הסיקור החיובי, הפסיקה - וההשלכות על פרשות ראש הממשלה: הפסיקה בתיקיו של ראש אשקלון לשעבר איתמר שמעוני עשויה להשפיע גם על תיקי ראש הממשלה העוסקים ביחסיו עם התקשורת. שמעוני זוכה מחמת הספק באישום שייחס לו קבלת שוחד בדמות סיקור חיובי במקומון ובאתר אינטרנט. "בשל אופייה ומעמדה של התקשורת, נדרשת זהירות בייחוס פליליות להתנהגות שהתקשורת מעורבת בה, שכן טיפול בכלים הפליליים בנושאים הקשורים לתקשורת, עלול במקרים הלא מתאימים לגרור פגיעה בערכים שצוינו", כתבה השופטת. פרקליטי נתניהו בירכו על הפסיקה ואמרו כי תיקו של שמעוני יותר חמור מאלו המיוחסים לנתניהו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

פרקליטיו של ראש הממשלה נתניהו מסרו בתגובה להכרעת הדין: "לא במקרה מעולם בהיסטוריה המשפטית של הדמוקרטיות לא היה תיק שקבע שסיקור חיובי זה שוחד. קביעה כזו תפגע באופן אנוש בחופש העיתונות שהוא מיסודות הדמוקרטיה".

עוד הוסיפו עורכי דינו של ראש הממשלה: "מקרה אחד בלבד הובא לבית המשפט ב-2017. הקבלן דוידי קנה ב-600 אלף שקל אתר ביקורתי נגד ראש העיר אשקלון - ומייד סגר אותו. זה הרבה יותר חמור מתיק 4000 שבו לא נטען שראש הממשלה קיבל אפילו אגורה אחת. ובכל זאת בית המשפט זיכה את הנאשמים מהאשמה שסיקור חיובי הוא שוחד - ולא יצר את התקדים הזה".

לטענתם, "אם בית המשפט סגר היום תיק שוחד הרבה יותר חמור ממה שנטען בתיק 4000 - רכישת אתר אינטרנט ביקורתי נגד ראש העיר ב-600 אלף שקל וסגירתו מייד לאחר הרכישה - ברור שתיק 4000 קורס. הטענות נגד ראש הממשלה נתניהו הן חלק מאכיפה בררנית שזועקת לשמיים: סחיטה באיומים של עד המדינה ניר חפץ, הפריצה הלא חוקית לטלפונים של דובריו ושיטפון ההדלפות הפליליות והמגמתיות נגד ראש הממשלה במטרה לנהל נגדו משפט שדה בדעת הקהל".

איתמר שמעוני בבית המשפט (צילום: החדשות 12)
שמעוני בבית המשפט, היום | צילום: החדשות 12

השופטת: כך יש לקבוע אם הסיקור נחשב לשוחד

בתחילת דבריה, השופטת לימור מרגולין-יחידי מתייחסת לצורך של נבחרי ציבור להגביר את התמיכה הציבורית בהם ולשפר את תדמיתם – בין היתר על ידי כלי התקשורת. "שיפור הדימוי והגברת הפופולריות בהתאם לתפישה הסובייקטיבית של נבחר הציבור, יכולים להתבצע גם באמצעות טובות הנאה שאינן גשמיות ואינן ניתנות לכימות, שיש להן חשיבות ממשית עבור מקבלן", כתבה השופטת. בקבוצה זו ניתן למנות רשימה לא סגורה של פעולות, ובהן:...לשפר את דימויו החיובי ולהגדיל את סיכויי בחירתו לכהונה נוספת...פרסום אוהד וחיובי, השתקת ביקורת ציבורית, צמצום פרסום חיובי על יריבים פוליטיים ופגיעה תקשורתית ביריבים".

השופטת מצביעה על קשיים במדידה והוכחה של טובות הונאה מסוג זה: "בהיות טובות ההנאה הללו לא חומריות וקשות יותר למדידה ולהוכחה, ובהינתן העובדה שהן עשויות להינתן גם בשל השקפת עולם של נותן טובת ההנאה, או תמיכה ציבורית או פוליטית בהתנהלות נבחר הציבור, ולא בהכרח מתוך טעמים אינטרסנטיים מושחתים ומשחיתים, ולאור חומרת העבירה והשלכותיה הקשות על המוכתמים בקלון של לקיחת שוחד...מתחייבת זהירות בייחוס טובות הנאה מסוג זה כבסיס לעבירת שוחד".

ניצן ומנדלבליט, פרקליט המדינה והיועמ"ש (צילום: תומר ניוברג, פלאש 90, חדשות)
איך תשפיע הפסיקה על תיקי נתניהו? | צילום: תומר ניוברג, פלאש 90, חדשות

"לפיכך", הסבירה השופטת. "נדרשת הקפדה על מימוש תכלית החוק ועל האינטרסים הציבוריים שבבסיס האיסור בעבירה...כך שייכללו רק טובות הנאה ברורות, גם אם לשון החוק מאפשרת לראות בפעולות נוספות, שמידת חומרתן פחותה, כ'טובת הנאה אחרת'".

