"לא יעזור כלום - אני אהיה המאמן הבא", במילים אלה הסביר שחקן העבר אייל ברקוביץ' את רצונו להיות המאמן הבא של נבחרת ישראל במסיבת העיתונאים שקיים בצהריים במלון "הילטון" בתל אביב.
"אני מאוד מתרגש, החוברת שחילקתי לכם היא חוברת שנתתי להתאחדות לפני חמישה חודשים, באוקטובר 2009, ביום שהתחיל כל הרעש וכל ההמולה סביב השם שלי למינוי מאמן לנבחרת ישראל", הסביר ברקוביץ' ברוגע תחילת מסיבת העיתונאים, אך הטון הנינוח התחלף במהירות בטונים צורמים. "אני אהיה אתכם גלוי, הסחבת בדבר המינוי לא מעניינת אותי כל כך. אני הצבתי לעצמי מטרה לפני חמישה חודשים להיות מאמן נבחרת ישראל ואני הולך עם המטרה הזאת עד הסוף".
את הכישרון שלו להיות מאמן הנבחרת ביסס ברקוביץ' על ניסיונו כשחקן כדורגל מצליח. "אני חוויתי הכל: התקפות, כדורגל סקסי, אף אחד מכם לא יודע מה זה להיות שחקן כדורגל. נכון, אין לי ניסיון כמאמן, אבל כבר ראינו לאן הגיעו אלה עם הניסיון", כאשר ניתן להניח שכוונתו היא לאברהם גרנט ולריצ'ארד נילסן.
זר או ישראלי?
לאחר הכישלון בקמפיין מוקדמות המונדיאל 2010 בדרום אפריקה, החליטו בהתאחדות לכדורגל להשקיע כסף רב בעמדת מאמן הנבחרת, לאחר פיטוריו של דרור קשטן. היו"ר לוזון כבר הודיע כי יותר ממיליון אירו יוקדשו לעניין, ובעקבות כך עלו מספר שמות של מאמני כדורגל אירופאיים לתפקיד.
המוביל שבהם היה האיטלקי רוברטו דונאדוני, שהסכים כבר עקרונית לאמן את הנבחרת, אולם בשלב זה נידונה סוגיית שכרו. על פי חלק מהדיווחים, דורש דונאדוני כשני מיליון אירו לשנה - שכר בו לא יוכלו לעמוד בהתאחדות לכדורגל. בשל העלויות הגבוהות, רבים בעולם הכדורגל תומכים דווקא במינוי מאמן ישראלי לתפקיד, שגם מכיר היטב את הכדורגל המקומי - וגם עלויותיו תהיינה נמוכות יותר.