עם החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להאשים את נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, החל תקתוק השעון – שמקציב לראש הממשלה 30 ימים לבקש חסינות מהכנסת. ההליך כולו עשוי להתעכב מכיוון שוועדת הכנסת – שדנה בנושאי חסינות – לא פועלת מאז הבחירות הקודמות (באפריל), ואמורה לקום רק שתהיה ממשלה. מרגע שנתניהו יגיש את הבקשה, היועץ לא יוכל למסור את כתב האישום לבית המשפט – ויצטרך להמתין לתוצאות ההליך.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לאחר ההצבעה בוועדת הכנסת - אם תהיה - גם מליאת הכנסת תידרש לאשר את מתן החסינות. עמדתו של ליברמן, שקרא אתמול לנתניהו "להילחם על חפותו בבית המשפט", מעידה שלא יתמוך בחסינות - ובמצב העניינים הנוכחי, לנתניהו אין רוב בהצבעה שכזו. בעקבות כתב האישום, נתניהו לא יוכל לכהן בקרוב כשר הבריאות, הרווחה, התפוצות והחקלאות - אך לפי החוק הקיים אינו חייב להתפטר מראשות הממשלה עד לגזר דין חלוט.
כבר ב-1951 נחקק "חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם", שמגביל את האפשרות להעמיד את חברי הכנסת לדין. במשך יותר מ-50 שנה היה נדרש הליך של "נטילת חסינות" כדי להעמיד ח"כ לדין, אך ב-2005 תוקן החוק – וכעת היועץ המשפטי רשאי להגיש כתב אישום בלי לבקש את נטילת חסינותו. אם הח"כ – או במקרה הנוכחי, ראש הממשלה, השר והח"כ בנימין נתניהו – יבקש זאת, הכנסת תדון ותחליט אם לקבוע שיש לו חסינות מהעמדה לדין.
לעניין החסינות החוק קובע, בין היתר, כי לחבר הכנסת חסינות מהותית, הפוטרת אותו מאחריות פלילית או אזרחית בשל הבעת דעה או פעילות בעת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו. החוק גם קובע כי חבר הכנסת פטור ממתן עדות על דבר שנודע לו עקב מילוי תפקידו כחבר הכנסת.
האם האישום יכול להיות מוגש בכנסת הבאה?
עד שנת 2005 היה נדרש הליך של "נטילת חסינות" כדי להעמיד חבר כנסת לדין פלילי, אך מאז תוקן החוק היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת בלי לבקש את נטילת חסינותו, והכנסת, לבקשת חבר הכנסת ולפי הצעת ועדת הכנסת, רשאית לקבוע כי יש לו חסינות מפני העמדה לדין.
לפי לשון התיקון לחוק מ-2005, אם נתניהו יקבל חסינות – כתב האישום לא יוגש, לפחות בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית: " קבעה הכנסת כי תהיה לחבר הכנסת חסינות כאמור בסעיף זה, לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה בתקופת כהונתה של אותה כנסת הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת בשל אותה אשמה אלא אם כן חל שינוי בנסיבות".
הנוסח המקורי היה "חבר הכנסת לא יובא לדין פלילי בשל אשמה על עבירה שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, אלא לאחר שניטלה ממנו החסינות לגבי האשמה הנידונה". עם זאת, כאשר מוסרת חסינות – או לפי החוק הקיים, לא מתקבלת החלטה על מתן חסינות – אז "דינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם".
חוק חסינות הח"כים מקנה להם אפשרות לחסינות מפני דיון פלילי, בתנאים מסוימים. סעיף 1 בחוק קובע במפורש כי " חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת". הניסוח הרחב והמעורפל עשוי לשמש כנקודת מחלוקת. כמו כן נקבע בחוק כי לא תוגש קובלנה פלילית נגד חבר הכנסת – אלא בדמות כתב אישום.
מה יקרה אם נתניהו לא יבקש חסינות?
"כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה", הודגש בהתייחסות לסעיף שמקנה חסינות אם המעשה בוצע למען מילוי התפקיד כח"כ.
אם אישר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת – כפי שהתרחש אמש בתיקי נתניהו – הוא מחויב לפי החוק למסור עותק ממנו, בטרם הגשתו לבית המשפט, לחבר הכנסת, ליו"ר הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת – שכאמור אינה פועלת בשלב זה.
החוק קובע כי בשלב זה מתחילים 30 ימי ההכרעה של נתניהו: "חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום".
ומה יקרה אם נתניהו לא יבקש חסינות? "לא ביקש חבר הכנסת כאמור וחלפה התקופה, או שחזר בו מן הבקשה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת או שהודיע להם בכתב לפני חלוף התקופה האמורה שאין בכוונתו לבקש חסינות, או שהכנסת דחתה את בקשתו או שוועדת הכנסת החליטה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט, ודינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם".
העילות שבהן נתניהו יכול לדרוש חסינות
לפי נוסח החוק, קיימות מספר עילות לבקשת חסינות – ומקורבים לנתניהו טענו בעבר כי אחת מהן (הטענה לחוסר תום לב) עשויה לעמוד במוקד ההליך אם ראש הממשלה יבקש חסינות.
אלו הן העילות לחסינות: הראשונה - "העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1". העילה השנייה - "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה".
העילה השלישית מתייחסת למקרה שבו "הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".
העילה האחרונה בחוק היא ש"ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי". גם סעיף זה הוזכר בעבר כאפשרות לבקשת חסינות – מכיוון שאישום נגד ראש ממשלה ישליך על ייצוג הציבור ותפקוד הכנסת והממשלה.
התיקון לחוק ב-2005 מציין כי בעבירות תעבורה, עבירות מנהליות ועבירות שעונשן קנס לא חלה אפשרות לחסינות – אך הוראה זו לא חלה על תיקי נתניהו. עוד קבע התיקון כי הסעיף לא יחול על כתב אישום שהוגש בטרם חבר הכנסת נבחר.