לפני 12 שנה נהרג רב סרן שלומי כהן במארב מחבלים בקלקיליה. התקרית אירעה חודש לפני שעמד להשתחרר מהצבא, כשכבר היו לו תכניות לאזרחות. אחת מהן הייתה ליהנות סוף סוף מהדירה שרכש ברחובות כמה חודשים קודם לכן, ובקושי הספיק להתגורר בה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הוריו ידעו שכדי לשמר את הזיכרון של הבן האהוב שאיננו, הם ישאירו את הדירה בדיוק כפי שהייתה ביום ששלומי עזב אותה בפעם האחרונה. ומאז הכל נשאר - כולל הבירה במקרר. "המקלחת שלו נשארה כמו שהשאיר אותה: קצף הגילוח, הדאודורנט, המברשת - לא נגעתי בשום דבר", מספרת אמו עליזה.
תקרית האש בה נהרג כהן קרתה במהלך סריקת בית בקלקיליה ביוני 2002. היו אלה הימים שלאחר מבצע "חומת מגן" בשטחים. הכוח של שלומי, מ"פ בגדוד נחשון, נתקל במארב מחבלים והוא נהרג במקום.
"הוא ידע שאני מאוד דאגנית כשהוא היה בצבא", היא מוסיפה. "הייתי מתקשרת אליו כל יום והוא היה עונה לי: 'הכל תקין, אל תדאגי'. פעם אחת שאלתי אותו אם הוא לא פוחד להיהרג בצבא והוא אמר לי שהוא יודע שזה יקרה. הוא ענה לי שהוא חושש רק מדבר אחד - שלא יצטרך לבוא לאמא שלו ולבשר לה על כך".
"שלומי הוא חלק בלתי נפרד מהדירה"
שלומי הספיק להתגורר בדירה אותה רכש במשך שבעה חודשים בלבד. הוא היה בן 26, רצה קצת עצמאות והחליט לקנות בית משלו. השחרור היה באופק, אך התנדב לדחות אותו עד שיימצא לו מחליף על פיקוד הפלוגה.
פעם בכמה זמן מגיעות לדירה קבוצות חיילים מהגדוד של שלומי. לביקור האחרון הגיע גם סא"ל שי שמש - מג"ד גדוד נחשון. לפני 13 שנה הוא שכב מיטה ליד מיטה יחד עם שלומי בקורס מפקדי פלוגה. בדירה, שומעים החיילים סיפורים על שלומי: כיצד תרם כסף לחיילים וגם כמה היה קשור למשפחתו.
"שלומי היה מארח את חבריו בכל מוצאי שבת", אומרת אמו. "הוא היה מכין להם ארוחות. התבלינים נשארו כפי שהיו וגם הבירות נותרו במקרר כבר 12 שנה. אני מחזיקה את הכרית ושוכבת בצד שלו במיטה וככה אני מרגישה את שלומי".
"הוא חלק בלתי נפרד מהדירה הזאת", מציין אביו. "למחוק את זה, זה כאילו אנחנו אומרים שהשלמנו עם מותו ואנחנו ממשיכים הלאה - אנחנו לא המשכנו הלאה".