כמו בשיר המיתולוגי של משינה, גם עמוס דב סילבר הגיע אל הארץ בדרכים עקלקלות. בשבועות האחרונים, מאז שמייסד "טלגראס" נמלט מידי משטרת אוקראינה, הוסגר והוטס לישראל, נקשרו בשמו מעשיות כמעט ג'יימס-בונדיות – החל בשוחד שהעביר כביכול לשוטרים אוקראינים כדי שיסייעו לו להימלט, עבור בטריק הודיני-סטייל ששחרר אותו איכשהו מהאזיקים שהיה כבול בהם בדיוק ברגע הנכון – ובמקום הנכון, שדה התעופה ההומה "בוריספיל" הסמוך לקייב – וכלה בבוגד בסדר גודל של יהודה איש קריות שהסגיר אותו לידי השלטונות המקומיים יממה לאחר שנמלט. אבל זה לא בדיוק מה שקרה, אם לנסח את זה בעדינות.
מה שבהחלט נכון הוא שבחודש מרץ השנה נעצר סילבר באוקראינה בתום מבצע מורכב של יחידת להב 433 וגורמי אכיפה בינלאומיים. יחד איתו נעצרו במקומות שונים 42 בכירים בטלגראס, פלטפורמת הסחר בסמים קלים במסגרת אפליקציית "טלגראם". סילבר נשלח למעצר בית בדירה בקייב, ניהל מתוכה מאבק משפטי, ערער פעמיים נגד החלטת הרשויות שם להסגירו לישראל, והפסיד פעמיים. לפני מעט יותר מחודש ליוו אותו שני שוטרים פדרליים לשדה התעופה "בוריספיל" כדי להעביר אותו לידי שוטרים ישראלים שהמתינו במטוס, והשאר הוא פייק ניוז.
את מה שבאמת קרה תיאר סילבר השבוע באוזני אדם שהעביר לנו את תוכן שיחתם. ראשית, האזיקים: אלה הוסרו ממנו בשלומיאליות כמעט מרשימה לצורך מעבר דרך גלאי מתכות. שנית, השוחד: שלושה אנשי ביטחון נחקרו אמנם באוקראינה בחשד שסייעו לו להימלט, "אבל לא שיחדתי אף אחד ולא כלום", אמר סילבר השבוע באותה שיחה. "שום דבר לא היה מתוכנן, היו לי בכיס 600 דולר ועם זה אי אפשר לעשות שום דבר, בטח לא לשחד שוטרים. פשוט ראיתי שהם מתעכבים במגנומטר בגלל החגורה של אחד מהם והבנתי שזו הזדמנות לברוח, אז דפקתי ריצה. אף אחד לא עזר לי, זה קשקוש. יצאתי לכביש, ראיתי נהג מונית וביקשתי ממנו לנסוע לאומן כי יש שם המון יהודים שחלקם מזדהים עם מה שאנחנו עושים בטלגראס. שילמתי על הנסיעה משהו כמו 200 דולר ובאומן הכניסו אותי בערב שבת לבית מסתור, הביאו לי אוכל ומים" (בסרטון: הבריחה כפי שתועדה במצלמות האבטחה. כן כן, המזוקן בלבן זה סילבר).
Втеча «наркобарона» від СБУ :)
Posted by Антикорупційна Платформа on Sunday, August 18, 2019
והנה מגיע תורו של הבוגד – שבמציאות היה אישה אוקראינית בת 80 שבביתה מצא את המסתור המדובר. "לא הבנתי מה הוא עושה אצלי בבית, פחדתי שיהיה לי בלגן והשוטרים יעצרו אותי כי נתתי מקלט לעבריין נמלט, אז התקשרתי לדווח", סיפרה הקשישה בעדותה במשטרה המקומית. בתמורה למסירת מקום הימצאו הובטחה לה הגנה מפני העמדה לדין.
בעקבות שיחת הטלפון פשטו שוטרים על הדירה. הם תפסו את סילבר בדיוק כשעשה את דרכו החוצה למקום מסתור חדש, ולדבריו היכו אותו כדי להבהיר מה הם חושבים על המבוכה שגרם להם. זמן קצר לפני שהוסגר לישראל ביקש לקבל מעמד של פליט במדינה, אבל הרשויות באוקראינה לא התייחסו לבקשתו והסגירו אותו בלי לדון בה. כך הובילו הדרכים העקלקלות אל הארץ.
