בשבוע שעבר ציינה מדינת ישראל את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. גם בשירות בתי הסוהר קיימו טקס בנציבות האירגון ברמלה. אחת ממניחות הזרים הייתה אמורה להיות סיגל דואק, שניצלה ממוות באסון אוטובוס הצוערים בכרמל בעת פינוי כלא דמון, בו נספו 37 קצינים וצוערים, אבל רגע לפני הטקס, היא התבקשה על ידי אנשי השב"ס שלא להניח את הזר - מחשש לפגיעה במשפחות השכולות. כך פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".
דואק, שהצליחה להיחלץ מהאוטובוס הבוער ובכך להציל עצמה ממוות בטוח, סיפרה באותו זמן: "עטף אותי קיר אש, להבות בגובה 30 מטר. לא היה לאן לברוח וראיתי את המוות בעיניים. כל הקורס הלך, איבדתי את החניכים - הם כמו הילדים שלי". הקצינה התבקשה להניח באירוע, אותו אירגנו חניכי בית הספר לסוהרים ולקצינים, את זר המשפחות השכולות.
כמה דקות לפני תחילת טקס הזיכרון, הוחלט בשב"ס שלא ראוי שדואק תניח את הזר, וזאת עקב רגישות הנושא וחשש מתגובה נזעמת של חלק מבני המשפחות של הרוגי השריפה. לאחר ההודעה פרצה דואק בבכי ועזבה את המקום בסערה. אחד מהמשתתפים בטקס ציין כי "זה לא שהיא ברחה בשריפה. היא ניצלה. האם היא צריכה להתנצל על כך?".
ואילו קרוב משפחה של אחד הנספים אמר: "זה היה גורל שהיא נשארה בחיים. אולי אם היא הייתה מתה, אז היו הופכים אותה לגיבורה. אנחנו מצדיעים לבחורה הזאת".
גורמים בשירות בתי הסוהר מסרו כי באירגון מודעים לעובדה שאצל חלק מהמשפחות השכולות קיים כעס על דואק, והצעד נעשה כדי למנוע פגיעה ברגשותיהן.
מדוברות שב"ס נמסר בתגובה: "מדובר בטקס זיכרון פנימי ומקומי המנוהל על ידי חניכי בית הספר הארצי לזכר כלל חללי הארגון. בשל רגישות הסוגיה ומסיבות הידיעות לכל המעורבים הוחלפו בעלי התפקידים שיועדו להנחת זרים".