שבועיים עברו מאז שחרורו מהכלא של עופר מקסימוב לאחר שריצה 17 שנות מאסר על חלקו במעילה בבנק למסחר, ונראה שהסמיכות של שחרורו למתקפת הירי על הדרום גרמה לסיפור השחרור של אחד העבריינים המוכרים בישראל לעבור מתחת לרדאר התקשורתי ובכלל.
מעבר לנפגעים הרבים בפרשה שהסעירה בזמנו את ישראל וכספם נעלם כלא היה, אין דרך להתעלם מכך שמקסימוב היה אחראי בין השאר להעשיר את כיסיהם של כמה מהעבריינים הבכירים בישראל שככל הנראה חיים ומנצלים את המיליונים שגנב עד היום - כמעט 20 שנה אחרי תחילת הפרשה.
254 מיליון שקלים נעלמו כלא היו מהבנק למסחר והגיעו מהר מאוד לכמה מבכירי העבריינים בישראל שדאגו להלבין אותם ברכישת עסקים בארץ ובחו"ל, והותירו את משטרת ישראל עם לא מעט סימני שאלה שנשארו עד היום ללא תשובות.
"היו מחדלים רבים בפרשת המעילה בבנק למסחר", טוען ניצב משנה בדימוס, אפרים (קרמשניט) ארליך. "משטרת ישראל יכולה הייתה לעצור את עופר מקסימוב ואת אחותו הרבה לפני שהכסף התגלגל לכיסי העבריינים. מישהו חיכה שם יותר מדי זמן, ואם אתי אלון לא הייתה מגיעה למשטרה ומתוודה - סכום המעילה היה יכול להיות גדול הרבה יותר. עד היום חלק גדול מהכסף לא נמצא, וצריך להקים ועדת חקירה שתחקור איך המשטרה נרדמה בשמירה".
פרשת המעילה בבנק למסחר הסעירה בתחילת שנות האלפיים את כל המדינה והכניסה את משטרת ישראל לסחרור. הרי לא בכל יום נעלמים להם למעלה מרבע מיליארד שקלים - או ליתר דיוק 254,199,600 מיליון שקלים - סכום בלתי נתפס במושגים של אז, היום, ובכלל.
"היו לא מעט רחשים בקרב עברייני ישראל בכל הקשור לעופר מקסימוב במשך שנים רבות. הרבה מידע הסתובב במשטרה עליו ועל העבריינים שהפכו אותו לביצת הזהב שלהם ובזכותו הם התעשרו באופן בלתי נתפס", מספר קצין מודיעין לשעבר במשטרת ישראל.
"השם של עופר עלה בהרבה דו"חות מודיעיניים, אבל היו גורמים במשטרה שטמנו את ראשם בחול והתעוררו רק כשהפרשה התפוצצה והכסף נעלם. המשטרה העדיפה להתעסק בעניינים אחרים ולא השקיעה מספיק מאמצים לעקוב אחרי עופר ואחרי ההתעשרות של ארגוני הפשיעה והעומדים בראשם".
מקסימוב (54), תושב חולון, הוא בנו של ירקן מקומי בשם אביגדור (אשר נפטר לפני כמה שנים) והיה בעצמו מהמר כפייתי שמכר את חנות הירקות המשגשגת והענקית שלו בעיר לניסים מוסלי, אביהם של האחים מוסלי (משפחת הפשע העשירה בישראל) בניסיון לכסות את חובות ההימורים שלו ושל בנו.
"עופר תמיד היה אצלי מקום ראשון. כשהוא חגג בר מצווה עשינו לו חגיגה גדולה, ולאתי עשינו בת מצווה קצת פחות. כשעופר התחתן עשיתי לו חתונה מפוארת בבית אסיה, אבל לאתי לא עשינו חתונה כמו של עופר. אצלנו בעדה לגברים יש מעמד יותר גבוה מנשים", העיד בזמנו אביגדור ז"ל בבית המשפט.
בהמשך עדותו סיפר אביגדור מקסימוב כיצד רכש לעופר מכונית ב.מ.וו מפוארת רגע אחרי שקיבל את רישיון נהיגה שלו, ובהמשך גם שדרג אותו למרצדס יוקרתית. עופר, כך נראה, היה כל עולמו של אביו, שלאחר מכן הודה שבנו מוטט כלכלית, כספית ונפשית את כל המשפחה. האב, שפינק את בנו בלי סוף, לא ידע לטענתו שהוא מהמר במאות מיליוני שקלים.
"נהרסו לי החיים בגלל עופר, החיים של כולנו נהרסו", סיפר אביגדור. "עופר היה מאלץ אותה (את אחותו אתי, פקידה בבנק למסחר) ומאיים שרוצים להרוג אותו. הוא היה מהמר כבד שהסתבך עם העולם התחתון. משכנתי את המרצדס והחנות כדי לכסות את החובות שלו, אבל לא הייתי חלק מההונאה שלו ושל אתי, הייתי רק השליח".
עופר מקסימוב, כך נראה, היה מהמר בכל מקום בעולם שהסכים לקבל אותו; ממועדוני הימורים בירושלים שהיו שייכים לבכירי המאפיה המקומית דרך בתי קזינו בתל אביב ועד לקלאבים ובתי קזינו ברומניה שהיו שייכים לאחים מוסלי.
מקסימוב חי חיי ראווה, טס עשרות פעמים לחו"ל, נסע במכוניות יוקרה, אכל במסעדות פאר, אבל החלום המדומיין בו הוא חי הגיע לסיומו מהר מאוד, במה שהפך לסיוט של תושבים רבים בישראל שגילו כך פתאום שאיבדו את כל חסכונותיהם.
