ארכיון (צילום: בועז ארי)
צוללני זק"א מצאו את גופת הגבר שטבע, היום | צילום: בועז ארי

שניים טבעו למוות בחופי תל אביב: בתום סריקות ממושכות נמצאה בשעות הצהריים גופתו של הגבר שככל הנראה נעלם אתמול בים, מול חוף בוגרשוב בעיר. אנשי יחידת הצוללנים של זק"א איתרו את הגופה וחילצו אותה, אחר כך הועברה גופתו למכון לרפאוה משפטית באבו כביר. בבית החולים איכילוב בעיר מתה אחר הצהריים נערה בת 15, שטבעה אתמול בחוף הדולפינריום.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

החיפושים אחר הגבר החלו לאחר ששני תיירים דיווחו על בחור שנסחף בים. צוות שיטור ימי תל אביב יצא למקום, ובדרך נתקל בקבוצת גולשים שניסתה להציל שתי צעירות שהיו באפיסת כוחות בחוף הדולפינריום.

גופת הגבר נמצאה לאחר שעות של חיפושים (צילום: בועז ארי)
גופת הגבר נמצאה לאחר שעות של חיפושים | צילום: בועז ארי

צוות השיטור הימי התפצל לשני צוותים. הצוות הראשון שטיפל בבנות מצא את אחת מהן כשהיא ללא דופק וללא הכרה. שוטרים ביצעו בה פעולות החייאה ואז הועברה לבית החולים איכילוב. הבחורה השנייה פונתה במצב חרדה. הצוות השני המשיך לחוף בוגרשוב שם המשיך בסריקות אחר הטובע, שנמצא כאמור רק היום בשעות הצהריים.

"חידשנו את פעולות החיפוש עם אור ראשון, לאחר שהן הופסקו בשעות הערב", סיפר היום לחדשות 2 באינטרנט סימור לברט, מפקד יחידת הצוללנים של זק"א. "היינו עשרה צוללנים של היחידה שלנו, שלושה אופנועי ים ובעזרת סיוע של השיטר הימי של משטרת ת"א מצאנו את הגופה שלו".

לדברי לברט, גופתו של האיש, גבר כבן 50, נמצאה "בצמוד לשובר הגלים, בעומק של 4.5 מטרים". הצוללנים הוציאו את הגופה באמצעות סירת המשטרה ובחוף נקבע מותו של האיש.

חוף בת"א. ארכיון (צילום: מורן כץ)
זרמים מסוכנים הביאו למקרי טביעה. אילוסטר | צילום: מורן כץ

ניסוי חדשות 2: כך מתרחשת טביעה

טרם נפתחה עונת הרחצה וכבר אנו עדים למספר מקרי טביעה בשבועות האחרונים. חלק גדול מדי מהרוחצים, עדיין נוהג לפקוד חופים לא מוכרזים, או לרחוץ לא בשעות הפעילות של שירותי ההצלה. מנתוני משרד הפנים עולה, כי בכל שנה בישראל טובעים עשרות בני אדם ובחלק מהשנים מספר הטביעות המסתיימות במוות עלה על 40. הגורם העיקרי לכך הוא הזרם הנסוג: זרימת מים הפוכה לכיוון הגלים, הנעה כנהר בתוך המים לכיוון העומק. מסת המים שמביאים הגלים לחוף, מוצאת דרך חזרה לעומק בנתיבים בעלי קרקעית עמוקה ("בורות" בעגת המצילים), באורך 20-50 מטרים.

בסמוך לסלעים הצפוניים בחוף ירושלים בבת ים, קיים זרם נסוג באופן קבוע. צוות חדשות 2 יצא לבדוק איך הוא נראה ומה קורה לאדם שנקלע לתוכו. בעזרת אבי עפיה, יו"ר ארגון המצילים, תכננו ניסוי בקפידה, נעזרו בחגורות הצלה, ובגיבוי של 3 מצילים. המסקנות לפניכם.

זיהוי:

1. כנראה שלא תוכלו להבחין בזרם הנסוג מהחוף עצמו. אבל בכל זאת קחו בחשבון שאזור שבו "אין גלים" לכאורה, דווקא בו הזרימה הפוכה- סוחפת פנימה.
2. לעתים נראה מעין קצף שנע בניגוד לכיוון הגלים, כאילו חודר לעומק- הדבר מעיד על זרם נסוג.
3. הזרם הנסוג מעמיק את הקרקעית. צבע מים כהה יותר מעיד על "שקעים" בתוך הים.
4. בחופי רחצה מוכרזים - לא מתאפשרת כניסה למים באזורי הסחף, המסומנים בדגלים שחורים.

ההיסחפות:

1. הזרם "יתלוש אתכם" בלי שתרגישו. תמצאו את עצמכם יותר רחוקים מהחוף, וכנראה גם צפוניים או דרומיים יותר. אין חשיבות ליכולות השחייה שלכם, הזרם יסחף כל אחד.
2. סביר שתבחינו ב"היעלמות הקרקעית". זהו הבור שהזרם יצר. ייתכן וכבר בצעד הראשון שבו תבחינו בבור, תוכלו להימנע מכניסה לזרם.
3. מיתוס - זרם נסוג הוא לא תת-מימי, לא יגרור אתכם לקרקעית והוא איננו מערבולת. ההרגשה דומה יותר לכניסה לנחל זורם.
4. הסחף נגמר לאחר רגעים ספורים ולא ייקח אתכם לקפריסין.

מה לעשות ומה לא לעשות במקרה שנסחפתם?

1. לא להיכנס ללחץ ולשמור על קור רוח. האויב הכי גדול שלכם במקרה הזה יהיה אתם בעצמכם. הסחף יהיה מהיר וקצר, והים בסוף יוציא אתכם החוצה.
2. לעולם לא לשחות נגד הזרם. שחו ברוגע הצידה, במקביל לשבירת הגלים. אכן, זה מנוגד לתגובה הראשונית הרוצה לצאת מהסכנה מהר, אך לא תצליחו לשחות נגד הזרם, גם מייקל פלפס לא יצליח. הזרם מהיר מדי.
3. שחו "בישיבה" וחפשו שוב את הקרקעית. אם רגליכם נוגעות בחול התחילו ללכת החוצה במקום לשחות.
4. אם העייפות השתלטה עליכם במהלך ניסיונות היציאה, הפסיקו להתאמץ. נשמו עמוק והתחילו לצוף. רוב מקרי הטביעה נגרמים כתוצאה מבליעת מים, עייפות, שרירים תפוסים ולחץ.
5. במהלך הציפה, סמנו באופן החלטי וברור בהרמת ידיים לכיוון סוכת המציל בתנועות "שלום!", כי אתם זקוקים לעזרה. ברוב המקרים, מציל כבר יהיה בדרך.

בכל מקרה חשוב להגיע רק לחופים מוכרזים בהם יש שרותי הצלה פעילים. המצילים מכירים את החוף, את סידור הזרמים ואת הסכנות. עבודת ההכנה של צוות ההצלה בחוף מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות, בהצבת שילוט ודגלים שנועדו למנוע את אפשרות הכניסה לאזורי הסחף.