יובל לקריף חיכה לרגע הזה שבעה חודשים. בנו ניר נהרג באסון התרסקות המסוק ברומניה, ובני המשפחה ידעו שגם לשם הגיעה המצלמה - כמו בכל רגע גדול אחר בחייו. בסופו של דבר נמצאה המצלמה, וזו הובאה ארצה. "קיבלנו אותה מרוסקת", אמר יובל.
המצלמה הועברה לחיל האוויר, שניסה במשך שלושה חודשים לנסות ולהוציא את התמונות. לאחר שהניסיונות עלו בתוהו, העבירו את המצלמה למעבדה בר"ג, אותה מעבדה שהצליחה לנתח את האותות מהקופסה השחורה של המסוק שהתרסק. "הבנתי טוב מאוד שמדובר בחומר אישי ורגיש", סיפר אלכס הטכנאי שפיתח את התמונות, "או שהם יישארו בלי זיכרון, או שאתן להם משהו שאין לו מחיר".
מירח הדבש עד האסון
"הם לקחו את הכרטיס ואמרתי לעצמי שזה בטח ייקח שבוע, אולי שבועיים", סיפר לקריף, "פתאום יממה למחרת אני מקבל שיחה מאזור חיוג 03. 'הוצאנו בין 60 ל-70 תמונות', בישרו לי האנשים במעבדה". הפגישה הקשה נקבעה ליום שלישי האחרון, ולפני זה, דאגו בני המשפחה לעלות לחלקת הקבר בבית העלמין בחיפה, שם קבור ניר ז"ל.
"למעשה תראו כאן מאות תמונות", סיפר בהתרגשות יואב זילברשטיין, מנכ"ל המעבדה בה שוחזרו התמונות, "לא כולן שלמות, לא כולן באיכות אבל כולן של ניר". ליובל לקריף, המראות האחרונים של ניר היו לא קלים לעיכול, אבל הוא הצליח למצוא נקודה חיובית בסופו של דבר. "בתמונה שאני רואה הוא שלם, מי יודע כמה זמן אחר כך מה נשאר ממנו. לפחות הבת שלו תזכה לראות מי זה אבא שלה".