לאחר שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט מסר ליו"ר הכנסת את כתב האישום שיוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו - היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, הודיע: בקשת חסינות חייבת לעבור דרך ועדת הכנסת, אך אין חובה להקים אותה בשלב זה של ממשלת מעבר. בתוך כך, נתניהו הגיב לרשימת עדי התביעה נגדו וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "כשיש טענה אמיתית לא צריך 333 עדים, וכשאין טענה אמיתית גם 333 עדים לא יועילו".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

את חוות הדעת שיגר אחר הצהריים (שני) עו"ד ינון ליושב ראש הוועדה המסדרת, חבר הכנסת אבי ניסנקורן, בתגובה לשאלתו של האחרון. יועמ"ש הכנסת ציין במכתבו כי היו חברי כנסת נוספים שפנו אליו באותו הנושא. באשר לשאלה מי מוסמך לדון בבקשה של חבר כנסת לקביעת חסינות הוא כתב כי אותה ועדה בראשות ניסנקורן "אינה מוסמכת לדון בענייני חסינות במקום ועדת הכנסת".

לדבריו, משום שבהתייחס לחסינות מדובר ב"דיון מעין-שיפוטי שלא ניתן לדלג על שלביו המהותיים שנקבעו בחוק" - לא ניתן לראות בו "נושא שנוגע לסדרי הבית ודיוני הכנסת". בנוסף, משום שלא ניתן לקיים את הדיון רק במליאת הכנסת (שם היועמ"ש לא יכול לנאום וגם לא עורך דין מטעם נתניהו) רק ועדת הכנסת מוסמכת לדון בבקשת חסינות ולהציע לכנסת לקבוע חסינות לחבר הכנסת שביקש זאת או לדחות את בקשתו".

 

איל ינון
יועמ"ש הכנסת עו"ד איל ינון | צילום: Yonatan Sindel/Flash90, חדשות

יועמ"ש הכנסת הסביר שהיות ומדובר בוועדה זמנית, היא "אינה נכנסת בנעלי ועדת הכנסת לכל דבר ועניין". על כן, משום שבחוק לא נקבע שהיא מוסמכת לדון בסוגיית החסינות, "לא ניתן לקיים את הדיון בוועדה אחרת מזו הקבועה בחוק המסמיך מבלי לתקנו".

עו"ד ינון התייחס לכך שאין ממשלה נבחרת, ואולם, חוק החסינות יוצא מנקודת הנחה כי ועדת הכנסת כבר קיימת ומתפקדת, ומבקש לצמצם את העיכוב בהליכים המשפטיים הנובע מדיוני החסינות". הוא הוסיף: "עמדתי היא כי גם כאשר תלויה ועומדת בפני הכנסת בקשת חסינות, אין בהוראת סעיף 13(ג) לחוק כדי לחייב את הכנסת להקים ועדת כנסת כדי לדון בבקשת החסינות, עוד בטרם הוקמו יתר הוועדות הקבועות, ובנפרד מהן, תוך חריגה מהתנהלותה הרגילה לאחר הבחירות".

עוד הבהיר כי "גם אם בעת הזו לא קמה חובה משפטית על הכנסת להקים את ועדת הכנסת, אם חברי הכנסת יסברו שנוכח חשיבות הדיון בבקשת החסינות יש מקום לחרוג מההתנהלות המקובלת בכנסת, ויתגבש רוב להקמת ועדת כנסת קבועה כבר בשלב זה, אינני סבור שקיימת מניעה משפטית לעשות כן".

היועמ
הגיש את כתב האישום נגד נתניהו ליו"ר הכנסת. היועמ"ש מנדלבליט | צילום: פלאש 90, חדשות

משום שוועדות קבועות בכנסת לא ימונו עד אשר לא תוקם ממשלה חדשה, המשמעות היא שאין הלכה למעשה גוף שידון בחסינות. עו"ד ינון הסביר כי אין אמנם מניעה במצב הנוכחי להקים ועדה, אך אין לכך חובה. כלומר, גם אם נתניהו אכן יגיש את בקשת החסינות שלו בתוך 30 ימים, כפי שנדרש ממנו, לא בטוח שתהיה בכנסת ועדה שתדון בבקשה עד הקמת הממשלה הבאה.

"אני סבור כי ככל שהנסיבות הפוליטיות יובילו לכך שלא תוקמנה ועדות קבועות בכנסת ה- 22, ולאחר הבחירות לכנסת ה- 23 יימשך המשבר הפוליטי והליך כינון הממשלה יתעכב, האיזון בין האינטרסים השונים יטה את הכף לטובת מניעת המשך עיכוב הדיון בבקשות החסינות", הסביר. "אמנם קשה לקבוע מסמרות בעניין זה כבר עתה, אך דומה כי בנסיבות אלה יהיה על הכנסת ה- 23 להקים את ועדת הכנסת אף בטרם הקמתן של יתר הוועדות, על אף הקושי הכרוך בכך".

לקריאת חוות הדעת המלאה לחצו כאן