עמוס, אתה תהרוג אותי לפני שאתה תתאבד
אקטיביסט חובב פרובוקציות, סוחר סמים חסר מצפון, לוחם חופש אמיץ, ראש ארגון פשע. שאל ארבעה ישראלים מה הם חושבים על סילבר, וסביר להניח שתקבל ארבע תשובות שונות. כרגע, על כל פנים, הוא עציר שמספרו 1441988 וכתובתו היא תא הפרדה 3, אגף 3, אבו כביר. "האוקראינים החליטו מראש להסגיר אותי, הכל קומבינה בין ישראל לרשויות שם. כל המעצר שלי הוא נטו נקמה של משטרת ישראל על זה שהעזתי לומר לה את האמת בפנים", אמר השבוע על הנסיבות שהביאו אותו לשם.
בקרוב הוא צפוי לעמוד לדין על עבירות סמים, הלבנת הון ועבירות נוספות שנעברו לכאורה במסגרת ארגון פשיעה שעמד בראשו. "לכאורה" מפני שהוא עדיין על תקן נאשם בלבד, ולכאורה גם מפני שמדובר ב"טלגראס". מה שהמשטרה מגדירה כארגון פשיעה היה גם צינור חיים לאנשים שזקוקים לקנביס מטעמים רפואיים ומתקשים לקבלו בגלל סיבוכים ביורוקרטיים, וזה כשהמגמה בעולם – ובמובנים רבים גם בארץ - היא בכלל של לגליזציה חלקית או מלאה. אין ספק שסילבר עצמו מודע היטב לפער בין חומרת כתב האישום נגדו והאופן שבו סחר בקנביס נתפס בציבור: "עושים משפט ראווה לי ולחברים שלי. במקום להודות לנו על מה שעשינו למען עם ישראל מעמידים אותנו לדין כאילו אנחנו ראשי ארגוני פשיעה".
עוד מעט סוגר סילבר חודש באבו כביר. מוחזק עם אסיר נוסף שמשגיח עליו מחשש שינסה להתאבד, כשמצלמות מכסות את הנעשה בתא 24/7. "פחדו שאגמור כמו דודו טופז. הביאו לי קרימינולוג של שב"ס ופסיכולוג שיבדקו אותי, הסוהרים בודקים אם אני בסדר, שומרים עליי כמו כספת שלא אתאבד. הקרימינולוג אמר לי בצחוק: עמוס, אתה תהרוג אותי לפני שתתאבד. באמת שלמרות התנאים הקשים, אין שום חשש כזה. לדעתי אפילו הסוהרים יודעים שאני בחיים לא אפגע בעצמי, הם פשוט לא מוכנים לקחת סיכון".
23 שעות ביממה הוא נמצא בתא. שעה אחת ביום יוצא לחלץ עצמות בטיול בחצר הכלא. בפעם הראשונה שלו מאחורי הסורגים – בשנת 2015 הוא נשלח לתשעה חודשי מאסר לאחר שמכר גרם מריחואנה לשוטר סמוי – סילבר ניהל מאבק כדי לקבל בכלא ארוחות טבעוניות, אבל הפעם הוא לא מקבל מזון מיוחד ומסתפק בעיקר בעגבניות, מלפפונים ואורז.
"הימים הראשונים כאן היו קשים מאוד", אמר סילבר באותה שיחה. "מה שהחוקרים לא עשו כדי לשבור אותי, החזקתי מעמד". בתשובה לשאלה על הניתוק מאשתו גלי עמר ומהילד שהם מגדלים במשותף ענה: "חודש שלם הייתי מנותק מהם טלפונית, אבל אני חייב להיות חזק מנטלית בשבילם".
את הטיסה לאוקראינה שהסתיימה בכליאתו הוא לקח מארה"ב, שם גר עם משפחתו בשנים האחרונות ומשם התגרה שוב ושוב במשטרת ישראל בראיונות שבהם התגאה בנעשה בטלגראס. עוד קודם, כתושב הארץ, סימן את עצמו כמטרה כשהחל בשנת 2013 להשתמש בדף הפייסבוק הפרטי שלו כאמצעי תקשורת בין סוחרי קנביס לציבור. באפריל 2014 נעצר לאחר שארגן ברעש גדול את "ליל הבאנגים הגדול", אירוע פייסבוק שקרא להמונים לעלות לירושלים ולעשן מריחואנה ביחד. ב-2015, השנה שבה עזב את הארץ, חשף תמונה של שוטר סמוי שעצר אותו. כרוניקה של פרובוקציה.
