ביולי שעבר בישרו הרופאים לאורן קוזלובסקי, חולה סיסטיק פיברוזיס, כי במידה ולא יושתלו בגופו ריאות חדשות, הוא ימות בתוך שבוע. מצבו של קוזלובסקי הדרדר במהירות עד שב-12 לחודש יולי, צלצל הטלפון, על הקו היה פרופסור קרמר, שליווה אותו וטיפל בו במסירות. "יכול להיות שיש תורם", הוא בישר, ושעות לאחר מכן אורן כבר היה על שולחן הניתוחים במהלך ההשתלה.
הניתוח המורכב עבר בהצלחה, הריאות נקלטו בגופו בצורה מצויינת, ועכשיו רק נותר להגשים את שני החלומות הגדולים של אורן, אלה שבשעות הקשות החזיקו את התקווה כי יוכל לשוב לחיים נורמלים. הראשון, להביא ילד לעולם יחד עם אשתו ענבר, והשני, להרכיב את פרופסור קרמר במושב האחורי של אופנועו. אותו אופנוע בדיוק, שמוביל כיום את קוזלובסקי להנהיג את מאבקם של הרוכבים נגד העלאת תעריפי הביטוח.
בשבת שעברה, אורן היה בדרך להגשים את חלומו הראשון, אבל שום דבר לא מגיע לו בקלות. אשתו ענבר שנמצאת בחודש השישי להריונה, הייתה בדרכה לחדר לידה, "אנחנו בהריון בסיכון גבוה", סיפר קוזלובסקי, "לענבר התחילה לידה מוקדמת ויש סכנה לשלומו את התינוק". בסופו של דבר, נולד הפג במשקל ק"ג בלבד, אבל כנראה שהגנים שתפקידם להילחם על החיים, עברו בתורשה. הילד בריא ומתפתח בפגייה בבית החולים באופן משביע רצון.
לפני יומיים פגש את פרופ' קרמר בבילינסון, האיש שהתעקש ונלחם על חייו של אורן, לא היה יכול להסתיר את ההתרגשות מהעובדה כי אורן הוא אב גאה. פרופ' קרמר לא שכח את ההבטחה של אורן כי יום יבוא והוא ירכיב אותו על האופנוע, אז לאחר שמיגן את עצמו בקסדה ובחליפת אופנוען, רכבו השניים, ונהנו מהחיים, על כל המשמעויות שהמשפט הזה אומר בהקשר של אורן קוזלובסקי