מחר בערב (ב'), בסביבות השעה 19:50, ייצא חג הפסח השני ומאות אלפי ישראלים - ולא מעט פוליטיקאים - יציינו בשמחה את תחילת חגיגת ה"מימונה" המסורתית לציון תום חג הפסח. האירוע החגיגי שהיה נהוג באסיה וצפון אפריקה השתרש בישראל באיחור, וגם בכירי המדינה - האירופאים ברובם - התקשו להבין אז מאין צץ החג ומה משמעותו. בין התוהים ומחפשי התשובה נמצא גם ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, שזכה לתשובה מפורטת ולהזמנה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון גילה לרגל המימונה התכתבות משנת 1971 בין בן-גוריון לשאול בן-שמחון, יו"ר מטה החגיגות, וביקש ללמוד ממנו במה מדובר. בן-גוריון, שסיים את כהונתו כשמונה שנים לפני כן, שלח מצריפו בשדה בוקר מכתב ב-22 במרס לשאול בן-שמחון בזו הלשון: "שלום וברכה, תרשה לי לשאול אותך מה מימונה, וחגיגת מימונה?".
לאחר שמונה ימים השיב בן-שמחון ל"בן-גוריון היקר" וצירף חוברת הסברים על החג ומנהגיו. "שמחתי לקבל את מכתבך. אין לנו הסבר מדעי לחג - כל חבל ארץ וההסברים שלו", הדגיש בן-שמחון. "בזכרוני שמורים מחג זה שמחה ועליצות, הכנסת אורחים, ידידות ורעות, אחווה ושלום".
בין מנהגי החג, אותם ציין בן-שמחון: בחירת "אם הבנים", תחרות השמלה המסורתית וכלי הגשת התה היפים ביותר, לצד אירועים של שירה וזמרה.
"מקווה שתמצא עניין בחגיגות"
בן שמחון פירט וציין את מגוון האירועים ברחבי הארץ לציון המימונה, שהחלו באופן רשמי ב-1965: "לפני כשש שנים יזמתי חגיגות אלו בארץ, ובשנה הראשונה השתתפו בהן 300 איש". ב-1971, העיד, "אנו מצפים להשתתפות של כ-100,000 איש אשר יבואו מכל עיירות הפיתוח, המושבים, הקמפוסים של הסטודנטים, מרכזי קליטה, התאחדויות עולים, תיירים מחו"ל וראשי מיעוטים".
"היינו רוצים לתאם עמך שעה מתאימה, בה תוכל לכבד אותנו בנוכחותך. בנוסף לכך, היינו שמחים לו יכולת להתפנות לשעה קלה כדי לארח משלחת יהודי צפון אפריקה מחו"ל בשדה בוקר", הוסיף בן-שמחון, שציין כי כל הכנסות החגיגות הן קודש למלגות רווחה וחינוך.
"אני מקווה כי תמצא עניין בחגיגות אלו ותזכה אותנו בעידודך, וכן תכבד אותנו בנוכחותך. אני מקווה שגם אם לא תמצא עניין מיוחד במימונה, תראה בתוצאת החגיגות דבר חיובי", חתם בן-שמחון. לא נמצאה עד כה עדות להשתתפות של בן-גוריון, שהלך לעולמו בדצמבר 1973, בחגיגות המימונה.