לאחר שכל תקוותיהם נגוזו אמש, נפרדו היום (א') בני משפחתו של סגן הדר גולדין ז"ל מיקירם בפעם האחרונה. לאחר שהתייחדו עם ארונו בביתם שבכפר סבא, ליוו אותו בני המשפחה אל החלקה הצבאית שבבית העלמין השוכן במרחק עשרות מטרים ספורים ממנו. מעל הקבר הפתוח ספדו לו אוהביו, בהם הוריו, אחיו וארוסתו. בין הסופדים היה אביו, הד"ר שמחה גולדין, שביקש לספר על אופיו ודרכו של בנו המנוח לאלפי המלווים שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ההספד המלא של שמחה גולדין:
"אחיותיי ואחיי, לא באתי היום לספוד להדר כי אם לספר עליו. הדר גולדין, סגן בפלס"ר גבעתי, היה אדם נפלא. כפי שכל הצעירים שקברנו באחרונה היו נפלאים. הוא היה מיוחד בדרכו, כפי שכל אחד ואחד מאלה שקברנו היה מיוחד, אבל הדר היה מיוחד באופן שנגע באנשים ואתם, הקהל הגדול הזה, אתם העדות לכך. אדם כזה ראוי שנספר עליו וראוי שכל אחד ואחת מכם ייקח ממנו משהו שיהיה שלכם ושל הדר מיום זה ואילך.
אני משביע אתכם לנהוג כך, כדי שמשפחתי תדע שאם כולנו ננהג כך נביא תיקון לעולם המסוכסך, ונגביה את עם ישראל למדרגה גבוהה יותר, וזו הייתה מטרתו של הדר בחייו. הוא עשה זאת לאורך כל חייו הקצרים, ואם נמשיך את דרכו יהיה זה נצחונו של הדר על הרוע המוחלט שיצא לנצח בשליחות אזרחיה של מדינת ישראל כולה.
בפשטות, הדר היה אדם שראה בשמחה ובחיוך את הדרך למצוא זכות וחיוך בכל מקום, ואת הדרך למגע הראשוני בין בני אדם. לכן כל כך קשה לבכות לו ובלתי אפשרי לבכות עליו. ולכן מבעד לדמעות של כולנו זכרו תמיד את החיוך המאיר, שהוא המגע הראוי שיהיה בין בני אדם. לכך חינך הדר, ואין לנו אלא להמשיך את דרכו.
הדר לא קילל, ולא אפשר לחניכיו, חבריו ופקודיו לקלל. הוא ראה בכך חולשה מהותית, הוא פשוט חיסל אותה. אני מבקש מכם אחיותיי ואחיי, שננהג כך מיום זה ואילך ונרוויח עוד קצת הדר בדרך חיינו.
בסידור של הדר הוא רשם תפילה שנשא בכל יום: 'אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם. שנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו, חלילה. ותחזק אותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך שיהיה הכל נחת רוח אליך'. אחיותיי ואחיי, קבלו את דברי הדר והחילו אותם על עצמכם, אני משביע אתכם.
דעו בלבכם את המעלות של חבריכם ולא את חסרונם, חפשו וחיזקו את הדברים החיוביים באדם כאשר אתם רואים בו שלילה, כך נוכל לחיות בארץ הנפלאה הזו ולא נכלה עצמנו בסכסוכים ובקנאה, בגירוש ובהוקעה. אחיותיי ואחיי, התנהלו בדרך הישר, זה פשוט. זו מורשתו של הדר וכל מי שהכיר אותו ידע שאכן אצל הדר זה פשוט. ואתם, שבאתם בהמוניכם לגעת בו, קחו את זה אתכם. התנהלו בדרך הישר, ובעיקר אל תשנאו אחד את השני, חלילה.
אחיותיי ואחיי, הדר היה צייר מחונן, איש ספרות ובשנים האחרונות גם לוחם. כשהתגייס ביקש מלאה אמו ללמד אותו תפירה, ורקם בעצמו על רצועת הנשק את המילים 'עוז וענווה'. זו תורת הלחימה היהודית מעתה ואילך. העוז להפעיל את הנשק בשעת הצורך, וענווה לדעת להשתמש בו, שלא תתפשט מידת העוז ותשתלט עלינו.
הדר ביקש להיות לוחם יהודי. הוא לקח את הפסוק 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תצליח את דרכך ואז תשכיל'. הפסוק הזה, שהיום אלפי אנשים מנסים לקיימו בגופם בניתוק מתורת הלחימה היהודית, הוא הציווי של הקדוש ברוך הוא ליהושע, הלוחם היהודי המובהק, שר הצבא שכבש והנחיל. אחיי הלומדים, בשמו של הדר אני משביעכם, אם אתם רוצים חלק בו עשו כמעשיו. קחו את ספר התורה הזה עמכם יומם ולילה והיו ללוחמים יהודים.
אני מודה לקהל הגדול שבא מרחוק ומקרוב להיות עם משפחתי ועם הדר בדרכו האחרונה. והעיקר, כדברי המשוררת, למצוא את הדרך להיות ראויים, לזכור ולשמור ולדבוק בחיים".