות לעורך דין ולהתחיל בהליכי פשיטת רגל.
ממשטרת ישראל נמסר: התיקים הועברו לטיפול יחידת ההונאה של מחוז מרכז הנמצאת בקשר עם עורך הדין המייצג את הנפגעים. הפרשיה נמצאת עדיין בחקירה ומטבע הדברים אין ביכולתנו לפרט מעבר לכך בשלב זה.
היכן עובר הגבול?
בקשות רבות לפשיטת רגל המוגשות לבתי המשפט, הן של בעלי עסקים המבקשים לזכות בתנאים מקלים בגין פשיטת הרגל שלא בצדק. לעיתים, זו טקטיקה ידועה של נוכלים לחמוק מחובות, וכל האמור לעיל עוד ייבחן על ידי המנהל המיוחד שמינה בית המשפט בתיק חדלון הפרעון של העסק, אבל הבעיה הגדולה יותר היא - מה עם כל אותם הלקוחות ששילמו ממיטב כספם, לעיתים את הכסף האחרון שהיה להם, עבור הריהוט? הם יישארו ככל הנראה מול שוקת שבורה. האחרונים שיקבלו את הכסף שלהם מבית המשפט, וכנראה גם יתקשו בהגשת תביעה במקביל לניהול ההליכים.
אין ספק שעשרות לקוחות נפגעו, מבחינתם הם נעקצו לכל דבר ועניין. המחלוקת עתידה להתברר בבית משפט אזרחי, ואין ספק שהצדק איתם. גם בעל העסק מודה בכך.
איפה המשטרה?
ובאשר למשטרה, שוב ההתנהלות מול האזרח הקטן מקוממת. תשובות סותרות, לא החלטיות, חלק מהתלונות נסגרות וחלק מטופלות במחלק הונאה. בעל העסק, למעלה מחצי שנה לא נחקר. לו היה נחקר, אז אולי יכלה המשטרה לשפוך קצת יותר אור על המקרה הזה ולא להשאיר גם את האזרחים אובדי עצות מחד, ואת בעל העסק תחת עננה פלילית מאידך.
נוכל או קורבן?
אבל מה קורה כשגם בעל העסק הופך לקורבן? אנחנו נמצאים בתקופה של משבר כלכלי ואי הוודאות במשק גדולה. עסקים קטנים ובינוניים מוצאים את עצמם בתקופה מורכבת של ניהול משבר וקשיי נזילות כשהבנקים מקשיחים את מדיניותן לאספקת האשראי, צ'קים חוזרים וספקים נסגרים. בסופו של דבר זה מתגלגל ללקוח, הצרכן שבקצה - ומבחינתו הרבה פעמים אין למי לפנות ואין ממי לתבוע את הכסף שאבד בחזרה.
המדריך למניעת הפסדים כספיים
מה עשוי להוות נורה אדומה?
- מועדי אספקה ארוכים מאד ודחייתם.
- דרישה לתשלום מקדמה בסכום גבוה.
- אין מענה מהעסק או שהמענה אינו מספק או מתחמק.
מה מומלץ לעשות בעת קניית מוצרי ריהוט?
- לא לשלם אף פעם את מלוא הסכום מראש.
- לא לשלם מקדמה העולה על 20% שמהווים "דמי רצינות" .
- לא לשלם במזומן ובלי קבלה (למרות שזה מקנה הנחה).
- עדיף לרכוש מוצר הקיים במלאי.
- להגביל את סחירות הצ'קים באמצעות "קרוס" והכיתוב "למוטב בלבד" לקוחות אינם מודעים לכך שכל צ'ק סחיר הוא כמו כסף מזומן וניתן להעבירו לצד ג' ולפודי צ'קים או שוק אפור.
מה ניתן לעשות אם התשלום בוצע במלואו?
- תשלום בכרטיס אשראי - לפי אתר המועצה לצרכנות: "חוק כרטיסי חיוב קובע כי במקרה שבו נכס לא סופק ללקוח אף על פי שחלף מועד האספקה, או כאשר העסק נסגר, אפשר לפנות לחברת האשראי ולעצור את התשלומים העתידיים. כמו כן, אפשר לעצור תשלומים עתידיים כאשר הוגשה בקשה לצו פירוק, כינוס נכסים או פשיטת רגל".
- תשלום בצ'קים- ביטול צ'קים עלול להוות בעיה משפטית, לכן לפני שפונים לבנק כדאי לקבל ייעוץ.