כשאתם שילמתם ממיטב כספכם על טיול ספארי מאורגן וממוגן באפריקה, אור מנהריה טסה עד לשם כדי להציל גורי אריות ונמרים. וכשבחרתם לבלות את החופשה השנתית שלכם בתיאלנד, קצת בטן-גב ורכיבה על פילים מאולפים, גליה התנדבה לטפל בדיוק באותם פילים שעברו התעללות כדי לשעשע את התיירים. וכשרקדתם אגדו בקלאב מפנק, ג'ודי מצאה את עצמה רוקדת ריקוד מסורתי מוקפת בחבריה החדשים מאוגנדה.
"לפני שנתיים, לקראת היום הולדת ה-60 שלי", מספרת ג'ודי גריי, "החלטתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי עם היום הולדת, ולא סתם לחגוג במסיבה. חיפשתי אתגר. רציתי גם מאוד לתרום את הכישרונות שלי, ולתת ככה בחזרה". ג'ודי נסעה להתנדב בשבט אבו יהודיה שבאפריקה, שאנשיו התגיירו לפני כמעט מאה שנה, עליו שמעה כשעבדה בתנועה המסורתית בישראל. המשימה המרכזית שלה הייתה לתגבר את לימודי העברית והיהדות של צעירי השבט.
"אמא אמרה שנטוס לתאילנד להתנדב - התרגשתי"
קוראים לזה "אקו-טרוולינג", או בעברית: תיירות התנדבותית. תיירות המשלבת מודעות סביבתית
וחברתית, טרנד שתפס תאוצה כשמפורסמות כמו מדונה ואנג'לינה ג'ולי התנדבו במדינות העולם השלישי.
אופק טיקטינסקי חלם על טיול בר-מצווה משפחתי בארצות הברית, במסלול הקבוע של דיסנילנד, ביקור במפלי הניאגרה ושופינג. אבל אימא שלו חשבה על משהו אחר לגמרי. "הייתי סגור על ארצות הברית", אומר אופק, "ואז היא אמרה לי שאנחנו נטוס לתאילנד להתנדב בבית יתומים. אני מאוד התרגשתי".
"התחילו לרדת לו קצת דמעות ואז חשבתי שזה בגלל שהוא התאכזב שלא נוסעים לארצות הברית", דאגה אמו עינת. אבל אופק מיהר להרגיע: "אמרתי לה אבל שזה רק של התרגשות". אופק ואימא נחתו בתאילנד עם מזוודה מלאה במתנות ליתומים. "כבר בחדר, איך שהגענו, התמוטטנו על המיטה - המיטה נשברה במקום", מספר אופק ואמו מוסיפה: "ישנו על מיטה שבורה. את לא יכולה לכעוס ואת גם לא יכולה לבוא לאחראי ולהגיד לו: תשמע, כך וכך וכך. את צריכה... את בחדוות הנתינה".
בבוקר הם כבר נחשפו לתנאים הקשים של הילדים, מציאות שאופק בן גילם לא היה יכול אפילו לדמיין. "אני רגיל כשאני מגיע הביתה לזרוק את התיק בחדר, לקבל חיבוק חם מאימא ולאכול את האוכל. אין להם את זה. אז ריחמתי עליהם מאוד. יש להם שם חדר, רק לבנים, בסביבות מאה בנים בתוך חדר אחד גדול. אחד הילדים הלך לאימא שלי, לחבק אותה. והוא אמר לה בשקט כזה: אווץ', אווץ' וסימן לה על הגב".
2 מיליון תיירים מתנדבים בשנה
"הרמתי את החולצה, ראיתי איקסים, איקסים, איקסים", מספרת עינת, "שאלתי אותו מה זה, אז הוא הצביע לי על המקלות שם שמוחבאים מאחורי הלוח בפינה. היינו בהלם. ואז עברתי איתו כיתה כיתה, אספנו את כל המקלות, שברנו אותם. פשוט שברנו אותם".
בזמן הקצר של ההתנדבות, רק שבוע וחצי, הם ניסו לעשות משהו למען הילדים הנטושים. "גם בנינו רצפות, גם צבענו את הקירות. יותר נכון אני צבעתי את הקירות, לימדנו אותם אנגלית, לימדנו אותם מתמטיקה. כשראינו שהם קצת מצוברחים ומשועממים רקדנו איתם, שרנו איתם".
כשני מיליון תיירים מכל העולם נוסעים להתנדב ברחבי הגלובוס מדי שנה. גם הישראלים גילו את הטרנד. אפשר להתנדב דרך עמותות לתקופות ארוכות ומשמעותיות יותר, או דרך חברות מסחריות שגילו את הפוטנציאל הכלכלי, ומציעות חבילה משולבת - טיול לצד כמה ימי התנדבות על הדרך. תוכלו לקפוץ לטפל בדובי פנדה בסין, להאכיל קואלות באוסטרליה, להציל צבי ים ביוון, ואפילו לשחרר אריות בזימבבואה.
ההתנדבות היא אינה בחינם
בתוך הטיול הקצר שלה למזרח גליה עוזמו, חובבת בעלי חיים, הצטרפה לפרויקט המטפל בפילים פגועים בתאילנד. "ישראלים נורא אוהבים לבוא לתאילנד", היא מסבירה, "אנחנו באים לשם הרבה, אבל באמת אנשים לא מבינים כמה הרכיבה היא פשוט פוגעת בפיל. בכפר זה בעצם המציאות היותר קשה, של מה שבאמת קורה, שהפילים כל היום קשורים עם שרשראות והם מורעבים, ועם פצעים וזה מאוד קשה לראות את זה".
לאיזה פיל הכי התחברת? "לאימבון, שהיא פילה קטנטנה, אני חושבת שהיא הייתה בת שנתיים, היא כל הזמן רצתה לשחק, כל הזמן תופסת לך ביד, לשחק עם החדק שלה, מנסה למשוך אותך לתוך האזור שבו הן נמצאות. או הולכים לטייל, אז היא לוקחת את היד בחדק, הולכים לטייל ככה".
ההתנדבות, שמגיעה תמיד ממקום טוב, עלולה לפעמים לפגוע במרקם החיים הטבעי. "הרבה בעלים של פילים, שלא אכפת להם מהפיל, הבינו שאנשים קונים את הפיל כדי להציל אותו, הם מביאים אותו למצב בריאותי נמוך כדי שמישהו יבוא ויציל אותו, ויקנה אותו", מספרת גליה.
אם חשבתם שלהתנדב זה בחינם, טעיתם. הכרטיס כמובן עליכם וגם כיסוי העלויות. במקומות מבוקשים
זה יכול גם להגיע לאלפי דולרים, ותמיד יהיה מי שירים גבה.