הטרמינולוגיה שלו כיום מזכירה אויב משטר. בין השאר סיפר שבמעצר יצא לו לקרוא כבר פעמיים את הספר "מרד הנפילים" מאת איין ראנד; הוא נכתב בשנת 1957 כטקסט פילוסופי אנטי-קומוניסטי/ פשיסטי/ נוצרי, אבל סילבר מוצא בו את עצמו. "אני ממליץ לכולם לקרוא אותו, הוא מרתק מאוד. מזכיר לי הרבה דברים מהחיים של היום".
לתפיסתו הוא קורבן של נקמה. כדי להמחיש העניין הוא מספר שקצין חקירות בלהב 433 אמר לו לאחר שנעצר: "אתה כל הזמן השתנת עלינו מהמקפצה. מה רצית שנעשה, שניתן לך להשתין עלינו? שנשתוק?". סילבר מודה ש"הרגזתי אותם, התגריתי בהם, אבל אני לא מצטער לרגע. הרי מדברים על לגליזציה וחברות שמגדלות קנביס רפואי מגלגלות מאות מיליונים בשנה. אני והחברים שלי לדרך גרמנו למהפכה, הצלנו חיי אדם, הקלנו על חייהם של רבים שסבלו וסובלים. הייתה לי מטרה לעורר מודעות לשימוש בקנביס ובשמן קנביס להצלת חולים, ואני חושב שהצלחתי בזה. במשטרה לא אהבו את זה אז חיפשו כל מיני דרכים לנקום בי. חיפשו את הראש שלי".
לא היה עדיף לך לשתוק, לנהל משם את טלגראס במחתרת בלי החשש שהמשטרה תחפש אותך?
"מי שמכיר אותי יודע שקשה לי מאוד לשתוק. אם לא הייתי עושה רעש בכל הנוגע לשימוש בקנביס זה היה מת, נקבר, וזה מה שהמשטרה רצתה. לא היו מתייחסים אלינו, זה לא היה נכנס לתודעה הציבורית כמו שזה קורה היום".
האירוניה היא שדווקא במשטרה הוא הצליח לשתוק. "נחקרתי 12 שעות ביום במשך שלושה שבועות, ושתקתי. זה מטורף, אבל שרדתי. עמדתי בזה בגבורה".
בקלות הייתי מביא לביבי שני מנדטים
הוא בן 35, יליד צפת, בן למשפחה חרדית. בגיל 15 עזב את הבית, עבר לגור בירושלים, יצא בשאלה וגילה את הגראס. בצבא היה לוחם בגדוד נחשון ועם סיום השירות עבד בעבודות מזדמנות. אחת מהן, סיפר לפני כשנתיים בראיון ל"טיים אאוט", הייתה מה שהפך אותו לפעיל למען לגליזציה. זה קרה בראיון עבודה למשרת מאבטח בבית החולים הדסה, שם ענה בחיוב לשאלה אם השתמש פעם בסמים והבין שכנות היא הדבר האחרון שהמראיין ציפה להיתקל בו. "הבנתי שרוצים שפשוט נשקר. תעשנו אבל תשקרו, אל תרימו ראש, אין לנו בעיה עם זה אבל תסתתרו ותהיו תחת שליטה. זה היה המפגש הראשון שלי עם אקטיביזם", אמר באותו ראיון.
"תמיד היה ברור לי שאני משחק באש, ידעתי שיעשו הכל כדי להוריד לי את הראש, שאני אשלם מחיר יקר מאוד ברמה האישית והמשפחתית. אבל לא הלכתי עם האמת שלי עד הסוף", אמר סילבר השבוע וחזר על הטענה שהמניעים שלו היו ונותרו אקטיביסטיים, אלטרואיסטיים. "פעלתי מתוך שליחות למען אזרחי ישראל והשגתי דברים. תראה את פייגלין ועכשיו גם את ראש הממשלה שתומך בלגליזציה ושם את זה על סדר היום שלו בבחירות. אגב, אם ביבי היה נחרץ ולא הופך את זה רק לטרנד של בחירות שנזכרים על הדרך כדי לקושש קולות מבוחרים, הייתי מצביע לו ודואג שהרבה אחרים יעשו אותו דבר. בקלות הייתי מביא לו שני מנדטים".
