ביום חמישי האחרון נסעו בני הזוג יוסי ואתי לוי צפונה כשהם מאושרים, אחרי שכמו בכל שנה שבו מנופש באילת ועשו דרכם לכיוון ביתם. הכל היה נפלא, עד שלפתע ומשום מקום פגע טיל במכוניתם. מרגע זה עברה על אתי שעה וחצי מורטת עצבים: היא העמידה פני מתה בעודה פצועה ומוטלת לצד בעלה, כשטרם ידעה כי אינו בין החיים.
"נהנינו יחד. הכל היה רגוע", מתארת אתי את מה שעבר עליה ועל יוסי לפני הטרגדיה. "הוא (בעלה) רצה לישון ולאכול טוב. הוא נהנה עד הסוף".
החופשה, כאמור, עברה על בני הזוג בנעימים - וכשהסתיימה, בחמישי בצהריים, הם החלו לנסוע לכיוון ביתם. הדרך נראתה פסטורלית, ובמהלכה תכננו אתי ויוסי את המשך הערב. "שאלתי אותו מתי נגיע בערך, אז הוא אמר שב-16:00. אמרתי שהוא יספיק ללכת לקאנטרי כמו שהוא אהב".
באמצע המדבר: טיל, ירי - וחוסר ודאות
רגעים ספורים אחר כך נקטעה שלוות המדבר ובני הזוג מצאו עצמם בעיצומו של מארב קטלני - כשרקטת RPG פגעה במכונית הטויוטה שלהם. "היה חייל שחיכה לנו בצד ימין של השוליים של הכביש. הוא התחיל לירות בנו עם רובה שלוף. פשוט עמד וירה. צרחתי, הסתרתי את הראש והתכופפתי הצדה, ואז האוטו התהפך לצד שמאל".
בשיאם של רגעי האימה, החלה לוי להתפלל לכך שתינצל מהמלכודת הקטלנית שטמנו לה המחבלים. "אמרתי 'שמע ישראל'. לא ידעתי בכלל שירו בי ולא הרגשתי כלום. לא זזתי כי חששתי שהוא יבוא ושוב יירה בנו. גם לא דיברתי עם בעלי כי חששתי שהוא יזוז טיפה ואז המחבל יירה שוב. בזמן שחיכיתי, ראיתי את קרב היריות עם המחבל. אחרי שעה וחצי בערך, לאט לאט, לקחתי את הטלפון והתקשרתי לבן שלי".
הבן, אלירן, קיבל בתדהמה את שיחת הטלפון מאמו ולא האמין למשמע אוזניו. "אמא התקשרה ביקשה שנזעיק מיד עזרה לכיוונם. אחי דיבר עם המשטרה ובו זמנית הוא היה בדרך אליי כדי שניסע יחד לכיוון אילת", הוא סיפר.
בכל אותה שעה וחצי שבה המתינה לתום הקרב עם המחבלים, לא ידעה אתי כי בבית משפחתה בחולון כבר התעורר חשש לשלומה ולשלום בעלה.
"אמא שלי התקשרה אליי ואמרה לי: 'אני לא משיגה את אחיך, הוא לא עונה לי לנייד'", סיפרה מרגלית לוי-בן עמי, אחותו של ההרוג. "אמרתי לה: 'אמא, תפסיקי להילחץ. יהיה בסדר'. התקשרתי לבית החולים 'יוספטל' ואמרו לי שרק אסתר לוי מאושפזת. ניסיתי ל'סורוקה' - ואין אף אחד. ניסיתי עוד פעם - ואז עשיתי אחד ועוד אחד והבנתי שאחי הוא בן ההרוגים".
כמעט במקביל, כשכבר הייתה בבית החולים, חששה גם אתי לשלום בעלה. "כל הזמן שאלתי: 'מה עם בעלי? איפה הוא?'. הם אמרו לי: 'אל תדאגי גברת, הוא לא הגיע ואולי הוא ב'סורוקה'".
רגע הגילוי על מה שקרה לאבא הגיע בבית החולים
בינתיים, הגיע הבן אלירן ל"יוספטל". "אמא כבר הייתה באשפוז, אז כבר התיישבנו איתה וביקשנו ממנה לספר לנו את כל מה שקרה. ברגע שהתוודע לנו מה באמת מצבו של אבא התחוור לנו המצב. אבא הציל אותה, כי ברגע שהם נתקלו ביורה הוא מיד ניסה להתחמק ממנו והתהפך במקום", הוא סיפר.
לאורך כל הזמן שבו שכבה פצועה בתוך הרכב, המשיך הרדיו להמשיע מוסיקה והמזגן קירר אותה. זה לא הצליח לסייע להתגבר על האימה כששמעה ברקע עוד ועוד קולות ירי ופגזים סביבה - שפסקו כשהיא עצמה הצליחה להישאר בחיים.
מאז סוף השבוע זורמים לבית הוריו של יוסי בחולון מנחמים רבים. כולם מבכים על מותו של איש צנוע וחייכן, שאהב לעזור לזולת מבלי לבקש תמורה. בשנה האחרונה הוא עמל יחד עם אחיו ואחיותיו על כתיבת ספר תורה לכבוד הוריו.