האם לשר המשפטים אוחנה אכן עומדת החסינות, לאחר שחשף היום (רביעי) פרטים אסורים בפרסום על חקירתו של עד המדינה ניר חפץ? לדברי ד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי מהמרכז הבינתחומי הרצליה, הדבר לא ברור. "מטרת החסינות היא שחבר כנסת יוכל למלא את תפקידו כראוי. הכלל הוא שכל מעשה או ביטוי של חבר כנסת אשר נעשה במסגרת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו נהנים מחסינות מפני העמדה לדין פלילי או אחריות בדין האזרחי. הפרה של צו איסור פרסום זו עבירה פלילית, ולכן יש לבחון האם החסינות חלה על ההפרה", הסביר בשיחה עם חדשות 12.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

לדברי המומחה, כדי לקבוע האם חלה על אוחנה החסינות "ישנם מספר עניינים עובדתיים רלוונטיים: האם הדברים שאמר אכן נוגדים את הצו? האם היה מודע לפרטיו של הצו? והאם הדברים נאמרו בצורה ספונטנית או מתוכננת?". ד"ר שנער מדגיש כי "ביקורת שמשמיע שר המשפטים בכנסת על האופן בו המשטרה פועלת ביחס לחקירת עד היא כמובן במסגרת תפקידיו של חבר הכנסת ולמען מילוי תפקידו - השאלה היא האם החסינות משתרעת גם על חשיפת הפרטים האסורים".

השר אוחנה הוא כמובן אינו הראשון שניצב בפני השאלה הזו. "ב-1995, ח"כ בנימין נתניהו, במסגרת נאום מליאה, ציטט פרטים מתוך מסמך צבאי מסווג", מזכיר ד"ר שנער. לדבריו, בתגובה לעתירה שהוגשה נגד נתניהו קבע נשיא העליון דאז אהרון ברק כי אכן עמדה לו החסינות, "משום שהדברים נאמרו במסגרת נאום בכנסת, בתגובה להאשמה של שמעון פרס כי נתניהו משקר, וכי לנתניהו לא הייתה כוונה מראש לחשוף את אותם הפרטים המסווגים".

ד"ר שנער מדגיש עוד כי יש להיזהר מאוד בהגבלת חופש הביטוי בכלל, וספציפית זו של חברי הכנסת. "התפקיד של חברי כנסת הוא לדבר ולהתדיין, בין היתר גם בשמנו", הוא מזכיר. "פגיעה בחופש הביטוי של השר אוחנה, הגם שאפשר להסתייג מהמעשה עצמו ומתוכן הדברים, עלולה ליצור אפקט מצנן שיחול על חברי כנסת עתידיים אשר ירצו להתבטא ויחששו לעשות כן במידה ולא יוכלו ליהנות מחסינות. השר אוחנה אינו חף מביקורת - מוסד החסינות, עם זאת, חשוב יותר מהשר אוחנה", סיכם.