אופי של מורד תמיד היה לו ונדמה שתמיד אפיינה אותו שאננות, אולי גם מידה של שחצנות. התכונות הללו, לצד מידה של סטלנות, העלו אותו בתחילת העשור הנוכחי על מסלול התנגשות עם החוק. ב-2012 נעצר בפעם הראשונה על גידול עציץ קנביס; כעבור חמש שנים, באביב 2017, הוא כבר הקים את "טלגראס". מה שהחל כתחליף דיסקרטי לפעילות בדף הפייסבוק שלו שינה כמעט בן לילה את שוק הסמים הקלים בישראל – לטוב אם אתה סוחר או לקוח, לרע אם אתה שוטר.
לטענת המשטרה, סילבר ואחרים בטלגראס גרפו מיליוני שקלים בשנה מתשלומים שהעבירו להם סוחרים תמורת שימוש בפלטפורמה הדיגיטלית. לפי האישומים נגד בכירי טלגראס, חלק משכרם שולם בגראס ובמטבע הווירטואלי ביטקוין. תחקיר שפרסמו כאן בנובמבר 2018 חשף את ההיקף העצום של הפעילות: בשנה אחת נמכרו דרך טלגראס ארבעה טון גראס תמורת כרבע מיליארד שקלים. סוחרים סיפרו לנו שהסתדרו לכל החיים, שהבעיה הכי גדולה שלהם היא למצוא מקום להחביא בו את הסטפות.
סילבר מצדו מכחיש שבכירי טלגראס יושבים על ערימות מזומנים. "המשטרה עשתה הכל להעצים אותנו כארגון פשיעה, להראות כמה אנחנו מסוכנים, אבל אנחנו בכלל תרמנו כסף לכל מיני עמותות - טיפול בבעלי חיים, בנזקקים. תרמנו לחברה הישראלית יותר ממשטרת ישראל. עד היום אני מקבל הודעות תודה ממשפחות של חולים שבלעדינו היו מתייסרים או לא חיים בכלל. אף אחד לא מאיתנו לא התעשר, זה שקר גס של המשטרה, צרם להם שעלינו על השוטרים שלהם שניסו לחדור לטלגראס ולפגוע בצרכנים. אם היינו מתעשרים, אז לאן הלך כל הכסף? למה לא מצאו כלום בחשבונות הבנק של האנשים? ראית מישהו שקנה נדל"ן, נהג במכוניות פאר?". חיזוק מסוים לטענות הללו אפשר למצוא בפוסט שפרסמה גלי סילבר בדף הפייסבוק שלה, ובו ביקשה תרומות שיעזרו לבעלה בקנטינה של אבו כביר: "לעמוס יש רק 300 שקל בקנטינה, אפילו לא פקט סיגריות, בבקשה תעזרו".
מה שסילבר מצניע הוא שטלגראס – במידה מסוימת גם בתקופה שניהל את העניינים וביתר שאת מאז שנעצר – כבר מזמן אינה רק קונקשן דיגיטלי לסמים קלים. נמכרים דרכה גם קוקאין וסמים אחרים שאינם קלים בשום אופן, כפי שחשפנו לפני כחצי שנה. עם זאת, העובדה שטלגראס עובדת בשיטה של מסרים מוצפנים מאפשרת לבכירים לטעון שהם לעולם לא יכולים לדעת מי מוכר מה – ולמי.
בהקשר הזה, אחת העבירות הקשות בכתב האישום נגד סילבר היא הדחת קטינים לשימוש בסם. הוא עצמו אמר בעניין דברים שנויים במחלוקת בראיון שהענק לפני כשנה ל"דה מרקר": "אני אומר את זה בלי אף טיפת בושה, אני בעד שקטינים יעשנו גראס כמו שאני עישנתי [...] למנוע מקטינים להשתמש בסמים ולא משנה אם סמים במובן של עוגיות 'אוראו' או במבה, קולה או גראס או סיגריות - זה לא משנה, אתה לא תמנע מהם [...] חד משמעית שאני דוגל בזה שסוחרים ימכרו לקטינים. אני יודע כמה שזה החזיק אותי. בגיל 15 לגור לבד ולפרנס את עצמך זה מאוד מטלטל ואני לא מאמין שהייתי מצליח לעבור את זה בצורה שפויה בלי שהייתי יום יום מעשן את הגראס".