אחותו של עופר, אתי אלון, אשר עבדה כפקידה בבנק למסחר במשך 12 שנה, דאגה "לשמן" את אחיה בכספים רבים אחרי שסיפר לה פעם אחר פעם כי עבריינים רוצים לרצוח אותו. היא העבירה לידיו המחאות במאות מיליוני שקלים שנפדו על ידי עבריינים בכירים או במתן הלוואות בשוק האפור בארץ ובעולם.
"כולם רצו שעופר יהמר אצלם. הם ידעו שהוא דג זהב", נזכר עבריין ירושלמי בימים בהם מקסימוב קפץ מקזינו לקזינו. "הוא סיפק את הסחורה וכולם התעשרו. אני מעריך שיותר מ-100 מיליון שקלים הוברחו מישראל לחו"ל ישירות לידי עבריינים שהתעשרו שם ולא חזרו לארץ מחשש שייעצרו".
וכך, אחד השמות שהוזכרו פעם אחר פעם כמי שהיה מעורב בקבלת מיליוני שקלים ממקסימוב הוא גבי בן הרוש; עבריין ירושלמי שעסק ועוסק בתחום הבנייה, מתגורר בעשור האחרון במרוקו, ומסרב בתוקף להגיע לישראל מחשש שייעצר.
"אין לי שום קשר להונאה של הבנק למסחר ולא קיבלתי שקל ממקסימוב. הכול שקרים, וזה מגובה במסמכים שמוכיחים שאני חף מפשע. אני מוכן לבוא עכשיו לישראל בתנאי שיתחייבו לא לעצור אותי", סיפר בזמנו בן הרוש בשיחות עם מקורביו, "אני לא חייב לאף אחד כסף וכל העסקים שלי לגיטימיים. נכון שאני מתגעגע לישראל, לילדים ולמשפחה, ואפילו לא יכלתי להגיע לשבעה של אבי עליו השלום, אבל זה רק בגלל שהרשויות מחפשות אותי על כלום ושום דבר". עד היום אגב לא הוגש כתב אישום נגד בן הרוש.
בכלל, נראה שכמעט כל בכירי העבריינים בישראל נהנו מכספי ההונאה שכאמור ברובם התאדו ונעלמו כלא היו, וכשהפרשה התפוצצה ב-2002, אתי אלון הסגירה עצמה למשטרה, אביה אביגדור נעצר ואחיה עופר שהה באותו זמן ברומניה.
בהמשך מקסימוב הוסגר לישראל, האב אביגדור נדון לשש שנות מאסר על חלקו בפרשה, והבת והאחות אתי ל-17 שנה בפנים וקנס של חמישה מיליון שקלים. על עופר עצמו נגזרו 18 שנות מאסר, ואת הקנס של שלושה מיליון שקלים שהוטל עליו הוא "שילם" בישיבה בכלא.
וזה לא נגמר שם: המדינה תבעה מעורבים שונים בפרשה ודירקטורים בבנק חויבו לשלם יחד כמה מיליוני שקלים. בהמשך, רואי החשבון של הבנק הגיעו להסכם פשרה עם כונס הנכסים על תשלום של 23 מיליון שקל, מה שעדיין הותיר בור של למעלה מ-200 מיליון שקלים שלא נמצאו עד היום.
"איני יודע איזה חלק מבין הכספים שגנב הנאשם נותר בכיסו וממתין לו עד יום שחרורו", כתב בזמנו בגזר הדין שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלי טימן, שגם כינה את מקסימוב שקרן שמילת אמת אחת לא יוצאת מפיו.
אחרי מאסרו עבד מקסימוב באחד המפעלים בכלא בשכר של שני שקלים לשעה, נגמל מהתמכרותו להימורים, והשתחרר כאמור לפני כשבועיים לאחר שוועדת השחרורים קיבלה את עמדת פרקליטו, עו"ד רינת פרידמן, אשר אישרה את תכנית השיקום שלו. הפרקליטות מצדה החליטה שלא לערער על שחרורו, והוא השתחרר כשנה לפני הזמן, ישירות אל מתקפת הטילים על הדרום שכמעט והשתיקה לחלוטין את סיפור שחרורו.
בימים אלה מקסימוב שוהה במעצר בית צמוד לאזיק אלקטרוני, ואמור להשלים את תכנית השיקום שלו בסדנאות של גמילה מהימורים. רק לאחר שיסיים את תקופת היותו אסיר ברישיון (בעוד למעלה משנה) ויסיים את תכנית השיקום שהוכנה לו ברשות לשיקום האסיר, הוא יוכל לשקול את כניסתו לעולם העסקים בתחום הנדל"ן - ככל הנראה ברומניה.
בינתיים, צפוי מקסימוב לעבוד במפעל ברמלה, צמוד כאמור לאזיק אלקטרוני, ובין השעות שמונה בערב לשש בבוקר יהיה מחויב לשהות בביתו. הוא יחתום נוכחות אחת לשבוע בתחנת המשטרה, וימשיך להשתתף בסדנאות לגמילה מהימורים בזמן שיגור בבית משפחתו בחולון, ולאחר שיסיים את הליך השיקום יוכל לצאת מהארץ.
"אני מאמין ומקווה שהמשטרה הפיקה לקחים מהפרשה הזו", מסכם קצין משטרה לשעבר. "היום אני מאמין שדבר כזה לא היה קורה. אין שום סיכוי שסכום כזה היה נעלם ואיש לא היה שם לב".