צילום: אלי מנדלבאום
סיפור הגבורה הזה תוכנן לפרטי פרטים, עד הרגע האחרון. שני לוחמי המחתרות שנתפסו ונידונו למוות על ידי הבריטים, העדיפו לשים קץ לחייהם בטרם יוצאו להורג - אך לפני כן הקדישו ספר תנ"ך בתמונות לסוהר הבריטי ששמר עליהם. 60 שנה אחרי, קיבל דודו של אחד הנידונים למוות את הספר ממשפחתו של הסוהר הבריטי, והיום, 65 שנה אחרי, הביא האחיין את הספר לבית העלמין, עם העלייה לקברו דודו.
בבוקר 21 באפריל 1947 תוכננו לצאת להורג מאיר פיינשטיין ומשה ברזאני, שני לוחמי מחתרות שנתפסו על ידי הבריטים. טרם העלאתם לגרדום, אישרו הבריטים את הבאתו של הרב יעקב גולדמן, לשם מתן וידוי לשני הנידונים למוות. "במהלך פגישתם, אמר הרב כי הוא יהיה נוכח בטקס הוצאתם להורג", מספר היום אליעזר פיינשטיין, דודו של מאיר.
"ביקשו מהסוהר לצאת - והתאבדו"
"אבל הם ביקשו מהרב שלא להגיע, כדי שתכניתם להתאבד בטרם הוצאתם להורג לא תפגע בו. הם תכננו להתפוצץ באמצעות אמצעי חבלה שהוטמנו בסל תפוזים", הוא אומר. "דודי לקח את ספר התנ"ך בתמונות שקיבלו השניים מהרב, כתב הקדשה לסוהר הבריטי ששמר עליהם וביקשו ממנו לצאת למסדרון החיצוני בטענה כי הם רוצים להתפלל".
שתי דקות אחרי יציאתו למסדרון, התאבדו שני עולי הגרדום. 60 שנה אחרי, קיבל אליעזר את ספר התנ"ך ממשפחתו של הסוהר הבריטי - בהוראת צוואתו. "היום זה בדיוק 65 שנה להוצאתם להורג, והחלטתי להביא את ספר התנ"ך איתי".
בבית העלמין הציג אליעזר את ההקדשה שכתב פיינשטיין לסוהר הבריטי. "בצל הגרדום, 21 באפריל 1947. לחייל האנגלי, בעומדך על המשמר, לפני עלותינו לגרדום, קבל את התנ"ך למזכרת וזכור שעמדנו בכבוד וצעדנו בכבוד. טוב למות עם נשק בידיים מאשר לחיות עם ידיים למעלה", לשון ההקדשה.
בעמוד 45 בספר מופיעות התמונות המתארות את מותו של שמשון הגיבור, שאמר "תמות נפשי עם פלשתים". בעמוד זה, טוען אליעזר, הרבו שני עולי הגרדום לעיין, וכהוכחה לכך הוא מציג את סימני טיפות הקפה שנותרו על הדף".