יש אסירים שרואים בי אדם מעורר השראה
המעבר שלו לארה"ב היה מתבקש. סילבר מחזיק בדרכון אמריקאי והוא מצא בקלות עבודה בחווה לגידול מריחואנה בצפון קרוליינה, שם ניהל צוות של ישראלים שבאו לעבוד במקום. זה הקל גם על הניהול השוטף של טלגראס: "היה לי יותר נוח לפעול בארה"ב. ידעתי שבארץ המשטרה לא תניח לי, תרדוף אותי לכל מקום כדי להכניס אותי לכלא".
זה בדיוק מה שקרה. א', תושב הצפון שהיה בכיר בטלגראס וחבר אישי של סילבר, הפליל אותו ועוד עשרות מחבריו בתמורה להסכם עד מדינה. את סילבר הזמין א' להגיע לחתונתו בקייב כדי לשמש כשושבין; זה היה למעשה תרגיל עוקץ של חוקרי להב 433 שביקשו למשוך את סילבר למקום שבו יוכלו לפעול נגדו.
סילבר נפל למלכודת ונעצר בקייב. יחד איתו נעצרו במקומות שונים 42 מבכירי הארגון. אחד מהם היה אחיו של סילבר, חיים. מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה נגדם כתבי אישום חמורים שחשפו את גודלה של טלגראס; בהתבסס על עדותו של א', יותר מ-3,000 סוחרים פעלו בה, בהם 250 קטינים.
על עד המדינה, שמולו עומת בחקירה, לא היו לסילבר הרבה מילים טובות לומר. "הוא כל הזמן הסתכל על הרצפה, לא היה מסוגל להביט בי בעיניים, התבייש. זה אדם שעזרתי לו המון וראו שלא היה לו נוח להתעמת. גם הוא קורבן של המשטרה, ניצלו את מצבו כדי להפוך אותו לעד מדינה. אני מרחם עליו, אבל א' צריך להתבייש על השקרים שהוא סיפר כדי להציל את העור שלו. הוא פגע באנשים, במשפחות".
מלבד העימות עם א', סיפר סילבר, חוקרי להב 433 השמיעו לו הקלטות של שיחות שלו עם אשתו גלי. "הייתה להם הקלטה שלנו רבים בצעקות. הם הפעילו עליי לחץ נפשי, אמרו שהיא לא תחכה לי, תעזוב אותי, תתחתן עם מישהו אחר, שכדאי לי להודות. עשו תרגילים מכוערים ונבזיים, אבל שתקתי. זה שיגע אותם. אין להם מושג כמה האישה שלי נאמנה, מדהימה, אמיצה. אני מעריץ אותה ומטורף עליה, היא עושה בשבילי המון מאז שאני עצור. הריחוק ממנה והילד קשה לי מאוד במיוחד לאור העובדה שהוא חוגג השבוע יום הולדת, אבל אני יודע שאם יהיה משפט צדק, אני אצא זכאי. אני רוצה להאמין שמערכת המשפט בישראל לא מושפעת מהמשטרה".
מה הכי חסר לך חוץ מהמשפחה?
"אני מת לג'וינט, אי אפשר לעשן פה כלום. אבל שום דבר לא ישבור אותי. אני בקשר טלפוני עם החברים שלי העצורים והמשפחות שלהם, הם חזקים ואף אחד לא הפליל את השני. הם לא נשברו. יש בינינו ערבות הדדית".
איזה יחס אתה מקבל מסוהרים, מהאסירים?
"יש סוהרים שאמרו לי שהקנביס עזר לי לבני משפחות שלהם שסבלו ממחלות קשות. האסירים פה מכבדים מאוד, דואגים לי, עוזרים לי להתאקלם. יש כאלה שרואים בי אדם מעורר השראה. נותנים לי כבוד שבזכותנו הנושא הגיע לסדר היום הציבורי".
התקשורת דיווחה שלדיונים בתיק שלך בבית המשפט מגיעים עשרות תומכים, מוחאים לך כפיים, מתעמתים עם הפרקליטות והמשטרה.
"מחמם את הלב לראות אותם באים לדיונים, הם מחזקים אותי ואת גלי. זה מעודד מאוד ומוכיח שהדרך שלי הייתה נכונה".