מאז יום שישי אחר הצהריים, אז התבשרה שלומית פרץ על מות בעלה רב סרן אלירז פרץ ז"ל, הגיעו אלפי בני משפחה וקרובים לביתם בניסיון לתמוך ולנחם את בני המשפחה. היום הובא רס"ן פרץ למנוחות, והותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.
"אני לא יודעת איך נעשה את הסדר בלי אלירז אבל אני רוצה להאמין שהוא יהיה איתנו שם וייתן לנו את הכוחות שנהיה שמחים בחג", אמרה אלמנתו שלומית פרץ בראיון לתכנית "שש". "אני חושבת שזה לא מקרי שהוא מת לפני חג הפסח שהוא חג הגאולה, כי זה חג שנועד לתת גאולה לעם ישראל. אלירז היה ודאי רוצה שאבקש מכל האנשים שאבלים עליו שיהיו שמחים בחג הזה".
"הלכתי עם אלירז וסמכתי עליו עד הסוף. היייתי שואלת אותו וסמכת על הדעה שלו לגמרי והשתדלתי לא לעצור לו את החופש - היו לו עוצמות גדולות", העידה שלומית. "הוא לא היה בן אדם שדואג לעצמו, הוא רק רצה לתת וחי את חייו למען עם ישראל כמה שאפשר. גם שמות הילדים שלנו נבחרו בקפידה וכוונו כדי לתת כוח ושמחה לעם ישראל. השם אור חדש אוריאל, מקורו בפסוק שקורא לגאולת עם ישראל, כמו שמות שאר הילדים הלל מרים, שיר ציון וגילי בת עמי".
"הוא היה לוחם אבל הוא היה איש של שלום, הוא ידע ששלום יכול להגיע רק מתוך עוצמה", סיפרה שלומית. "כל הכוחות שיש לי הם מאלירז, כוחות שספגתי ממנו בכל שנייה שהייתי איתו. והכוחות נובעים גם מהאמונה, שאני מאחלת לכל אחד שתהיה לו אמונה כזו כמו של אלירז. למרות השכול שהוא ידע במשפחה וכל הדם שהוא ראה במהלך שירותו, הוא המשיך בשמחה - וזה רק מתוך האמונה שהייתה לו".
האם שכלה שני בנים בתוך 12 שנה
אלפי בני אדם ליוו בצהריים למנוחת עולמים את רס"ן אלירז פרץ, סמג"ד 12 של גולני, שנפל ברצועת עזה ביום שישי האחרון בתקרית הקשה בה גם נהרג סמ"ר אילן סביאטקובסקי. רס"ן פרץ נטמן בחלקה הצבאית בהר הרצל, 12 שנים לאחר שנפל אחיו, אוריאל, בלבנון. סמ"ר סביאטקובסקי הובא למנוחות בשעה 15:00 בבית העלמין בראשון לציון.
"גידלתי אותך לחיות, למה הלכת לי?", ספדה מרים פרץ לבנה בעיניים נפוחות. בתגובה פרצו בבכי בני משפחתו והחברים שהגיעו להיפרד מהקצין הנערץ.
"זו קבורת הרוח, קבורת הנפש, נפש שוקקת לאהבת ישראל, לטובת ישראל, לארץ ישראל. נפש רכה ועדינה של אוהב חיים, חפץ חיים היה אלירז בני", אמרה אמו של אלירז, מרים, בבכי קורע לב. "אלירז תמיד מחייך, עם צחוק גדול שמחייך לכולם. עם שיניים צחורות, עם עיניים שמחייכות לכולם. עיני חסד. עיני אהבה שאוהבות את כולם".
"נפשך היא זכה, טהורה, צחה, של צדיק, נטולה כל סימן של גאווה. כולך בן ענווה אחת גדולה. אהוב שלי, היום איבדתי בן. הבן יקיר לי אלירז", המשיכה מרים בבכי.
אף אחד בקהל לא נשאר אדיש כשקראה "למי אני אבוא ביום הזיכרון ראשון? תמיד עודדת אותי להמשיך, חיזקת, עודדת, היית עבורי עמוד האש. שלומית שלך, שנפשך נקשרה בנפשה. אחיך איבדו אח שהיה להם מופת. ילדיך ובתך בת החודשיים איבדו אבא. אבא שראו פעם בשבועיים. אבא למופת".
"איך אני אתחלק?" זעקה מרים. "איפה יהיה הלב שלי? קחו את הלב שלי".
"גאים שהיה חלק ממשפחת גולני"
אביחי ואליאסף, אחיו של אלירז, קראו קדיש על ארונו. מח"ט גולני, אל"מ אבי פלד, ספד לאלירז: "אנו גאים שהוא היה חלק ממשפחת גולני. מי ייתכן ותהיה זו הבשורה הקשה האחרונה במשפחת פרץ".
"הבן שלי, ארבעת הבנים שלי, כולם שירתו בסיירת גולני", אמרה אתמול האם הכואבת בביתה. "אני לא יודעת מה זה סיירת גולני, אבל אני יודעת שאלוהים אוהב את הסיירת של משפחת פרץ. אוהב מאוד. את הלוחמים האלה, את אלירז שלי שאני הייתי אומרת בפשטות - גיבור. גיבור חיל. ילד ששאף לחיים משמעותיים בחייו. ילד שלי, שכל שעה משעות חייו הקדיש לעם ישראל", הוסיפה אמו בכאב.
אמו של אלירז הוסיפה כי "אין אמא שרוצה, לא אצלנו ולא בצד השני - במות ילדיה. אני לא מעלה תרחישים של מוות אלא של חיים. אני מלמדת את הילדים שלי לחיות בגאווה, בגבורה בארץ הזאת".
"אני לא שלחתי אותו למות. הוא רצה לחיות הבן שלי. אבל הבנים שלי הם קצינים וקצינים הולכים בחוד. הוא ראשון בקרב. ואם זה אומר להגיש עזרה או להילחם - הוא ראשון. הוא לא הלך למות, אלא כדי שאני ואת ועם ישראל יחיה. הבנים שלי נהרגו בשביל כולנו כדי שאלך בגאווה", אמרה מרים וסיפרה על ילדותה במרוקו: "נולדתי במרוקו. הלכתי כפופה, לא הייתה לי חירות. כאן בארץ הבנים שלי לובשים מדים ואני גאה. אני גאה להיות יהודיה".
אילן ראה בשירות כשליחות
ערב שישי בבית משפחת סביאטקובסקי היה קשה. מחוץ לבית המשפחה נשמעו זעקות והכי קורע לב. שכנים רבים, חברים וקרובי משפחה הגיעו לבית המשפחה על מנת לנסות ולנחם את בני המשפחה בשעתם הקשה.
הוריו של אילן הסתגרו בחדר צדדי, אחיו הגדול אריק ניסה לנחם אותם ואת המבקרים. "הוא היה מגיע הביתה פעם בשבועיים, הינו יוצאים ביחד, היינו החברים הכי טובים", סיפר אריק.
אילן היה מה שמכנים בסלנג הצבאי "מורעל", ראה בשירות הקרבי שליחות ולא חיפש את הדרך הקלה החוצה. קרובת משפחה אמרה כי אילו סיפר לאמו שהוא לא מפחד למות, ושזו המדינה שלו.
התקרית בעזה - סיקור מיוחד
אמו של אלירז פרץ במונולוג מצמרר
משפחה מוכת שכול: אחיו של אלירז פרץ נהרג בלבנון