כתב אישום יוגש נגד שר העבודה והרווחה חיים כץהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע היום (רביעי) על הגשת כתב אישום נגד שר העבודה והרווחה מהליכוד, חיים כץ, בעבירת מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. הוא צפוי להיפגש הערב עם ראש הממשלה נתניהו ולדון על עתידו: האם יבקש מהכנסת חסינות מפני העמדתו לדין או שייאלץ להתפטר. לקריאת כתב האישום המלא, לחצו כאן.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

מנדלבליט מאשר בהחלטתו את המלצת פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטת מחוז תל אביב ליאת בן ארי. כתב האישום נמסר גם ליו"ר הכנסת ולשר כץ, על מנת שיודיע האם הוא מעוניין לבקש שהכנסת תעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי. משמעות ההחלטה של מנדלבליט להגיש בשלב הזה כתב אישום נגד השר חיים כץ היא שיהיה עליו להתפטר עוד לפני הבחירות לכנסת הבאה, אם לא יקבל חסינות.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע גם כי החליט שלא להעמיד לדין את חיים כץ בפרשה אחרת הקשורה לעובדי התעשייה האווירית, זאת על פי המלצת פרקליט המדינה.

וילון אנשים
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90



הפרשה עוסקת בעבירות שביצע לכאורה השר כץ בזמן שכיהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בין השנים 2005-2006 וכן בין 2009-2013. באותה תקופה, לפי החשד, התפתחה מערכת יחסים של "תן וקח" בינו לבין היועץ הפיננסי מרדכי בן ארי, שמייעץ בין השאר לחברת "אקוויטל", אחת החברות הכלכליות המובילות במשק. במרכז האישום עומד תיקון 44 שהעביר בוועדה, שלפי החשד היטיב עם בן ארי.

"קיים מערכת יחסים חברית וכלכלית הדוקה שהניבה לו תועלת רבה"

נגד שר הרווחה כץ גיבשו בפרקליטות כתב אישום המייחס לו עבירה של מרמה והפרת אמונים. בכתב האישום נאשם גם חברו של השר כץ, איש שוק ההון מוטי בן-ארי, בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושימוש במידע פנימי.

לפי כתב האישום, במקביל לכהונתו כחבר כנסת, שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. מתוקף תפקידו, היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים בעלי היבט ציבורים. במקביל, השר כץ היה מושקע במיליוני שקלים בשוק ההשקעות, ותיק ההשקעות שלו גדל משמעותית באותה תקופה.

שר הרווחה חיים כץ
עשה שימוש בתפקידו כיו"ר ועדה, כץ | צילום: Flash90, חדשות

עם השנים, התפתחה בין כץ לבן ארי, יועץ השקעות מנוסה, מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב ביותר, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים. במסגרת זו השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן-ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו.

על פי האישום, בשנת 2010, ביוזמתו של בן ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח רגילים יקדימו את בעלי השליטה בחברות.

"כץ קידם את הצעת החוק - למרות שידע על האינטרסים הכלכליים"

השר כץ ידע שבן-ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק, הן מתוקף תפקידו בקבוצת אקוויטל, והן באופן אישי, ולמרות זאת החליט לקדם את הצעת החוק שיזם בן-ארי. באותה עת החזיקה קבוצת אקוויטל אג"ח של חברות הנתונות בקשיים בהיקפים גדולים. תיקון 44 עשוי היה להביא יתרון כלכלי משמעותי אקוויטל, לבן-ארי ולשר כץ, שהחזיק אף הוא באג"ח של חברות בקשיים.

במקביל לקידום תיקון 44, המשיכה להתפתח מערכת היחסים החברית ההדוקה שבין השר כץ לבן-ארי, וזאת בין היתר, על רקע ההערכה הרבה שרחש השר כץ ליכולותיו וכישוריו של בן-ארי בשוק ההון, ועל רקע רצונו של השר כץ לנצל יכולות אלה לשם הפקת תועלת כלכלית לחשבונו. במסגרת זו איפשר בן-ארי לשר כץ לבוא באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לעתים מספר פעמים בשבוע, לצפות בו סוחר בני"ע ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שהוא נותן לשר כץ טיפים בנוגע למסחר.

בנוסף לכך, השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בני"ע של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית. בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.

פרקליט המדינה שי ניצן
היועמ"ש קיבל את המלצתו, שי ניצן | צילום: גלעד טוקטלי, עובדה

למרות היחסים ההדוקים ביניהם - החבריים והכלכליים - קידם השר כץ את הצעת החוק שיזם בן-ארי. לאחר אישור הצעת החוק בקריאה טרומית, פעל השר כץ לניתוב הדיון בה לוועדת הרווחה שבראשותו, כדי להבטיח לעצמו שליטה בהליכי קידום הצעת החוק. לאחר שהצעת החוק אכן עברה לוועדה שבראשותו, זירז השר כץ את ההליכים, תוך שהוא הודף במהלך הדיונים חלק ניכר מהערותיהם של גורמי המקצוע.

"בן ארי העניק לשר טובות הנאה כלכליות"

על פי כתב האישום, למרות שמערכת היחסים החברית והכלכלית ההדוקה של השר כץ ובן-ארי, והאינטרסים בהם אחזו השניים בקידום תיקון 44, העמידו את השר כץ בניגוד עניינים בין ענייניו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי, הוא נמנע מלגלות אינטרסים אלה לוועדת הרווחה בעת הדיונים על תיקון 44. השר כץ הזמין את בן-ארי להופיע בוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום, תוך שהוא נמנע מלספר לוועדה כי בן-ארי הוא יוזם הצעת החוק, כי יש לשניהם אינטרס כלכלי ברור בקידום הצעת החוק וכי בין שניהם יש מערכת יחסים הדוקה, חברית וכלכלית.

הצעת החוק אושרה בוועדה בתום שלושה דיונים, אשר התפרשו על פני חודש וחצי. בהמשך, משנחשפה מערכת היחסים החברית ביניהם והוגשה תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת, מסר השר כץ מצגים כוזבים בעניין זה לוועדת האתיקה, שעל בסיסם דחתה קובלנה אתית שהוגשה נגדו, הגם שקבעה כי קיים טעם לפגם בכך שלא יידע את חברי הוועדה על החברות בינו לבין בן-ארי, על הקשר של בן-ארי לקבוצת אקוויטל ועל ההשפעה הפוטנציאלית של הצעת החוק על חברות הקבוצה.

גם לאחר העברת תיקון 44 הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן-ארי להתקיים, ובן-ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים, והדבר הניב לשר כץ תועלת כלכלית ניכרת, כמפורט באישום השני

לאחר שהשר כץ מונה לתפקיד שר, היתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת", שתיעשה ע"י חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה, ולהעביר את שטר הנאמנות לגורמים המוסמכים. השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל ע"י בן-ארי בניגוד לכללים.