למרות הדברים החדים של השופטת, שלכאורה משפיעים משמעותית על תיקי נתניהו, היא מציינת מספר סייגים, שיש לבחון אותם בעת שבודקים את היחסים בין הפוליטיקאי ובעל אמצעי התקשורת. כל אחד מהשיקולים הללו יכול להשליך על הדיונים בתיקיו של ראש הממשלה.

הראשון – "יש לבחון אם כלי התקשורת מוחזק בידי גורם שיש לו אינטרסים חיצוניים - כלכליים בכלל ומול נבחר הציבור בפרט". לדברי השופטת, "ככל שקיימים אינטרסים עסקיים, וככל שאותם אינטרסים חיצוניים עומדים על הפרק או עתידים לעמוד על הפרק במועד שלנבחר הציבור צפויה להיות השפעה עליהם, והם נדונים בין הצדדים במפורש או במשתמע, ואף במרומז בלבד, אזי האפשרות שההתערבות בפרסומים בכלי התקשורת היא חלק מטובת הנאה מושחתת, היא ממשית יותר".

השני – "יש לבחון אם כלי התקשורת מחזיק באופן עקבי בעמדה ובהשקפת עולם כלשהי, אשר מתיישבת מבחינת האג'נדה שלו עם פרסומים הנוחים לנבחר הציבור". במקרה זה, הפרסומים האוהדים "אינם קשורים בהכרח לקשר מול נבחר הציבור". אם מדובר בפרסומים שנובעים רק מהיחס לנבחר הציבור, "הקשר שלהם לטובת הנאה נפסדת הוא ברור יותר".

בשלב זה מציינת השופטת שיקול נוסף, שיכול לשפוך אור על תיקי נתניהו: "אם היוזמה למעורבות נבחר הציבור מגיעה מצד כלי התקשורת, בעקבות הנחייה כללית או ספציפית של בעליו, ואם ניתנת גישה למעורבות למקורביו של נבחר הציבור, בהתאם להנחיה מלמעלה, אזי היבטי טובת ההנאה הפסולה בהתנהלות הם ברורים ומובהקים יותר".

השיקול השלישי – "יש לבחון אם ההתערבות בפרסומים היא בהקשרים פרסונליים, בנושאים אישיים, משפחתיים, יחצ"ניים, שהזיקה שלהם לתפקיד הציבורי של נבחר הציבור היא קלושה, אם בכלל, והתערבות בהם, המובילה לפרסום חיובי או חיובי יותר, נדמית כטובת הנאה ברורה". במקרים שבהם התערבות נבחר הציבור היא בנושא תפקידו ותפקודו – והוא מבקש להביא את הנושא לידיעת הציבור "מבלי להתערב באופן הבאת המידע, תוכנו וניסוחו". לטענת השופטת, במקרה זה "ייתכן שיש פחות הצדקה לערב בה את המשפט הפלילי".

ההבדל בין בקשה לסיקור - לבין התערבות ב"שיקולי עריכה"

עוד קראה השופטת לבדוק בכל וכל תיק "אם ההתערבות מתבטאת בהגברת הפרסומים החיוביים לגבי נבחר הציבור ופעילותו, ו/או התערבות בצנזור ביקורת, ו/או התערבות במניעת פרסומים חיוביים לגבי יריבים ו/או התערבות בפרסומים ביקורתיים לגבי יריבים. מובן שככל שההתערבות היא בנושאים רבים יותר, האפשרות שמדובר בטובת הנאה אסורה היא וודאית יותר.".

השיקול הרביעי מתייחס ל"השפעה על הצורה והאופן של הפרסום" לדבריה: "יש לבחון אם ההתערבות כוללת גם היבטי צורה, כגון התערבות בניסוח הכותרות, עמודי השער, תמונות, ומיקום ידיעות, התערבות שקשה מאד להסביר אותה במסגרת יחסים שגרתיים של כלי תקשורת אל מול נבחר ציבור. ככל שננקטים יותר אמצעי התערבות, וככל שיותר התערבויות הן פרסונליות, וככל שהתכנים עוסקים בנבחר הציבור וביריביו, וככל שהיוזמה למעורבות נבחר הציבור מגיעה גם מצד נבחר הציבור ומקורביו וגם מצד כלי התקשורת, בעקבות הנחייה של בעליו, אזי האפשרות שמדובר בהתנהלות לגיטימית מול כלי תקשורת היא קלושה".

הנימוק החמישי שציינה השופטת: "לאור העובדה שאין מדובר בטובת הנאה מספרית ומדידה, על פי רוב יהיה נכון יותר להכריע אם מדובר בהתנהלות פלילית או לא על סמך בחינה מתמשכת על פני פרק של זמן ומספר של פעולות ולא על סמך אירוע נקודתי או קצר במשכו, אלא אם מדובר באירוע נקודתי חריג ובוטה".

לסיכום, ציינה השופטת מרגולין-יחידי, "מדובר בטובת הנאה שהמרכיב הסובייקטיבי בה הוא בעל משמעות יתרה, ולפיכך, יש לבחון על פני רצף של זמן, ובמנותק מההתנהלות הפלילית הנטענת, באיזו מידה מייחס נבחר הציבור חשיבות לפרסומים על אודותיו בכלי התקשורת באופן כללי, כשככל שנושא זה חשוב לו יותר, כך האפשרות שעבורו מדובר ב'טובת הנאה אחרת' המבססת מתת, היא גדולה יותר".